Maor VaShemesh, Ki Teitzei 12

א"י גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה ראוי להתבונן על שנוי הלשון ממה שנאמ' למעלה ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם ולמה לא נאמר גם כאן ציצית תעשה לך גם למה לא אמר על כנפות בגדיך גם אשר תכסה בה משמעותו מורה על אותו שמכסה בו על משכבו בלילות והלא כסות לילה פטור מציצת כהובא לעיל. ויראה לרמוז בזה כי ע"פ מאמר דוד המע"ה אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וגם זה צריך ביאור ויובן ע"ד מאמר חז"ל במס' ר"ה ב"ה אומרים ורב חסד מטה כלפי חסד היכי עביד ר' אלעזר אומר כובש ר' יוסי בר"ח אומר נושא תנא דבי ר' ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכך היא המדה ויש להבין באגדה זו מהו כובש ונושא ומהו ענינו גם על מאמרם מעביר ראשון ראשון פרש"י שהקב"ה מעביר עון הראשון מהעוונות וקשה לפי"ז כיון שאינו מעביר רק אחד מהו ראשון ראשון ויתבאר ע"פ מאמר חז"ל. מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה מחשבה רעה אין הקדוש ב"ה מצרפה למעשה ובארנו הענין כי הנה כל איש ישראלי אשר נגע יראת ה' בלבו להיות מעובדי השם וחושבי שמו ראוי לו להתגבר כארי בעת התעוררתו משינתו והושב לידו הפקדון מאשר בידו נפש כל חי לבל יתגרה בשינה רק יעמוד לשרת בקודש הן בתורה הן בשירות ותשבחות ולשפוך שית כמים לבו נוכח פני השם וכן. ראינו לאדומו"ר הרב הקדוש רשכב"ה מו"ה אלימלך זצוק"ל כי תיכף בעת שניער משינתו ואז בקול רעש גדול הי' מדבר אל לבו ואומר על נפשו אוי לך כי כלה הזמן בשינתך. אמנם לא כל העתים שוות בבני אדם כי פעם אשר נפש האדם חשקה לעמוד מיד בפעם הראשון שנינער משינתו ונפשו משתוקקת לזה. אמנם מאפיסת כחו מוכרח לישן עוד ופעם מפני מניעה אחרת בל יוכל לעמוד על משמרתו לעבודת הקודש ואף גם בעת שיקום ונפשו אותה לעשות מלאכתו מלאכת הקודש קל חיש מהר לפעמים אין גופו נקי עדיין ומן ההכרח להכין עצמו שעה או שתים טרם יוכל לקחת הספר ולדבר דבר מדברים העומדים ברומו של עולם וזמנין דאיתרמי שיעבור הזמן עד אחר עלות השחר ולא יכול לעשות מאומה ועם כל זאת בראשית מחשבתו רחש לבו דבר טוב לעבוד השם ובעודו על משכבו זאת היתה מגמתו ולא עלתה בידו ובוחן לבות וכליות הכל גלוי לפניו ואין נסתר מנגד עיניו ואינו מקפח שכרו על פרי מחשבותיו הטובות מראשית ראשיתם אף שלא יצאו מכח אל הפועל ואין צריך לומר על כוונתו הרצויה ומחשבתו הטובה אשר היתה בעת עשית המצוה ולימוד התורה. וח"ו להיפוך במחשבה רעה הקב"ה מעבירה מתחילתה וראשיתה אשר היתה בוערת בלבו איזה זמן קודם עשיתה כמאמר הנביא הוי חורשי און ופועלי רע על משכבותם וכו' וכן מסלק המחשבה של שעת עשיה ונשאר העון קל בערך וזהו מאמר ר"א כובש שהש"י ברחמיו מצרף כל מחשבת המצוה ולימוד התורה מתחילת עלותה על לב העושה עד גמר העשי' ואפילו אותן שלא באו לידי מעשה ועי"ז הזכות נעשה גדול בערך ומכריע הכף מאזנים ולהיפך כן הוא מאמר ר' יוסי ב"ח לענין העיונות שנושא עון פי' שנושא ומסלק מחשבת העון מתחילתו ועד סופו ועי"ז הוא קטן וקל הערך וזהו גם כן מאמר תנא דבי ר' ישמעאל מעביר ראשון ראשון ביאורו שהשי"ת מעביר שני עניני ראשון שהם המחשבה שקודם למעשה בשעת העשי' המוציאה את המעשה מכח אל הפועל וגם ראשית המחשבה בתחילת עלותה על לבו איזה זמן קודם המעשה ועוד יש לפרש האגדה בדרך רמז ע"פ מאמר הכתוב תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגינו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב וביאור הכתוב כי הנה הש"י ברא עולמו להטיב לברואיו מחסדיו הגדולים ע"י שיכירו כח מלכותו ואלקותו אמנם מפני שלהתפשטות עצמיות אלהותו אין סוף ושיעור וקצבה ולית מחשבה תפיסא בו' כלל לזה צימצם אורו בצימצומים והאציל הספי' עד ספי' המלכות ומפני שבריאות העולם הזה היתה בבחירה ורצון לאדם להטות עצמו לאיזה דרך שירצה אם דרך