והי' מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ה'. הדקדוק הוא למה כתיב מתחילה מדי חדש בחדשו ואח"כ שבת הא שבת הוא תדיר והוי תדיר ושאינו תדיר ותדיר קודם וה"ל להקדי' שבת מתחילה ונראה דידוע מפי סופרים ומפי ספרים הקדושים שבר"ח יש נפש יתירה ובשבת וביו"ט נשמה יתירה לפי שבר"ח יש עליות השכינה זאת עולת חודש בחדשו שהשכינה נקראת זאת כידוע מספרים הקדושים וע"כ אומרים כתר בר"ח והנה ידוע שמדריגה התחתונה שבעולמות העליונים הנקראת מלכות היא כתר לעולמות התחתונים וכן עולם לעולם שמלכות שבעולם העליון היא כתר לעולם התחתון ממנו והנה איתא בגמרא כתיב שני המאורות הגדולים וכתיב את המאור הקטן וכו' לפי שקטרגה הלבנה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד אמר לה הקב"ה לכי ומעטי את עצמך אמרה וכו' אמר לה צדיקים יקראו על שמך וכו' לפיכך הרבה צבאיה ונרא' ביאורו בקיצור לפי שהקב"ה שילשל העולמות מטה מטה עד מקום שיהיה לאפשרי לאדם לחזור אחר כל המעשים שיתעסק בעוה"ז לבוא לתשובה ואלו הי' משתלשל העולם בעוביות וגשמיות יותר מעט לא הי' באפשרי כלל לחזור בתשובה אח"כ וזה שאמר לעולמו די שלא ישתלשל יותר כדכתבנו כמה פעמים בדברינו בביאור יותר מרווח בארוכה עיי"ש והנה בתחילה ויברא אלקים את שני המאורות הגדולים ואמרה הלבנה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד דהיינו שתהי' הבהירות גדולה מאד ועי"ז בטל הבחירה ורצון וזה אי אפשר להשתמש בכתר אחד ואמר לה הקב"ה לכי ומעטי את עצמך דהיינו כדי שיהי' הבחירה ורצון ויהי' שכר ועונש אמרה לפי שאמרתי דבר הגון וכו' לפי שירא' שיהי' אי אפשר לבא לתשובה ע"י עביות וגשמיות העולם אמר לה צדיקים יקראו על שמך דהיינו ע"י הצדיקים דהיינו שהם יהיו מעוררים בתשובה כל העולם שיוכלו לנתק א"ע מגשמיות ועביות העולם ולימנו בך ימים ושנים דהיינו ע"י שבתות וימים טובים שהם מקראי קודש ויש נשמות יתירות עי"ז יכולים כל בשר לבא לתשובה וזה לפיכך הרבה לה צבאיה דהיינו כנ"ל שעי"ז דהיינו ע"י צדיקים ושבתות וימים טובים שיש עלי' לשכינה הקדושה ע"י צדיקים עי"כ יכולים כל בשר לעשות תשובה. והנה בר"ח יש עלי' לשכינה וגם נפש יתירה ובשבת יש עלי' יתירה לשכינה ונשמה יתירה וזה מבוא לאדם לעשות תשובה שלימה והנה כשר"ח חל להיות בשבת אזי יש עלי' גדולה לשכינה מאד מאד ונעשה יחוד גדול בעולמות העליונים יותר כפול ומכופל משהי' ר"ח בחול ועי"כ יכולים כל בשר לנתק א"ע מהגשמיות לחזור בתשובה שלימה יותר משאר ר"ח. וזה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו דהיינו כשיחול ר"ח בשבת אזי יבא כל בשר להשתחות לפני לפי שהקדושה תהי' גדולה עד למאד מאד ותהי' התעוררות התשוב' בכל בשר כנ"ל ומפני שזה אין שכיח תמיד שיהי' ר"ח חל בשבת ע"כ כתיב ר"ח קודם שבת לפי שר"ח לא שכיח יותר משבת כדאיתא בשם הגאון מו"ה ישעי' פיק ז"ל על הגמרא דר"ה מדוע הולכת כו' היום לא חודש ולא שבת מכלל דחודש ושבת מבעי' לי' למיזל דקשה למה כתיב חודש מקודם שבת הא תדיר ושאינו תדיר וכו' ומתרץ הוא ז"ל דדבר שאינו שכיח חודש תדיר יותר משבת ור"ל שאמר לה לא חודש היום ר"ל שלא חודש תדיר יותר משבת כי חודש לא שכיח יותר משבת ע"כ לענין שאינו שכיח הוא ר"ח תדיר יותר משבת כי שבת שכיח יותר מר"ח כי הוא אמר לה מדוע הולכת אליו היום לא חודש שר"ל כי אינו חודש היום ולמה את הולכת אליו ובדבר שאינו יותר אינו ר"ח משבת ע"כ הקדים חודש כאן וכך הוא גם כאן ששבת ר"ח לא שכיח ע"כ לענין לא שכיח חודש תדיר לא שכיח משבת ע"כ אמר חודש קודם כנ"ל.
מאור ושמש, הפטרה לשבת ור"ח 1
Maor VaShemesh, Haftarah for Shabbat Rosh Chodesh I 1
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
