Maor VaShemesh, Noach 2

עוד בפסוק הנ"ל יש לדקדק על מלת הי' שהוא כמיותר או הוא בדורותיו הי' לו לומר ונראה עפ"י פשוטו דהנה עיקר עבדות ה' שיהי' תמיד בשמחה כי מדת העצבות מזיק מאוד לעבודת הבורא ועיין בספר הישר לר"ת גנות מדה זו של העצבות ומטבע האדם הרוצה לעבוד ה' באמת שיש לו מעט עצבות מחמת שמעשיו אינם ישרים בעיניו שדומה לו תמיד שממעט בעבדות ה' ע"כ צריך להתחזק עצמו נגד מדה זו להיות תמיד בשמחה וביותר יש לאדם עצבות כשהולך בתום ושוקד בעבדות ה' באמת ורצונו ותשוקתו תמיד להרבות כבוד שמים בראותו שח"ו בני דורו אינם הולכים בדרך הישר לד' אזי מעשיהם של אותו הדור הם מעציבים מאוד את הצדיק ובפרט בראותו שבני דורו מכעיסים נגד ה' אזי ביותר הוא נעצב וצריך אז התחזקות יותר ויותר לעבוד את ה' בשמחה כדי שלא יפול ח"ו במדת העצבות ח"ו וזה פירוש הפסיק איש צדיק תמים הי' בדורותיו ר"ל שמשבח את הצדיק נח שאפילו בדורותיו שהיו רשעים ומכעיסי' נגד רצונו ית"ש הי' מתחזק בצדקתו לעבוד את ה' ית"ש בשמחה וזה נרמז במלת והי' כדאיתא בכמה מקומות במדרש שכל מקום שנאמר והי' הוא לשון שמחה וק"ל.