Maor VaShemesh, Nitzavim 9

והיה כי יבאו עליך וכו' ואתה תשוב ושמעת בקול ה' וכו' והותירך ה' אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך כו' לטובה כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך יש להבין מהו לשון והותירך שאינו מובן גם אמרו כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר שש וכו' אינו מובן ג"כ שמשמעותו מורה שהוא נתינת טעם שמפני כן תותר לטובה מפני שישיב ה' לשוש עליך והטעם הזה אין לו קישור לפי פשוטו גם אמרו אח"כ כי תשמע בקול ה' אלקיך לשמור וכו' הכתובה בספר התורה הזה כבר הקשה רש"י ז"ל לעיל שלמעלה אמר בספר התורה הזאת לשון נקבה וכאן הזה לשון זכר ויראה לומר בזה עפ"י מאמר הכתוב בכל עצב יהיה מותר וביאור הכתוב כי הנה בדרכי התשובה מצאנו וראינו כיתות בני אדם אשר יחשבו כי התשובה הוא לענות נפש ולכן יתענו ויסגפו עצמן בסיגופים ובעת סיגופיהם יתנו שמחה בלבם בחשבם שעי"ז יעלו במעלות ומדריגות ויקנו שלימות ועל אופן זה תסובב תשובתם ואנשים כאלה סופם שלא יעלו בידם מאומה וישארו בהתגברות המרה שחורה רח"ל אמנם התשובה העיקרת ואורח הישר הוא עפ"י מה שיוצא לנו מספר הזוהר הקדוש שהקשה על פסוק עבדו את ה' בשמחה שאיך אפשר לאדם לעבוד ה' בשמחה והלא אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ואדם השב צריך להתאינן על חטאיו ולהיות נעצב עליהם על הכעיסו את בראו ואיך תוכל להיות עבודתו בשמחה אמנם ביאור הדברים הענין הוא כי בתחילת עלות על לב האדם לעשות תשובה על גודל עיוותתו ויתחרט על מעלו אשר מעל אז אין מקום לשמוח כי יתעצב על אשר חטא והעוה אמנם אחר עצבון הזה שישפוך כמים לבו נוכח פני ה' ויתחרט מעומק הלב על חטאיו ויתמרמר עליהם ויכוף כאגמון ראשו ויתן לבו לשוב עליהם אז תיכף ומיד יבא לידי שמחה ואהבת השי"ת ויובן על דרך זה ג"כ מאמר התיקונים אשר דיברנו בו הרבה פעמים שהקשה שבמקום אחד אמרו חז"ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת והוא מאמר הכתוב ראשית חכמה יראת ה' ובמקום אחר אמרו אין בור ירא חטא שמשמעותו שהלימוד תורה צריך שיהיה קודם ליראת חטא ועיי"ש תירוצו דאית יראה ואית יראה והוא מאמר סתום וביאורו כי באמת טרם שלמד האדם ועודנו בל ידע מגדולות בוראו ויוצרו בבטן אז עדיין אין באפשרי לבא לידי יראה האמיתית שהוא היראה עילאה ליבוש ולפחד מפני גדולות בוראו ורוממתו וע"ז אמרו אין בור ירא חטא אכן עכ"פ גם קודם שלמד יש לו לירא עכ"פ יראה תתאה יראת עונש החטא שהיא בחי' נוקבא ועי"ז יבוא לידי אהבה תתאה שאחר אשר יבכה וידאג על חטאיו ויתך כמים לבו ישוב תיכף לשמחה ואהבה וזהו מאמר הכתוב בכל עצב יהי' מותר שאחר העצבון שיתעצב על חטאיו מעימק הלב יותר לו שמחה מאהבה ואחר זה יתן על לבו לכנוס בדרכי החכמה ולידע ולהבין מגדולת בוראו והבנה זו אין באפשרי שתהיה קודם הלימוד עד שילמוד תחילה ויכיר וידע גדולת יוצר בראשית ואח"כ יבוא לידי יראת הרוממת המביאה לידי אהבה עילאה להתענג בנועם אלהותו ולהשתעשע במלכותו יתברך וזהו היתה אהבת האבות להקב"ה וזהו מאמר הכתוב ג"כ והיה כי יבאו עליך הדברים האלה הברכה והקללה בצר לך ומצאוך וכו' אז תתן אל לבך לשוב מיראת הקללות והעונשין ועי"ז ושבת עד ה' אלקיך וכו' שתתחרט על מעשיך הקודמים ותתן על לבך לשוב עליהם אז השי"ת מבטיחך שהגם שתחילת תשובתך לא היתה בשמחה מחמת דאגות העונות מ"מ יותירך ה' רומז שתשיג השמחה והאהבה הנותרת מעצב וחרטת העוונות כמו שביארנו לעיל מאמר הכתוב בכל עצב יהיה מותר ועי"ז תעלה במעלות לבוא לידי יראה עילאה יראת הרוממת המביאה לידי אהבה ושעשועים ודביקות בנועם ה' אשר גם בעת התעסקו בדברים גשמיים תהיה מחשבתו קשורה באהבת ה' ודביקותו וזהו מאמר הכתוב בכל מעשה ידך בפרי בטנך וכו' ובפרי אדמתך לטובה שבכולם תהיה בשמחת נועם ה' ודביקותו כי ישוב ה' לשוש עליך לטוב כאשר כו' ביאורו כי אם תעשה כל האמור למעלה ותשוב בכל לבבך ובכל נפשך ועי"ז תבוא מירא' לאהבה ותעלה במעלות ממדריגה למדריגה לבא ליראה ואהבה ותשובה עילאה אז יתן ה' שמחה בלבך וגילה בה' יתברך כמו שהתענגו האבות בנועם ה' שהיא בחי' דכורא ולזה אמר כי תשמע בקול ה' וכו' הכתובה בספר התורה הזה לשון זכר שתשיג האהבה עילאה שהיא בחי' דכורא כנ"ל ודו"ק.