הנה כל הקדמונים נתנו טעם לשבח מפני מה לא ירד המן בשבת ואענה גם אנכי חלקי דהנה פעם אחד כתיב שטו ולקטו משמע שהלכו למרחוק ללקוט ופעם אחד כתיב שהי' סביב למחנה ופרש"י ז"ל להצדיקים נפל המן בפתח אהליהם כדי שלא יצטרכו לילך אחריו והמון עם הוצרכו לילך למרחוק ללקוט אותו והנה כתיב המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר עכ"פ גם הכשרים שלא לקטו מיום זה למחרתו עכ"פ ליום זה הי' לוקטי' עד שיאמר די הגם שבאו לביתם וימודו בעמר לא העדיף אעפ"כ מי יוכל לשער בעת לקיטתו לזה יוכל להיות שגם בין הכשרים הי' אנשים שחששו בעת לקיטה שמא עדיין אין בידם עמר שלם ולקטו יותר מעט והנה אם הי' המן יורד בשבת הגם שלא יצאו חוץ לתחום ללקוט וגם לא הוציאו מרשות לרשות שהי' נושאים אותו מאהל לאהל עדיין יש לחוש שמא ילקטו יותר על מדת עמר מעט והוי המותר טלטול שלא לצורך.
מאור ושמש, בשלח 24
Maor VaShemesh, Beshalach 24
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.