Maor VaShemesh, Machar Chodesh Haftarah 2

הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפול לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל ויאמר יהונתן לדוד כו' ה' יהי' ביני וביניך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם. הנה הכתוב הזה בלתי מובן שאמר ודוד קם מאצל הנגב שעדיין אין בזה סימן ידוע להכיר המקום ההוא גם אמרו עד דוד הגדיל יותר היה ראוי לומר ודוד הגדיל ומלת עד אינו מובן ויראה לפרש בדרך רמז עפ"י מאמר חז"ל שאהבה שאינה תלוי' בדבר זו אהבת דוד ויהונתן. והנה ענין אהבת דוד ויהונתן רומז כי דוד הוא הה' תתאה משם הוי' ב"ה ובשם יהונתן יש בו ג' אותיות הראשונות משם הוי' כנ"ל ואהבתם רומז לאהבת הקב"ה עם הכנ"י שעליה נאמר אני לדודי ודודי לי ועלי תשוקתו ונאמר אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו. והנה בשעת מתן תורה שאמרו ישראל נעשה ונשמע והי' האהבה אז שלימה בלי שום אחיזת החיצונים כלל שהי' אז ביטול אחיזת החיצונים מגודל השפעת אורות העליונים לכן נתיחד הקב"ה אז אתם פנים בפנים כמאמר הכתוב פנים אל פנים דבר ה' עמכם אכן ח"ו כשאין ישראל עושין רצונו של מקום אז הזיווג אחור באחור בסוד דו פרצופים ואין הזיווג פנים בפנים שלא יתאחזו החיצונים בהאחוריים לינק מהקדושה. והנה אמרו חז"ל בשעה שמלכי מזרח ומערב מניחין עטרותיהן בראשיהן ומשתחוין לחמה מיד כועס הקב"ה. ועוד אמרו חז"ל בשעה שהקב"ה זוכר את בניו שהם שרוים בצער בין האומות העולם הוא מוריד שתי דמעות לים הגדול ושני הסמיכות רומזים על ענין אחד עפ"י מאמרם ז"ל כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם. והנה ידוע שכוונות הכריעות וההשתחוואות הוא שבההשתחוואה הכיון הוא להמשיך השפעות הי"ה אל הו"ה והזקיפה צריך לכוין להעלות מ"ש אל הוי"ו. והנה כשמעשה עם בני ישראל גורמים שמעלין מ"נ מההתעוררת והתשוקה שלהם לעשות רצון קונם עי"ז הן מעוררים המ"ד להמשיך עליהם השפעות האורות העליונים ועי"ז נעשה היחוד אז יורד עליהם השפעה ממזלא עילאה שהוא י"ג ת"ד עלאה שהוא לובן העליון שאין שם שום שחרות כלל ונקראת בשם זקן מלא רחמים ואז נעשה השם שלם וההשפעה יורדת מהיו"ד אל ה' עילאה ומהה' מקבלת הוי"ו להריק על הכנ"י כל טוב. אכן כשאין ישראל עושין רצונו של מקום אז שרי האומות ממשיכין אצלם מדת המלכות ומפסיקין בין ישראל לאביהם שבשמים ומקבלין הן ההשפעה שהיתה ראוי שתרד על הכנ"י והנה עתה בעו"הר בזמן הגלות שאין הזיווג כראוי ואין ההשפעה יורדת ביושר על הכנ"י ועי"ז הנהר יחרב ויבש ואין הכנ"י מקבלין השפעות המוחין עלחין אז השכינה הקדושה מתלבשת בבחי' נער שרומז שכמו שנער הקטן אין לו שכל עדיין כן כביכול הוא הסתלקות המוחין האורות העליונים וכנ"י היא מנוגבת מכל טוב. וזה ידוע שכוונת ספירת העומר הוא להמשיך אורות העליונים על הכנ"י ולהעלות הכנ"י ממדריגה למדריגה עד יום מתן תורתינו שאז מתעורר עליהם בכל שנה הענין שהי' ביום קבלת התורה שנתייחד השם יתברך עליהם פנים בפנים ובאם הי' מעשה התחתונים גורמים להעלות מ"נ ולעורר הזיווג כראוי עד שכל ישראל היו מיחדין את לבם לאביהם שבשמים יחד כאחד אז הי' התקרבות הגאולה אכן שאין במעשיהם כדי להעלות מ"נ לעורר היחוד אז השם ית' ברוב רחמיו מעורר היחוד מני' ובי' ופותח שער האורות העליונים שיאירו יחד על הכ"י וממילא נתבטלין החיצונים מגודל בהירות ואורות העליונים וזהו בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרוין בצער בין אומות העולם כו' פי' שע"י שאין הזיווג כראוי ושרי האומות מקבלין ההשפעה שהיתה ראוי שתרד על הכנ"י וישראל הם בצער ובדוחק ביניהם אז הקב"ה מוריד שתי דמעות לים הגדול פי' הנה שני פעמים דמעה עולה רנ"ח ועם המלות הוא ר"ס כמנין עשר הויות שרומז שהגם שאין מעשיהם גורמים לעורר הזיווג עכ"ז הש"ית מעורר היחוד מני' ובי' ומריק על הכנסת ישראל כל אורות העשר ספירות שהם עשר הויות שעולים ר"ס. ועי"ז מתבטל אחיזת החיצונים שמתבטלין ממציאותן מגודל הבהירות וזהו ג"כ רמזו במאמרם ז"ל בשעה שמלכי מזרח ומערב מניחין עטרותיהן בראשיהן ומשתחווין לחמה כו' רומז כמו שאמרנו למעלה שהשתחואה רומזת על המשכות ההשפעה מלמעלה למטה שרומז שהם ממשיכין ההשפעה שהי' ראוי לירד מהז"א על הכנ"י מיד כועס הקב"ה עליהם ומוריד הדמעות שהוא רומז לאורות העליונים היורדים ממקום גבוה מאד שנקרא עיני ה' ועי"ז מתבטלין החיצונים הרוצין לינק מהקדושה והנה ידוע שהמוחין עילאין הם חכמה ובינה שהם נקראים תרין רעין דלא מתפרשין וזהו רומז הכתוב הנער בא רומז למרכבת השכינה הקדושה כמבואר למעלה שהיא בבחינות נער שרומז לקטנות השכל שהיא הסתלקות המוחין ודוד קם מאצל הנגב הנה דוד רומז למלכות שמים שבעו"הר היא נגובה ויבשה כמאמר הכתוב הנהר יחרב ויבש ומן הצורך להקימה ולבנות קומות השכינה וזהו ג"כ ויפול לאפיו ארצה כמאמר הכתוב סוכת דוד הנופלת וישתחו כו' רומז שדוד ויהונתן עשו היחוד ורמז בהשתחווי' להמשיך האורות העליונים על כנ"י שהן שלש אותיות ראשונות משם הוי' ב"ה אל הה' תתאה וישקו איש את רעהו רומז כמאמר הכתוב ישקני מנשיקות פיהו שרומז ליחוד קב"ה ושכינתיה והמשכות המוחין עלאין אל המלכות שמים שהם בחינות ריעים דלא מתפרשין. ויבכו איש את רעהו רומז לתרין דמעין הנ"ל שהן רומזים לעשר הויות שהמשיכו על הכנ"י ממוחין עלאין עד דוד הגדיל רומז שכל כך צריך שתהי' תכלית העבודה עד שיוגדל המלכות שמים שתהי' לו הקומה שלימה ואז תהי' הגאולה שלימה ועי"ז יהי' השם שלם. וזהו ה' יהיה ביני וביניך כמובן.