Maor VaShemesh, Lech Lecha 17

ויהי אברם בן תשעים ותשע שנים כו' ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני כו' פירוש רש"י אני הוא שיש די באלקותי לכל ברי' לפיכך התהלך לפני ויש להבין מה זה שיש די באלקותי לכל ברי' ונ"ל לפרש דהנה ידוע שהבורא ב"ה ברא עולמות ברצונו הפשוט כדי שיתגלה מלכותו בעולם על כל ברי' וברי' ועיקר הבריאה הי' להיטיב לברואיו והגם שברא מדות ומדרגות להעניש גם זה הי' כדי שיראו מלפניו ואעפ"כ שיתוף בו מדת הרחמים כדי להקל העונש אפילו מן הפושעים וכבר אמרנו פי' המשנה בעשרה מאמרות נברא העולם והלא כו' אלא ליתן שכר כו' ולהפרע כו' איך תלוי נתינות שכר טוב בשביל שנברא העולם בעשרה מאמרות יותר מאלו הי' נברא במאמר אחד וגם על העונש קשה יותר הלא אין הקב"ה חפץ במיתתן של רשעים ואין נחת רוח לפניו כביכול לענוש שום ברי' אפילו מן האומות כ"ש ישראל וא"כ איך שנאמר שבשביל להרבות עונש להרשעים ברא העולם בעשרה מאמרות אמנם יש לפרש כך דהנה עצם אלקותו ית"ש אי אפשר להשיג בשום שכל נברא אפילו לשיכליים העליונים ע"כ ראה חכמתו של הקב"ה לצמצם אלקותו בכמה צמצומים כדי שישיגו הנבראי' מעט מן המעט ע"י הצמצומים בהירת גודל אלקותו ית"ש וצימצם את עצמו בעשרה מיני לבושים שהם עשר ספירות שעל ידם יכולם לקבל מעט הבהירות להשיג אלקותו ית"ש ועשר ספירות דאצילות התלבשו א"ע בעשר ספירות דבריאה ועשר דבריאה בעשר דיצירה ועשר דיצירה בעשר דעשי' וע"י הצמצומים אלו יכולים בני אדם לקבל מעט השגה באלקותו מעט מעט מלמטה למעלה ולהסיר הצמצומים והמסכים בהדרגה מעט מעט עד שנהי' יכולים לקבל הבהירות גדול לדבק עצמינו בא"ס ב"ה בהדרגה וזה הוא עיקר השכר שאנו מקבלים מאת הבורא עבור שברא אותנו בעולם הגשמי בכמה וכמה אלפים צמצומים ומסכים שמכסים אלקותו ית"ש ואנחנו בכל כוחינו משברים המסכים הצמצומים כדי להשיג אלקותו ית"ש ולדבק בו זה הוא השכר נמצא מה שיש יותר צמצומים על ידי זה זוכה אדם לשכר יותר שמשבר הצמצומים וחופש וחוקר לדרוש אלקותו ית"ש עד שמשבר כל המסכים וישיג אור אלקותו ית"ש ואם לא הי' כל כך צמצומים הי' אור אלקותו ית"ש מאיר יותר לזה העולם והי' בקל לבא לידי השגה ולא הי' השכר כל כך כשנשיג אלקותו ע"כ שפיר אמר התנא כדי ליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בעשרה מאמרות ר"ל אפילו כשנברא בעשרה לבושים ולבושים תוך לבושים וכנ"ל ואעפ"כ מתאמצים בעבודתם להשיג אלקותו עי"ז יש שכר הרבה לצדיקים שאינם מניחים עצמם להתגשם בגשמיות העולמות ומדבקים עצמם ברוחניות העולמות ממילא יש קולא להרשעים שאין להם עונש כ"כ כשחוטאים כי אלו נברא העולם בפחות מעשרה לבושים הי' בהירות אלקות מאיר יותר ולא הי' כל כך גשמיות בעולם והי' עונש הרשעים יותר ע"כ עלה ברצונו הפשוט לעשות כל כך לבושים שיהי' גשמיות הרבה כדי שנקל עליהם העונש וזהו לפרוע