Maor VaShemesh, Rosh Hashanah 12

ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך וכו' ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה יש לרמוז בזה כי הנה ידוע אשר השני י"ט של ר"ה יום ראשון הוא דינא קשי' ויום השני דינא רפי' והטעם שיום ראשון הוא בחי' לידת יצחק שהוא מדת גבורה ולכן אנו קורין אז וה פקד את שרה שאז הוא לידת הדינין ולכן הוא דינא קשי' וביום ב' קורין העקידה שאז ממתיקין הדינין ואברהם שהוא מדת חסד עקד את יצחק לבל יופקון תוקפוהי לבר ולכן הוא דינא רפי' שכבר נמתקו ונכללו בהחשדים. והנה כבר אמרנו על מאמר חז"ל בר"ה שהכל מודין בפסח נולד יצחק שרומז שעיקר לידת הדינין הי' ברחמים ובבחי' פסח שהוא עת חסד והרצון הי' שימתקו כמאמר הכתוב והאלהים עשה שיראו מלפניו שמדת הדין אינו רק שיראו מלפניו ויחזרו בתשובה וע"י שהאדם מתירא מפני השם הוא ממתיק כל הגבורות ש י'ר'א'ה גימטריא 'ג'ב'ו'ר'ה. וכבר אמרנו שהמתירא מפני ה' באמת אינו מתירא משום דבר בעולם והנה אברהם אבינו ע"ה הי' מדתו כולו חסד שאף על האומות לא הי' מושך דינין כמאמר הכתוב לו ישמעאל יחי' לפניך ולכן הי' רצונו לבטל מדת יצחק מכל וכל שלא יהי' בחי' דין כלל רק כולו חסד. אמנם רצון הש"ית הי' שישאר מדת יצחק בכדי שיהי' יכולת להמשיך מדת גבורה על שונאי ישראל ולא אמר לו השם לשחוט דהיינו לבטל מדת גבורה מכל וכל רק שיעלהו לעולה דהיינו שיקשר מדת גבורה למעלה בשרשה שלא תרד על הכ"י ולא הי' הצורך רק לעקדה שיתעקדו הגבורות ויתכללו בחסדים ולא ירדו על הכנ"י. וזה נרמז בתפילתינו ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור שרומז שיתעקדו הגבורות ויתבטלו מעל זרעו של ישראל ויתמשכו על האומות. וזה רומז הכתוב עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת כי' לפי שאתה מתירא ממדת הדין שהוא שם אלהים לכן לא חשכת את בנך ורצית להקריבו כדי שתתבטל מדתו מכל וכל להיותך אוהב חסד כנ"ל. אמנם אל תשלח ידך אל הנער כי מן הצורך למדת יצחק להמשיך דינים על שונאי ישראל. וזה אמרו ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה רומז שע"י העקדה שהי' במקום ההוא פעל ועשה שיתמתקו הגבורות מעל ישראל על ידי שיתיראו מפני ה' וישובו אליו יתברך אשר יאמר היום בהר ה' יֵרָאֶה רומז במלת היום שבכל ראש השנה ביום העקדה שהוא יום שני של ר"ה על ידי אשר יֵאָמֵר ותזכר עקדת יצחק יפעלו שיתמתקו הגבורות ויתגלו החסדים על הכנ"י ומלת 'ב'ה'ר ר"ת 'בראש 'השנה שבכל ר"ה בעת הזכירם ענין העקידה שהיתה בו ביום שיפעלו שה' יִרָאֶה שיתגלו החסדים ויראה שם הוי"ה ב"ה במילואו שהוא שם רחמים ולכן הובטח אח"כ ויירש זרעך את שער אויביו. רומז שלא כאשר דמית לבטל מדת הדין מכל וכל רק מן הצורך למדת יצחק בכדי שיתמשכו הדינין על שונאי ישראל וישראל יירשום ודו"ק.