ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה כו' ויאמרו את אדני צוה ה' לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה בה' לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנותיו והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבותינו כו' יש להבין מה זה הלשון ואדני צוה בה' הול"ל לאדני צוה ה' לתת את נחלת צלפחד כו' ולעיל בפ' פנחס במעשה דבנות צלפחד כתיב ויקרב משה את משפטן לפני ה' וכאן לא כתיב כן ויקרב משה את משפטן רק כתיב ויצו משה את בני ישראל על פי ה' לאמר כן מטה בני יוסף דוברים זה הדבר אשר צוה ה' לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם וכו' אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים וכו'. והנה המדרש לעיל על ויקרב משה את משפטן גם על כן בנות צלפחד דוברות כך כתובה פרשה זו לפני במרום כו' ידוע לכל אבל לפי פשוטו יש לפרש כך דהתורה לומדת אותנו כח של הצדיק דהנה בנות צלפחד בקשו מלפניו שיתן להם נחלה כי למה יגרע שם אבינו ממשפחתו על זה התפלל משה רבינו ע"ה לה' שיצוה שיתן להם נחלה בין בני ישראל. וה' עשה רצונו של הצדיק וצוה כן למשה רבע"ה שיתן להם נחלה בתוך אחי אביהם כאשר צוה משה רבינו להש"ית כן ציית לו ולפי זה יפורש על נכון הפסוקים שלמעלה ויקרבו ראשי האבות כו' את אדוני צוה ה' לתת את הארץ בנחלה בגורל ואדני צוה בה' כו' פירוש שמשה רבינו צוה להש"ית והי' הצווה כביכול שמשה צוה להש"ית לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנותיו כמו דכתיב לעיל ויקרב משה את משפטן לפני ה' היינו כנ"ל שהם בקשו ממשה שיתפלל להש"ית שהש"ית יצוה למשה שיתן להם נחלה וכן עשה משה והתפלל עבורם כך וזהו ויקרב משה את משפטן כו' ונענה בתפילתו וצוה לו הש"ית שיתן להם נחלה ואמר כן בנות צלפחד דוברות נתן תתן וכו'. ועתה בקשו ממשה להיות שתפילתו עשתה פירות שהנחלה יהי' להם בתוך אחי אביהם שלא תסוב נחלה ואם ינשאו לאחד משאר משפחות ושבטי ישראל לנשים יתוסף הנחלה לשאר השבטים וממשפחתן יגרע ע"כ בקשו ג"כ לקרב משפטן אבל הוא לא הי' צריך לקרב משפטן אלא ויצו משה את בני ישראל כו' כן מטה בני יוסף דוברים זה הדבר אשר צוה ה' ר"ל לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים ולא תסוב כו' כי כאן לא היה צריך להתפלל על הסבת הנחלה מה שבקשו ממנו כי כך דינו שלא תסוב נחלה לכן לא כתיב כאן ויקרב משה את משפטן כו' כי לא התפלל עליהם כאשר התפלל על בנות צלפחד שצוה על ה' וה' עשה רצון הצדיק כאשר צוה עליו כי הצדיק גוזר והקב"ה מקיים ומזה נלמד כחם של הצדיקים עד היכן מגעת וזהו ואדני צוה בה' כנ"ל.
מאור ושמש, מסעי 12
Maor VaShemesh, Masei 12
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
