Maor VaShemesh, Purim 1

בגמרא הקורא את המגילה למפרע לא יצא קראה ע"פ לא יצא קראה תרגום בכל לשון לא יצא כו' והלועז ששמע אשורית יצא קראה סירוגין נתנמנם יצא יראה לרמוז בזה עפ"י מאמר חז"ל שלחה אסתר לחכמים כתבוני לדורות וכו' וראוי להבין מה הי' כוונתה בזה גם ראוי להבין אמאי הוצרכו לסמוך מן התורה הלא כל הנביאים שהיו בזמן הזה כתבו ספריהם כגון דניאל עזרא נחמי' חגי זכרי' ומלאכי ובפרט כי נבואה זו וודאי הוצרכה לדורות אמנם יראה לרמוז כי הנה כבר ביארנו במקום אחר אשר בימי הפורים מתנוצץ מוח החכמה דרך המלכות שמים כידוע בכתבי האר"י ז"ל אשר מרדכי מרמז להחכמה עלאה שהוא מרי דכי ואסתר מרמזת למלכות שמים כמאמר הכתוב ותלבש אסתר מלכות ודרשו חז"ל שלבשה רוח הקודש וגם איתא בכתבי האר"י ז"ל כי תיבת מגילה בלא יו"ד עולה בגימ' ע"ח מספר ג' הויות שיש בהם י"ב אותיות ועם הכולל עולים י"ג שהם שורש הי"ג מכילין דרחמי שנמשכים ע"י המגילה ובכל שנה ושנה בימי הפורים מתנוצץ המוחין עילאין דרך המלכות ומתמתקין הגבורות ע"י קריאת המגילה ועי"ז יכולין הצדיקים לבטל כל גזירות רעות מחמת שנפתחין אורות הקדושים והמשכת חסדים כמו שהי' בימי מרדכי ואסתר שנעשה להם ניסים וזאת היתה בקשתה כתבוני לדורות ר"ל שגם לדורות יהי' יכולין להמתיק הגבורות ולהמשיך חסדים ואורות הקדושים על הכנ"י ע"י קריאת המגילה בימי הפורים ויהיו נעשים ניסים ונפלאות בכל דור ודור עי"ז וזה רמזו הקורא את המגילה למפרע לא יצא פי' בו האור המאיר שאם קורא את המגילה כדרך סיפורי מעשיות שאז למפרע נעשו ניסים ואינו מעלה על לבו אשר הש"ית עושה לנו ניסים ונפלאות בכל דור ודור בזכות הקריאה לא יצא קראה ע"פ לא יצא יש לרמוז כי הנה החילוק אשר בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ הוא כי בתורה שבכתב נרמז כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש אשר אין קץ וסוף למה שנתחדש ועתיד להתחדש וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא ובכל שעה אדם מוצא בה שכליות חדשים ויוכל למצוא סודות גדולים וחידושי תורה חדשים משא"כ בתורה שבע"פ אין נרמז בה וזה ג"כ יש לומר שהי' בקשת אסתר כתבוני לדורות ר"ל שיעשו מזה תורה שבכתב אשר בכל עת ימצאו בה שכליות חדשים ורזין דאורייתא כמו בשאר תורה שבכתב וזה יש לרמוז כאן הקורא ע"פ לא יצא כלומר שעושה מזה תורה שבע"פ ואינו נותן אל לבו שיוכל למצוא בכל שנה ושנה במגילה זו שכליות חדשים ורמזי תורה עד אין שיעור וקץ לא יצא. קראה תרגום בכל לשון לא יצא רומז כי מפני שנמשך בקריאתה אורות עליונים והמשכת חסדים וכשקראה בלשון נכרי הוא ממשיך ההשפעות אל עם ולשון ההוא ולכן הלועז ששמע אשורית יצא שאינו נותן תוקף ללשון אחר.