Maor VaShemesh, Pesach 4

ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים וכו' יש לדקדק מה משמיענו בעל הגדה היא פשיטא אם לא הוציא הקב"ה את אבותינו היינו משועבדים עדיין ועוד קשה למה פרט בנינו ובני בנינו ולא אמר עד סוף כל הדורות ויש לרמוז בזה ונקדים תחילה מאמר בעל הגדה על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו לכאורה ג"כ קשה הרי פרט אותם הטובות באמרו ט"ו פעמים דיינו ועוד לכאורה הלשון כפול כמה וכמה כפולה ומכופלת ונראה בזה דצריך להבין מה היה גלות מצרי' וגאולת מצרים גלות מצרים היתה שהיה בחי' דעת בגלות והיה קשה מאד על איש הישראלי אפילו לעורר לבו לדבר לפני ה' מעומקא דלבא וגאולת מצרים היתה בלתי אתערותא דלתתא רק שהקב"ה ברוב רחמיו נתגלה בבהירות גדולה דהיינו שנתגלו המוחין עלאין ונתבטלו ממשלות החיצונים ואז השיג כל איש הישראלי השגה גדולה אלהותו ית' אבל השגה זו לא היתה אלא לשעה וניטלה מהם השגה זו וזהו כוונת הספירה שצריכים אנו לתקן מדותינו שבע מדות כדי שנזכך עצמינו כראוי ונוכל להשיג השגה זו בקבלת התורה ועיקר הם ה' מדות דהיינו שלא לאהוב רק לה' לבדו ולירא מפניו יראת הרוממות ושלא להתפאר בשום התפארות בלתי לה' לבדו ולנצח היצה"ר ושלא יודה רק להשי"ת ואיש אשר כזה מתקן מדותיו ממשיך על כנ"י ה' הויות של רחמים ושבוע השישי שבספירה הוא יסוד הוא בחי' צדיק שהוא כלול כל המדות הנ"ל ומקשר אותם מתתא לעילא ומעילא לתתא נמצאים הה' הויות כפולות ובשבוע הז' הכל כלול במלכות ונעשה יחוד גמור ונמצאים החמשה הויות עוד פעם כפילות וזהו פי' על אחת כמה וכמה היינו ה' הויות של רחמים שעולה מספרם ק"ל בגימטריא שני פעמים כמה כפולה היא יסוד הכולל ומכופלת היינו מלכות וזהו פי' הרי אנו ובנינו ובני בנינו אנו הם ג' אבות שהם חכמה בינה דעת ובנינו הם תרין ידין ובני בנינו הם תרין ירכין שהן נצח והוד כידוע בזוהר שמיני עפ"י עטרת זקנים בני בנים לימודי ה' כידוע בסידור האר"י ז"ל.