Maor VaShemesh, Parashat HaChodesh 1

ויאמר ה' אל משה ואל אהרן גו' החודש הזה לכם ראש חדשים פירש"י ז"ל שנתקשה משה במולד הלבנה עד שהראה לו הקב"ה באצבע וכו' וזה אינו מובן מה נתקשה ויבואר ג"כ מאמר חז"ל באחד בניסן ר"ה למלכים ולרגלים ואמרינן בגמרא למלכים למאי נ"מ לשטרות דתנן שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרים עוד הקשו שם לרגלים באחד בניסן הוא בט"ו בניסן ומשני רגל שבו ר"ה לרגלים יש לרמוז בזה עפ"י מאמר חז"ל ויהי ביום כלות משה עשר עטרות נטל אותו היום להבין הענין בפנימיות נקדים מאמר חז"ל על פסוק ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וגו' שנתמעטה הלבנה ע"י שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד וענין מיעוט הלבנה הוא שמקבלת אורה מאור השמש ומאמצע החודש עד סופו היא מתקרבת אל השמש מעט מעט וכל מה שמתקרבת יותר מתמעט אורה יותר עד המולד שאז היא קרובה מאד להשמש ולכן אינה נראית כלל אז ומהמולד ואילך חוזרת ומתרחקת מהשמש מעט מעט ומתרבה אורה עד ט"ו בו שאז היא כנגד השמש ממש ואור השמש מאיר אל עבר פניה ונשלם פגימתה ולעתיד תתמלא פגימת הלבנה כאמור ויהי' אור הלבנה כאור החמה וידוע שמדת מלכות נקראת ירח דלית לה מגרמא כלום רק שמקבלת מהט' העליונות והיא רק בבחי' נקודה קטנה וכל מגמתינו לבנות קומת השכינה ולהמשיך לתוכה ט' נקודות מט' העליונות שתהי' ג"כ כלולה מיו"ד ואז נבנית קומתה בבחי' ראש ואברים וכפי מעשי עם בני ישראל ועבודתם לבוראם ית"ש ויתעלה כן ממשיכין לתוך מדת המלכות שתבנה קומתה וליחד קוב"ה ושכינתי' ולעתיד לבא יהי' בשלימות היחוד ומלאה הארץ דעה את ה' וידוע בספרי קודש שהנקודה שבמדת מלכות שלא נתבטלה הוא בחי' כתר שבה ולע"ל כשיהי' תכלית בירור העולמות ושלימות היחוד יומשך לתוך המלכות הבחי' היותר העליונות מכל ספירה וספירה שהוא בחינת כתר שבכל אחד והנה אז בעת בנין מלאכת המשכן שהי' רצונו יתברך להשרות שכינתו בתחתונים כאמור וכבוד ה' מלא את המשכן ואלולי שחטאו אח"כ הי' אז תכלית הבירור וע"כ בעת הקמת המשכן היה היחוד בשלימות כידוע מספרי קודש ונמשך אז ג"כ הט' בחי' כתר שבט' העליונות אל המלכות ולזה לא היה יכול להקים את המשכן אלא משה לבדו שמשה ע"י גודל קדושתו ושכליותיו שהיה לו ביתר שאת מכל ישראל היתה היכולת בידו לבנות כל קומת השכינה שתתיחד עם דודה בתכלית היחוד וזה רמזו חז"ל עשר עטרות נטל אותו היום פי' שבאותו היום נטלה מדת מלכות הט' בחי' כתר בט' העליונות והנקודה שבה הוא ג"כ בחי' כתר שבה שלא נתבטל והיה לה עשר עטרות והנה אז במצרים אמרו חז"ל שהראה לו הלבנה בעת המולד שרומז על המלכות שבעת שהיו ישראל במצרים לא היתה רק בחי' הלבנה בעת המולד שהוא   נקודה קטנה מאד ולא השיג משה איך אפשר להמשיך אל נקודה קטנה כזו בחי' ראש ואברים ושתתמלא כל קומתה עד שהראה לו הקב"ה "באצבע כמאמרינו למעלה שהוא רומז לשם "אהוה במילוי יודין והנה כבר אמרנו למעלה על מאמר חז"ל שאלמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד היה נגאלין שרומז על השני שבתות שמר"ח ניסן ואילך שבניסן נגאלו ובניסן עתידים לגאל וע"כ בעת הזאת הזמן גורם שתתקבל תשובת בני ישראל כשיחזרו בתשובה שלימה ועי"ז ימשיכו אל מדת המלכות שפע הי"ג מכילין דרחמי וחסד ה' מלאה הארץ ויקבלו המלאכים המלמדים זכות על ישראל עוז וממשלה לזכות את ישראל וכל גרדיני נימוסין ושרי האומות יוסרו ממשלתם שגם מה שקיבלו כבר גזר דין על ישראל יקרע גזר הדין ולא ישלטו בהם כלל וזה יש להסמיך ולרמוז בדברי חז"ל באחד בניסן ר"ה למלכים ואמרו בגמרא שהוא למלכי ישראל ומאי נ"מ לשטרות רמזו לנו בזה שבאחד בניסן הזמן גורם שיקבלו מלאכי ישראל שממונים ללמד זכותם עוז וממשלה ללמד זכות עליהם ולקרוע רוע גזר דינם וזהו שרמזו מאי נ"מ לשטרות ששטרו חובה מוקדמין פסולין ר"ל שגזר הדין שכבר יצא על ישראל יקרע ע"י תשובתם והמאוחרין כשרין כמובן שמלאכי הרחמים כותבין זכותם מכאן ולהלאה שיצא גזר דינם לטובה וישועה ונחמה והנה איתא בכתבי האר"י ז"ל שהב' מזלות נוצר ונקה הם כללות הדיקנא עילאה שהוא הי"ג מכילין דרחמי ואיתא שם ג"כ שבמזל נוצר יש בו ג' הויות ובמזל ונקה יש בו ג' שמות אהיה וזאת ידוע בכוונות שחייב אדם לטהר עצמו "ברגל שרומז שצריך לכווין היחוד שם הוי' בשם אהיה מלאים ביודין שעולים כמנין "רגל ובכל רגל מתיחד שם הוי' א' שבמזל נוצר עם שם אהיה אחד שבמזל ונקה וזהו שרמזו ז"ל באמרם "רגל שבו ר"ה לרגלים רומז שהשם הויה הא' שבמזל נוצר הוא כללות ומקור כל הג' הויות וכן השם הא' שלאהיה שבמזל ונקה הוא המקור לכל הג' שמות אהיה ובחג הפסח מן הצורך לייחד השם הא' של שמות הוי' עם הראשון משמות אהיה וזהו שרגל שבו ר"ה לרגלים ודו"ק.