החיים או ח"ו להפכו לזה נקבע מדת הדין והנהגת המשפט במדת מלכות לשפוט תבל בצדק כפום עובדיהון דבני נשא בכדי שיתיראו ממדת הדין וייטיבון מעלליהם וכל הנהגת העולם הכל ע"י ספי' המלכות המקבלת שפע דרך הספירות וזה רמז הכתוב בראשית ברא אלקים בראשית אותיות בתשרי שרומז שבעת בריאת העולם בתשרי נברא אז בהנהגת כסא הדין שרומז אליו שם אלקים כידוע ומרצון העליון אינו יוסד שום בחינת דין ולכן בכל תשרי שהשנה מתחדשות לטובת הכנ"י וכשהמלכות מקבלת דרך המדות וע"י צימצומים הנה כל צימצום הוא בבחי' דין ולכן המלכות שמים מתעלה אז לקבל השפע שלא ע"י המדות ולזה אמרו חז"ל דמיכסי בי' סיהרא ומסתקלת אז לעולם המתשבה לבחי' הרת עולם ולזה אנו תוקעים בשופר שהוא קול פשוט מעולם המחשבה וזהו מאמר הכתוב תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגינו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב (ודרשו חז"ל שהחודש מתכסה בי' ) ופי' הכתוב שלזה נתקע בשופר בכדי שירד החוק והשפעה לישראל לבדם ( מלשון ואכלו את חוקם ) והמשפט תהי' בבחי' יעקב שמדת אברהם הגם שהיא מדת חסד מ"מ הרי המשיך חסד גם על ישמעאל (וכמאמר הכתוב לו ישמעאל יחי' וכו' ) משא"כ מדת יעקב שהיא מדת רחמים רק על ישראל לבדם שהם לבדם צאצאי מעיו וכמו שאמרו חז"ל מכאן לבעל הקורה שיכנס בעובי הקורה והנה כל אורות הספירות והצימצומים הם אותיות הקדושים. וכמו שתרגום ירושלמי בראשית ברא וכו' בחוכמתא ברא קוב"ה ואמרו חז"ל באורייתא ברא קוב"ה עלמא. ומבואר בתיקונים שהאותיות הם נפש העולמות והנקודות הם הרוח. וטעמים הם נשמות העולמות לפי שעל ידי הטעמים מתנהג כוונת התיבה והענין וכן חיצוניות העולמות מתנהג ע"י הפנימיות ונשמת העולמות ולזה כל מגמתינו בר"ה בתפילה ותקיעות שופר להמשיך פנימיות העולמות אל אורות החיצוניות מהעולמות בכדי שיתנוצצו ג"כ ויתמלאו לבל יהי בהם שום פגימה ויתבטלו החיצונים ואמנם הכל תלוי בתשובה וכשישראל עושין תשובה שלימה מעומקא דלבא כראוי אז הם נכנסין לעולם המחשבה שהוא עולם התשובה ונכסין מן המקטריגים ואז כל העולמות מתעלים על ידם מתתא לעילא ועי"ז מתנוצץ אור נשמת העולמות אל חיצוניות העולמות וממשיכין הגדלות דמוחין אליהם ועי"ז מתבטלין כל הדינין ולכן אנו עושים שני ימים ר"ה מן הדין מפני שאין בנו כח להעלות העולמות כראוי ביום אחד וזה נקרא גדולות העולמות. וח"ו כשאין עושין כן נשארים העולמות בבחי' קטנות וזה רמז ר' יוסי בר"ח במאמר נושא ביאורו שע"י תשובת בני ישראל ומחשיבותיהם הטובות הם מתנשאים לעולם התשובה ומקשרין הגבורות בשרשם ומעלין כל העולמות ועי"ז הם נכסין מכל המקטריגים ועי"ז הם ממשיכין ג"כ מעילא לתתא אור נשמת העולמות אל החיצוניות העולמות והכלים ומתקנים כל פגימתן ועי"ז אין מקום להחיצונים ומקטריגין להאחז וזהו כובש שהם כובשין ומורידין שפע אור נשמת העולמות אל הכלים ונמשכין על ידי זה חסדים על הכנ"י וזהו אשרי נשוי פשע כסוי חטאה שאשרי שאדם העושה תשובה מעולה שמעלה ע"י ומקשר הגבורות בשרשן ונכסה בעולם התשובה שהיא בחי' הרת עולם מכל המקטריגים על חטאיו והנה ידוע שענין ההמתקה הנעשית ע"י שופר ותפילת ר"ה הוא לשלוב מדות האבות שהם אברהם יצחק ויעקב דוד ולכלול מדת יצחק בין אברהם ויעקב ועי"ז נמתקין הגבורות ונמשכין חסדים על הכנ"י שיתדונו ברחמיו בארבעה פרקים שהעולם נידון שהם ראש השנה ויו"הכ וסוכות והו"ר וזה אמרו גדילים תעשה לך על ארבע וכו' גדילים לשון גדלות רומז שתראה להמשיך גדלות דמוחין אל הכלים והחיצוניות העולמות על ארבע פי' בשביל ארבע רומז לארבעה פרקים שיתדונו בהם ברחמים וזה תעשה ע"י כנפות כסותך אשר תכסה בה רומז לתשובה אמא עלאה שנכסה בה מן המקטריגין. גם ירמוז בלשון גדילים שפירושו לשון קליעה ושילוב וביאורו שתקלע ותשלב מדות הארבעה אבות לכלול הגבורות בהחסדים וזהו ג"כ ע"י תשובה ותקיעת השופ' שעולין לעולם המחשבה ונכסין על ידן מהמקטריגין.