Maor VaShemesh, Nitzavim 6

א"י אתם נצבים וכו' ולתרץ ג"כ הדקדוקים הנ"ל ונוסיף בדקדוק השני שמכיון שאמר נצבים כולכם הרי כולם במשמע ולמה חזר ופרט אחר כן ראשיכם שבטיכם וכו' ויש לרמוז בזה ע"פ מאמר חז"ל בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה וכו' בר"ה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון ואמרינין מאי כבני מרון וכו' ר' יהודה אמר שמואל כחיילות של בית דוד ופרש"י שכך היו מונין אותן זאח"ז בצאתן למלחמה אמר רבב"ח אמר ר"י וכולן נסרקין בסקירה אחת גם בזה יש לדקדק שתחילה אמר שעוברין לפניו כבני מרון דהיינו אחד אחד כחיילות של בית דוד ואח"כ אמר שנסקרין בסקירה אחת כולם יחד וא"כ אין זה כתיילות של בית דוד גם הקשו הראשונים על מה נידונים בר"ה אם על החיים הרי בפסח נידונין על התבואה ובעצרת על הפירות וא"כ כי יהיב רחמנא שבעא לחיי הוא דיהיב גם מאי כל באי עולם והל"ל כל העולם ויש לרמוז בזה עפ"י מה שיש לשים לב על מה שבימים נוראים החיוב לומר המלך המלך המשפט וכל פסוקי המלכיות ואנו ממליכין לאל עולם בכל התפילות הלא בכל השנה כולה הוא ג"כ מלך על כל האדץ ואנו מקבלין עול מלכותו ית"ש פעמים בכל יום ומדוע דווקא בימים הנוראים החיוב לומר פסוקי המלכיות והמלך הקדוש אמנם הענין הוא כי הנה כל כוונת בריאות העולם הראשית המחשבה בו הי' כדי שתתגלה מלכותו בתחתונים וכל הברואים יכירו וידעו ממלכותו יתברך וצימצום אלהותו יתב"ש ע"י עילה ועלול בהשתלשלת הי"ס ואבי"ע בכדי שיוכלו הברואים לקבל אור אלהותו וכל עולם הוא כלול מע"ס ונקודת המלכות נשתלשלה מראשית המחשבה בכל העולמות כמאמר הכתוב מלכותך מלכות כל העולמים שרומז שמדת המלכות נשתלשלה מראשית המתשבה בכל העולמות עד העולם העשי' והוא בצימצמום כ"כ עד שגם הסט"א יניקתם ממדת המלכות וע"י שנתצמצם כ"כ יש מקום לנטות ימין ושמאל בכדי שיהי' הבחירה חפשית למען יגדל שכר ההולכים בדרך הישר ולזה אנו אומרים בזמר לכה דידי מראש מקדם נסוכה סוף מעשה במחשבה תחילה שרומז שהגם שמלכות הוא סוף המעשה הוא במחשבה תתילה שראשית המחשבה בבריאת העולם הי' למען יתגלה מלכותו בתחתונים ולכן כל עיקר עבדות ה' הוא שישים האדם כל מגמתו בתורה ובתפילה ובכל פרטי עבודתו לבנות קומת השכינה ולהעלות מדת המלכות שבכל העולמית מתתא לעילא עד ראשית המחשבה ועי"ז מתבטל אתיזת החיצונים שהם מסבבים ומפסיקים בינינו לבין אלקינו ומתגלה מלכותו יתברך והנה מאין בא זאת שהקליפות מסבב המלכות שמים ועושין מסך המבדיל הענין הוא כי בכל מיני עשיותיו של אדם כלולים עשר ספירות כי באם ירצה האדם לעשות איזה מעשה אזי מחשב תחילה בחכמתו ובינתו אם לעשות דבר זה אם לאו וכשגומר בדעתו לעשותו. הוא מפני שאוהב התועלת שיהי' לו בעשי' זו. וגם ירא מההיזק שיגיע לו כשלא יעשה דבר זה וגם התפארת שיש