Maor VaShemesh, Lech Lecha 3

במדרש רבה פ' ל"ט אמר ר' לוי כשהי' אברהם אע"ה הולך בארם נהרים וראה אותם פוחזין ואוכלין ושותין אמר הלואי לא יהי' לי חלק בארץ הזאת כיון שהגיע לסולמה של צור וראה אותם עוסקים בניכוש בשעת הניכוש ועודרין בשעת העדור אמר הלואי יהי' לי חלק בארץ הזאת ואמר לו הקב"ה לזרעך נתתי את הארץ הזאת עכ"ל המדרש הזה אומר דורשיני וכי מפני שראה אותן עוסקים בניכוש ובעדור אמר הלואי יהי' לי חלק בארץ הזאת. ועוד דהוה לי' למימר בתחלה עודרין בשעת העדור ואח"כ נוכשין בשעת הנכוש דהא תחלה עודרין וחופרין בקרקע ואח"כ כשצומחין הזרעים והדשאי' בתבואות עוקרין ונוכשין העשבים הרעים מן הטובים כידוע ולמה נקט המדרש בהיפך. ונראה דהנה ידוע מספרי הקודש דמתחלה עיר פרא אדם יולד ואין לו יצה"ט רק יצה"ר עד י"ג שנים שנעשה בר מצוה ואז בא אליו היצ"הט ומתחיל במצות תפילין אז מתעורר לבו בקרבו לעבודת הש"י לאט לאט אבל הוא עדיין מלא פניות ובלבולי מחשבות. ע"כ החיוב מוטל על כל מי שחפצו ורצונו לקשר א"ע בו ית"ש שיעקור כל המחשבות הרעות מלבו וממוחו ואח"כ כשהולך ומתחזק בעבודת ית"ש ובא בשנים וכבר הוא מושרש בעבודת השם ית"ש זמן זמנים טובא אעפ"כ מדרך הצדיקים החסידים האמיתיים לפשפש עדיין ולחפור ולעדור במעשיהם ובכל דבר ודבר ולמצוא חסרונות בעצמו עד שהוא בעיניו כאלו לא התחיל כלל לעבוד השי"ת ועושה תשובה מחדש וזה נקרא עדור היינו שחופר מחדש כמו עדור שהוא תחלת עבודת הקרקע. וזה ביאור המדרש הנ"ל כיון שהגיע לסולמה של צור ר"ל ע"ד וסולם מוצב ארצה של צור פי' ע"ד צור העולמים כלומר סולם של צור היינו בעליות והלוך של צור עולמים וראה אותם עוסקים בנכוש בשעת הנכוש דהיינו כנ"ל שמתחלת ימי הנעורים והילדות הם עוקרים ומנכשין כל הרהורים ופניות ומחשבות לא טובים מלבם וממוחם וזה קרוי' ניכוש שעוקרין העשבים לא טובים ועודרים בשעת העדור ר"ל גם אחר שבאים בימים עדיין חופרין ומפשפשין במעשיהם ומחזיקין עצמם כאלו לא עבדו את השם מעולם כנ"ל וזה קרוי' עדור בעבודת הקרקע אמר הלואי יהי' לי חלק בארץ הזאת הבטיחו הקב"ה לזרעך נתתי את הארץ הזאת וכך יהיו מתנהגים בניך הצדיקים כנ"ל וק"ל.