Maor VaShemesh, Ki Tavo 3

או יאמר והיה כי תבוא אל הארץ וכו' ולקחת מראשית וכו' ושמת בטנא והלכת וכו' ובאת אל הכהן אשר יהי' בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלהיך כי באתי אל הארץ וכו' ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח ה' אלהיך וענית ואמרת לפני ה' אלהיך ארמי אובד אבי וירד מצרימה וכו' וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה ונצעק וכו' וירא את ענינו ואת עמלינו ואת לחצינו וכו' ועתה הנה הבאתי את ראשית וכו'. הנה כבר אמרנו בזה הרבה על כל מה שיש לדקדק בזה ועוד לאלקי מילין ונשים לב עוד על אמרו ולקח הכהן וכו' והניחו לפני מזבח ה' וענית ואמרת לפני ה' אלהיך וכו' ופי' רש"י שלקיחת הכהן היתה כדי להניף אותו ויש להבין למה הוצרך להניף קודם הקריאה ולמה לא יקרא תיכף בשעת ההבאה גם למה אומר הגדתי היום לה' אלהיך ואינו אומר לה' אלהינו גם תיבת ועתה אין לו קישור למה שלפניו. גם כבר דקדקנו למעלה מה שייכות לסיפור הזה בשעת הבאת בכורים יותר מבעשיית שאר המצות שרובם הם זכר ליציאת מצרים ומדוע לא נצטווינו לספר בהם גם כן מה שעשו לנו המצרים בגודל הלחץ והדחק. גם נשים לב למאמר בעל הגדה וירא את ענינו זו פרישות ד"א ואת עמלינו אלו הבנים מה ענין זה להבאת הביכורים ויראה לומר ע"פ הכתוב וכל שיח השדה טרם יהי' בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה וכו' פירש"י ומ"ט לא המטיר לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים וכו' הורה לנו הכתוב בזה שהגם שלכל הדברים הרוחנים והגשמים יש שרים הממונים עליהם כמאמר חז"ל שאין לך עשב מלמטה. שאין לו ממונה מלמעלה והך אותו ואומר לו גדל עם כל זאת לא ירדו הגשמים ולא צמחו האילנות והדשאים ולא נתנה הארץ יבולה קודם תפילת אד"הר מפני כי תכלית הבריאה הוטבעו אדניה שירידת ההשפעה תהי' ע"י התעוררות התחתונים שמעוררים אתערותא דלעילא ואלולי הצדיקים שבכל דור ודור שעל ידי תורתם ותפילתם וגודל תבערת תשוקתם להדבק בבוראם הם מייחדים כל העולמות מתתא לעילא ומעוררים ע"י זה אתערותא דלעילא והשפעה לכל העולמות ולכל הברואים ושיומשך שפע בני חיי ומזוני על הכנ"י הי' העולם חוזר לתוהו ובוהו ח"ו. וגם השכליות והרהורי תשובה שנופלים לתוך מחשבתו של אדם לתת עצות בנפשו איך יוכל לעבוד ה' הם באים ג"כ ע"י התעוררות הצדיקים שממשיכין המוחין עלאין דרך המדות על הכנ"י ואלולי זאת אל יתהלל חכם בחכמתו גבור בגבורתו לעשות חיל ולאסוף הון כי לא לנבונים עושר ולכן צותה התורה הקדושה ליתן להכהנים הכ"ד מתנות כהונה בכדי להכיר ולידע כי אלולי כהני ה' שע"י גודל יחודיהם שהם מיחדין כל העולמות בא"ס ית"ש הם ממשיכין השפעת כל הענינים לא הי' מתברך בשום דבר ונצטוונו לפדות בכור אדם להורות כי אלולי הכהנים שהם ממשיכין בני וחיי לא הי' מתברך בבנים וכן מעשר בהמה וראשית הגז ותרומה ודומיהן היו באים על כוונה זו בכדי לידע כי אלולי כהני ה' ועבדיו לא הי' מתברך בפרי אדמתו ושגר אלפיו ועשתרות צאנו ולכן אמרו חז"ל כל המביא דורון לת"ח כאלו הקריב בכורים מפני שבכל דור ודור הוא כן שאיך השפעה יורדת רק על ידו צדיקי הדור האמיתים שהם הם הממשיכים ההשפעה וזה שמביא לו דורון הוא מורה בזה שהוא מכיר גודל הטובה שעושה עמו הצדיק ושכל ברכת ידיו באתה לו על ידי הצדיק לא בכוחו ועוצם ידו ולכן הוא כאילו הקריב בכורים שהיו באים ג"כ על כוונה זו וכאשר נבאר עוד ונבוא לביאור הכתובים שהנה חשש הש"ית שכשיבואו לארץ זבת חלב