לעשי' זו. והוא נוצח המניעות המעכבין לעשות הדבר וכן כולם ואם האדם משים כל מגמת עשיתו לעשות נחת רוח ליוצרו ובוראו כלולים בכל מעשה ממעשיו העשר ספירות הקדושות ובזה בונה קומות השכינה ומעלה אותה ומיחד כל העולמות אכן חס ושלום להיפוך גורם ע"י מעשיו ח"ו שנאחזים החיצונים בהמדות ועל י"ז נעשה מחיצה המבדלת מלהכיר מלכותו יתברך שמו ולכן בעתים הללו ימים הנוראים שמגיע היקף השנה וזמן בריאת העולם וכוונת הבריאה היתה שתתגלה מלכותו בתחתונים ולכן העיקר העבדות אז להעלות מדת המלכות שבכל העשר ספירות שכל האחד מהספירות כלול מכל הי"ס כמו שהיתה בראשית המחשבה בזמן הבריאה שיתבטל עי"ז אחיזת החיצונים ויתגלה מלכותו בכל העולמות ולכן א'ש'ר'י עולה בגימטריא כמנין עשר פעמים הוי' אדני מנין ת'ת'ק'י מפני שצריך בחודש הזה ליחד כל בחי' המלכות שבכל העשר ספירות ולכן צריך לומר אז העשרה פסוקי מלכיות והמלך הקדוש ולכן טרם בוא יום ראש השנה צריך כל אדם לפשפש במעשיו היטיב הדק ואם ח"ו פגם באיזה מעשה או מדה הפגם מגיע בכל הספירות כי בכל מעשה כלולים כל הי' ספירות כנ"ל ולכן צריך למהר לתקן את אשר עיוות ועל ידי שמתקן המדות וכל מדה כלולה מי"ס הוא מעלה כל בחי' המלכות שבכל היו"ד ספירות כי כל ספירה כלולה מכל היו"ד רק מה שבעולם העליון הוא מלכות בעולם שלמטה ממנו הוא כתר וע"י שמתקן הפגם מתבטל אחיזת החיצונים ומתעלה המלכות שמים עד ראשית המחשבה וזהו פי' הגמרא בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון ופירושו מאי כבני מרון כחיילות של בית דוד הנה באי עולם רומז לבחי' המלכות שבכל עולמות שמדת מלכות נשתלשלה למטה ובאה לעולם וכל באי עולם רומז לכל בחי' המלכות שבכל עולם ועולם שכולם יש להם עלי' אז בר"ה. וזהו כבני מרון כחיילות של בית דוד דהנה מלכות בית דוד רומז למלכות שמים שכל מגמת דוד המע"ה הי' לבנות קומת השכינה ולהעלות המ"ש כמאמר חז"ל ע"פ נאום הגבר הוקם על שהוקם עולה של מלכות. ובר"ה המלכות מתעלה כמו שהוא מגמת נפשם של בית דוד שתתעלה מלכותו יתברך. וזהו כולם נסקרין בסקירה אחת פי' שבכל בחי' המלכות שהם באי עולם כנ"ל כולם מתעלין ומתיחדין יחד כאחד וזהו רומז בכתוב אתם נצבים היום כולכם כו' הנה מלת נצבים ביאורו כמו נציב מלך שבספר מלכים שהיא מלכות ואדנות ורומז שאתם נצבים כולכם ר"ל שאתם מקימים ומעלין המלכות שמים שהמלכות מתוארת בשם נציב כנ"ל לפני ה' אלהיכם רומז ע"ד מאמר חז"ל אני ה' אלהיכם זו מלכות ולפני ה' אלהיכם רומז שלפני בוא יום ר"ה שהיא זמן עליות המ"ש קודם לכן אתם מתקנים כל פגם כדי שתתעלה מלכותו יתברך. ולכן חזר ופרע ראשיכם שבעיכם כו' שחשב שם עשר בחינות זו למטה מזו לרמוז שהם ג"כ כלולים מעשר בחינות כנגד העשר קדושות ולכן ע"י קבלתם עול מלכות שמים הם מעלים בחי' המלכות שבכל קדושה מעשר קדושות.