Translate this website
ב״ה
← Library

מאור ושמש, אמור 3

Maor VaShemesh, Emor 3

Standard

AI-generated narration

1

ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזוב אותם אני ה' אלהיכם הדקדוק הוא מה ענין פאה לבין מועדות עוד יש לדקדק למה כתוב הכתוב לשון פאה דווקא ולא אחד משארי לשונות המורין ג"כ על לשון סוף ולהבין זאת נקדים תחילה הפסוק וספרתם לכם ממחרת השבת כו' עד ממחרת השבת כו' ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה כו' גם כאן אינו מובן שאמר הכתוב שני עשרנים ונוכל לטעות ולפרש שכל אחת תהי' משל שני עשרונים וטוב היה לו לומר עשרון עשרון הלחם אחת ונקדים עוד הפסוק של פ' קדושים לא תקיפו פאת ראשכם וכו' וצריך להבין טעם מצוה זו ונראה בכ"ז דעיקר עבדות ה' הוא להמתיק הגבורו' בשרשן ולהמשיך החסדים עליונים על כנ"י הי"ג ת"ד הלבנונית עליון כמו שכתוב ושער רישיא כעמר נקי וזהו כוונת הספירה שאנו סופרים חמישים יום שנזכך עצמינו בימי הספירה כדי שנזכה להשגות התורה בחג השבועות ועד הוד הוא התפשטות ויסוד הוא הכוללות ומלכות הוא כללות דכללות לכן נקראת מלכות כלת וצריך האדם לתקן מעשיו בימי הספירה עד ל"ג ימים שהוא שבוע חמישי שבספירה שהוא הוד שבהוד שכל אחד הוא כלול מעשר לכן עיקור תיקון המדות היא עד ל"ג בעומר ומכאן ואילך מתחיל להתנוצץ אור חג השבועות וזהו שאיתא ג' גרנות למעשר בהמה ואחד מהן כפרוס עצרת דהיינו ט"ו יום קודם לעצרת שט"ו יום קודם עצרת מתחיל להתנוצץ אור החג ואם בני ישראל מתקנים מעשיהם בימי הספירה יכולים להמשיך בחג הי"ג ת"ד הלבנונית עליון ויכולים לשמוע הקולות כמו בסיני כמו שכתוב קול גדול ולא יסף דהיינו שאינו פוסק לעולם ומי שהוא מקרב את הכנ"י לאביהם שבשמים יוכל להמשיך הי"ג ת"ד שהן ושער רישי' כעמר נקי ועמר הוא בגימטריא ש"י וזהו עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות היינו שיוכל להמשיך הי"ג ת"ד שהן ושער רישי' כעמר נקי שעמר הוא בגימ' ש"י וזהו עמר לגלגולת היינו שהשערות תלויין במוח ואיתא בכוונת שבחג השבועות נתגלה עולם הכתר ולהבין זאת מעט הוא עפ"י מה דאיתא בגמרא לעולם יכנס אדם שני פתחים ויתפלל שני פתחים ס"ד אלא שיעור שני פתחים והפירוש הוא כך כי השער אשר בו נכנסים לעבודת ה' הוא היראה דהיינו שתחילה צריך לירא מפני השי"ת יראת העונש דאית דין ואית דיין וזהו יראה החיצוניות ולאו יראה עיקרית ויש עוד שער אחד לכנוס בו לעבודת ה' היא אהבה ואהבה כזו היא ג"כ בחי' יראה דהיינו שירא לעבור על המצות פן יהיו נגד רצונו ית"ש ומי שהוא רוצה לכנוס בשני שערים אלו דהיינו מי שהוא רוצה לכנס בחדרי תורה ועבודה צריך לכנס תחילה דרך שני שערים אלו וזהו לעולם יכנס אדם שיעור שני פתחים ויתפלל שצריך לכנוס בשני שערים אלו יראה ואהבה וזה זה השער לה' צדיקים יבואו בו ר"ל ע"י שיכנס בשער אחד משני שערים אלו ושוקד על העבודה הוא הולך ממדריגה למדריגה עד שנוחל ש"י עולמות היינו שיוכל להמשיך הי"ג ת"ד שהן ושער רישי' כעמר נקי ומצינו שא"א הי' עובד את השי"ת מאהבה ונכנס בתחילת עבודתו בשער אהבה ויצחק שהיה עובד את השי"ת מיראה נכנס בתחילת עבודתו בשער היראה וכל אחד היה הולך ממדריגה למדריגה במדתו עד שהשיג השי"ת עולמות היינו הי"ג ת"ד ויעקב היה הבריח התיכון בחי' דעת ודעת הוא במקום כתר שהוא היה מחבר שני השערים יחד ושני פעמים ש"י עולה בגימטריא כתר לכן יצא ממנו י"ב שבטי יה והוא המקור של הי"ב שבטים וכולם יחד הן י"ג לכן אומרים שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ואחד בגימ' י"ג והעשר קדושות מתתא לעילא מתחילין במלכות ומלכות הוא בחי' יראה ושני שערים הנ"ל שער אהבה ושער היראה שניהם הם בחי' יראה כנ"ל ויראה היא שם אלהים ופאה בגימ' אלהים והן שני פאות שהן שני שערים ושני פעמים אלהים בגימ' עק"ב ועם היו"ד אותיות של השמות אלהים בגימ' יעקב דהיינו שיעקב הוא המחבר לשני פאות אלו שכל אחד עולה עד ושער רישי' כעמר נקי ונתגלה הכתר ששני פעמים ש"י עולה בגימ' כתר כנ"ל לכן צותה התורה הקדושה לא תקיפו פאת ראשכם ר"ל שלא תגרמו ח"ו שהפיאות יתפרדו מן הראש אלא שפרו מעשיכם בדרך שני פאות אלו ויהיו תלוין ועומדין במוח ויוכלין להמשיך הי"ג ת"ד וזהו עד ממחרת השבת וכו' והקרבתם פי' לאחר שתזככו עצמיכם בימי הספירה והקרבתם וכו' ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים ולחם הוא רומז לי"ג ת"ד שלח"ם בגימ' מזל"א והיינו לחם תנופה שתים ר"ל מזל עליון ומזל תחתון שני עשרנים סלת תהיינה פי' שני שערים אלו שער יראה ושער אהבה ששניהן הן בחי' מלכות כנ"ל שהיא עשירית לספירה סלת תהיינה שיתקנו מעשיהם בימי הספירה דרך שני שערים אלו עד שיהיו ברורים ומנוקים מכל סיג ויהיו תלויין במוח שהוא ושער רישי' כעמר נקי ויתחברו שני השערים יחד ויתגלה הכתר בחג השבועות ששני פעמים ש"י עולה בגימ' כתר לכן סמך הכתוב לחג השבועות ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצור ר"ל שבכל דרכך אפילו בקצרות השדה תראה שהפיאות לא יתפרדו ח"ו מהמוח והבין.

Text editions & licenses

Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source

Text supplied by Sefaria

Formatting adapted for this reader; original wording retained.

Study companion