ודבש ויתעסקו בנחלת שדה וכרם ומרעה הצאן יבואו לחשוב כי בכוחם ועוצם ידם יעשו חיל ויתלו הכל בסבה טבעית שזה ששדהו עשתה תבואה הרבה הוא מפני שזבלה יפה ועידרה ונכשה וזה שצאנו פרוץ לרוב מפני שהי' לו רועה טוב ובקי באומנותו ויסורו לבם מאמונת הש"ית. לכן צוותה התורה הקדושה שראשית פרי האדמה יביא אל הכהן. והנה אמרה התורה במעשר שני עשר תעשר וכו' למען תלמד ליראה הגם כי המעשר שני לא הי' לכהנים וללוים שום חלק בו רק שהבעלים היו אוכלים אותו בירושלים עם כל זה היו לומדים מזה יראת השם ע"י שהיו מזמינין מרצונם על שלחנם את הלוים והיו מלמדין אותם דרך השם ומכ"ש בתרומה גדולה ובכורים שהיו נותנין אותם כולו לכהן אז שכשבא ליתן לכהן את שלו אז על ידי גודל בהירות קדושת הכהן מהשראת השכינה השורה עליו הי' נופל פחד ויראת השם על המביאים לו מתנותיו והיו חוזרים בתשובה שלימה על כל מעשיהם והיו נוח להם לבא לידי מדה זו לתת לבם לידע ולהבין שכל השפעתם וכבוד עשרם בא להם ע"י הכהן שהוא מיירד כל העולמות מתתא לעילא ומוריד מעילא לתתא השפעות טובות ולכן אמר ובאת אל הכהן אשר יהי' בימים ההם להורות שיבחר לו הגדול שבכהנים בכדי שיקשר אותו לשרשו ויקרבהו אל השם וישיבהו בתשובה שלימה ואז יקבע בלבו אמונת השם לידע ידיעה ברורה שלא בכוחו ועוצם ידו אסף הון רב רק שהוא מושפע מלמעלה ע"י תפלת הצדיקים. וזהו שפירש"י ז"ל ובאת אל הכהן וכו' ואמרת אליו הגדתי היום וכו' שאינך כפוי טובה אין הפירוש שיצטרך להגיד שאינו כפוי טובה לנגד השם רק הפירוש הוא שאינו כפוי טובה לנגד הכהן ושמכיר שכל הטובה הוא באה לו ע"י המשכת הכהן וזהו שאמר הגדתי היום לה' אלהיך ויחד שמו יתברך על הכהן דייקא להורות מה שאמרנו שמחזיק טובה אל הכהן שע"י ההשפעה שהוא ממשיך בגודל יחודיו הוא אוכל בסבתו ולכן כשבא אל הכהן והביא הביכורים ועדיין לא היתה מחשבתו זכה וצלולה מכל וכל בהבאת הבכורים הי' מן הצורך שיניף הכהן אותם וע"י התנופה הי' מעליהו ומקשרו לשרשו וזהו בסוד אור חוזר שהשכעה שירדה למטה הוא חוזר ומעלה אותה ולכן הי' מן הצורך להזכיר מעשה לבן שגם לבן היה רצונו ומגמתו להסיר את יעקב אבינו מאמונת אלהי עולם ומסר לו לרעות צאנו שיטריד עצמו בעבודת הגשמיות ושיתלה סיבת פרנסתו בהשתדלות עסקיו ומרעה צאנו. וזהו ארמי אובד אבי (אבי רומז להמחשבה והרצון כמובא לעיל שביקש להטריד מחשבתו שיחשוב להשיג קניני העולם הזה ע"י עבדותו) וגם המצריים זאת היתה מגמתם להביא את ישראל לידי מדה זו לתלות סיבת קנין ענינים הגשמיים ברוב העבודה יומם ולילה. ולכן נתנו עליהם עבודה קשה בחומר ובלבנים וגם מנעו אותן בעבדותם מדרך ארץ והשליך זכוריהם ליאור וחשבו שהכל הוא מדרך הטבע וכאשר יתענו ברוב העבודה לא יפרו וירבו וכמאמר הכתוב הבה נתחכמה לו כן ירבה וכו' אמנם באמת לא הועיל להם תחבולותם וכאשר יענו אותם כן ירבה. ולכן הוקבע הסיפור הזה בהבאת הבכורים להכיר ולידע שהכל בא בהשפע מהש"ית ואין מועיל שום תחבולה וזהו שמזכירין פרישת דרך ארץ והשלכת הבנים ליאור שהכל ראו וידעו שאין העולם מתנהג על פי הטבע וההשתדלות בעניני העולם רק שהכל הוא בידי השמים ועצת ה' היא תקום להשפיל ולרומם ולא יועיל כל תחבולה בשום ענין בלי גזירת המקום ב"ה וזהו אמרו ועתה הנה הבאתי כו' עתה אחרי שאני יודע מכל זה שהכל בא בשפע מאתו יתברך שמו ולא יועיל שום תחבולה לאסוף הון ועיקר השפע היורדת היא ע"י אתערותא דלתתא ויחודי הצדיקים. לכן הנה הבאתי את ראשית כרי האדמה להחזיק טובה להכהן שנתברך בגללו.