מן הרשעים ר"ל להקל מעליהם ולא יענשו כ"כ כי מאבדים את העולם שנברא בעשרה מאמרות ר"ל בהרבה צמצומים שקשה מאוד לפרוש את עצמם מן הגשמיות. ונחזור לענין הנ"ל שהקב"ה ברא כ"כ גשמיות בעולם העשי' כפי שהיה משער ברצונו שיהיה אפשר להתחזק ולדבק עצמו באלקותו ע"י התורה ותפלה ויהי' יוכל לחזור לשרשו ואלו היה בורא עוד מעט גשמיות יותר היינו שהיה מעט קל פות יותר לא היה אפשר לחזור לשרשו וזהו שאמרו בגמרא שהי' העולם מותח עד שאמר הקב"ה לעולמו די ר"ל די הגשמיות ואלו היה יותר גשמיות לא היה אפשר לחזור לשרשו מחמת התגברות הקליפות כאשר אמרנו בפ' בראשית על מאמר חכז"ל שהשדים נבראו בע"ש בין השמשות וקידש היום ולא נבראו הגופים ופרשנו שם כוונתם שלא יתגשם העולם עוד יותר כדי שיוכלו ב"א לחזור לשרשם כלל הדברים מכל הנ"ל שהקב"ה ברא ברצונו הפשוט כל כך מותרות בעולם רק עד שיוכל האדם להבין להשליך המותרות ולברור הפנימיות כדי שיחזור לשרשו כמו שבורר אדם החטה מן המוץ כך ברא הקב"ה בכל העולמות כל כך לבושים כדי שיוכל לברור הפנימיות מתוך הלבושים ולהשליך המותרות לנוקבא דתהומא רבא למקום המותרות כידוע למבינים וזהו סוד עליות העולמות שיש בכל ע"ש שנאמר ויכל אלקים ביום השביעי מלאכתו כו' ר"ל כשכלה הקב"ה ולא ברא מותרות בעולם דהיינו גופי' לשדים כנ"ל עי"ז ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו היינו שקדש היום והיו יכולים כל העולמות לחזור לשרשן להשתוקק לדבק את עצמם באלקותו ית"ש וזה הי' רצונו הפשוט בבריאות העולמות כדי שישתוקקו כל העולמות לקבל אלקותו עליהם וזהו ויכל אלקים לשון השתוקקות וכסיפות מלשון כלתה נפשי שהיה לקב"ה השתוקקות ותענוג בבריאת העולמות מחמת ויכולו השמים והארץ וכל בבאם היינו שכל הנבראים היו משתוקקים לקבל אלקותו ית"ש והשליכו המותרות לנוקבא דתהומא וזהו קדושת שבת שבכל שבת יש עליות עולמות שכל העולמות משתוקקים וחוזרים להדבק לשרשם והפסולת והמותרות נופל למטה וזה לית שולטנא אחרא בכולהו עלמין כי הולכים ונופלים לנוקבא דתהומא רבה. ונחזור לביאור הפסוק הנ"ל אני אל שדי התהלך לפני ר"ל שאמר הקב"ה שיראה לבא למדריגת קדושת שבת דהיינו עליות העולמות להדבק בשרשן וזהו התהלך לפני ר"ל שילך במדריגה ממטה למעלה עד לפני ממש בעליות העולם וע"כ אמר לו אני אל שדי ופי' רש"י שיש די באלקותי לכל ברי' היינו כנ"ל שאמר לעולם די שלא יתגשם יותר רק כדי שיוכלו לחזור לשרשם וזהו שיש די באלקותי לכל ברי' היינו שכל ברי' תוכל להשליך המותרות ולדבק עצמו בו ית"ש לבוא לפנימיותו ית"ש ע"כ גם אתה התהלך לפני כנ"ל והי' תמים היינו שתשליך המותרות ממש להסיר הערלה לקבל המלה ותשליך המותרות לנוקבא דתהומא רבא כמו שאני בראתי עולמי בשם שדי שאמרתי לעולמי די שהשלכתי המותרות לנוקבא דתהומא רבא כן תעשה אתה ואז תבא לעליות העולמות כרצונך ודו"ק כי נכון הוא.