Maor VaShemesh, Pesach 8

וירא את ענינו זו פרישות דרך ארץ כמה שנאמר וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים. ראוי לשום לב היכן נרמז זה בהפסוק של וידע אלהים ונקדים קושית הט"ז באו"ח על מה שנקרא השבת שלפני הפסח שבת הגדול מפני שנעשה אז נס גדול שלקחו אז השה לקרבן בעשור לחודש ואסרוהו בכרעי המטה ובאותו הפרק הי' בעשור לחודש חל בשבת והקשו שהי' לקבוע יום טוב זה בעשור לחודש גם אם לא יחול כמו כל המועדים שנקבעו על ימי החודש ויראה בזה כי הנה שכל עיקר עבודתינו הוא להעלות העולמות כולן לשרשם ולקשרם בא"ס ב"ה ובפרט אחר חטא אדה"ר שנפלו הרבה ניצוצות הקדושות לבין החיצונים וצריכין דורות הבאים לתקן חטא זה ולהעלות הניצוצות לשרשן ולבטל אחיזת החיצונים מהקדושה וביטול אחיזת החיצונים הוא ע"י שממשיכין שמות הויות שהם גדלות דמוחין אל השמות אלהים שהם קטנות דמוחין ועי"ז מתבטל אחיזת החיצונים שעיקר אחיזתן הוא בשמות אלהים כידוע אמנם צריך לזה אתערותא דלתתא שהוא בתשובה ומעש"ט שעי"ז מתעורר אתערותא דלעילא וימשכו אורות הגדלות דמוחין שהם שמות הויות אל השמות אלהים ועי"ז נמתקין הגבורות בשרשם ומתגלין החסדים ובכל שבת הוא התגלות החסדים והמתקות הגבורות ע"י ההכנה שעושין בימי החול אך שהוא רק בבחי' גדלות ראשון ואולם בהיותם בגלות מצרים שהי' אז תגבורת הדינין כמאמר חז"ל הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז ולא הי' להם שום אתערותא דלתתא בכדי להמתיק הגבורות והוצרך המאציל העליון לעורר מדתו שהיא וחנותי את אשר אחון אע"פ שאינו כדאי ולעשות היחוד מני' ובי' בלי אתערותא דלתתא כדי להביא גדלות גדול ומוחין עליונים מאד שהם בחי' גדלות שני בכדי שיתבטל אחיזת החיצונים שהי' אחיזתם גדולה כ"כ עד שלא הספיק בגדלות ראשון אמנם זה הי' בעת יציאתם ברגע זו ממש שאז נתגלה מיד אור הגדלות שני מפני שהיו צריכין לצאת בחפזון מפני שהיו משוקעים במ"ט שערי טומאה וזה לא הי' באפשרי זולתי בהתגלות הג"ש מיד בלי סדר המדריגות אכן בעת לקיחת השה שרצו להתחיל בזה לבטל הע"ז והקליפה של מצרים באסרם השה בכרעי המטה וזה ג"כ לא הי' באכשר מחמת תגבורת הדינין רק על ידי התנוצצות אור הגדלות שני ואז בעשור לחודש עדיין לא הי' הזמן הגאולה שיתנוצץ אור הג"ש בלי סדר המדריגות שסדר המדריגות הם גדלות ראשון ק"ש ג"ש כידוע ולכן לא הי' באפשרי ליקח השה כ"א בשבת ששבת הוא עת התגלות החסדים וכל שולטני רוגזין ומארי דדינין כולהו ערקין וממילא מתגלה אור הגדלות ראשון ויקל לבוא להתנוצצת הג"ש על סדר המדריגות ולכן לא הי' באפשרי שיעשה נס זה כ"א בשבת ולא בחול ולכן נקבע לעולם ענין הנס על השבת שקודם הפסח ומפני שבפסח היחוד הוא מני' ובי' ע"כ בליל א' של פסח הוא אסור בזיווג כי כשיש אתערותא דלתתא והיחוד הוא על מיין נוקבין אז מותר בזיווג משא"כ כשהיחוד הוא מני' ובי' בלא מ"נ ע"י אתערותא דלתתא אסור בזיווג וזהו וירא את ענינו זו פרישות דרך ארץ פי' שבהיותם במצרים לא הי' מעשיהם גורמים להעלות המ"נ לעורר הזיווג ע"כ הי' אסורין בד"א שנאמר וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים פי' שנמתקו שמות אלהים ע"י שהי' היחוד מני' ובי' כי וידע לשון זיווג כמו וידע האדם כו' ר"ל שהיחוד הי' מהבורא ב"ה בעצמו בלי אתערותא דלתתא כ"א מאלקים כמובן.