ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עושה. ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקור לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי וכו' יש לדקדק שאמר תחילה ויאמר אבימלך וכיכול ששניהם היו מדברים אל אברהם ואח"כ אמר כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי לשון יחיד והי' לו לומר כחסד אשר עשינו עמך תעשה עמנו. אמנם יש לרמוז כי הנה ידוע שכל מגמתינו בר"ה לכלול מדת יצחק במדת אברהם שיסכימו הגבורות עם החסדים לטובות הכנ"י. והנה ידוע שהגבורות הם ה' שמות הוי' שעולין במספר ק"ל וכן החסדים הם ה' שהם ג"כ ה' שמות הר' וע"י אתערותא דלתתא שישראל מקבלין עליהם עול מלכותו יתברך וממליכין אותו בכל העולם עי"ז מתעורר אתערותא דלעילא וממשיכים עליהם שפע אלהותו יתברך דרך הי' ספירות ועי"ז מאירין כל העשר קדושות כמאמר הכתוב אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון שרומז שע"י תרועת קול שופר נמשך עליהם שפע ממקור העליון שהוא בבחי' פני המלך וי"ג ת"ד ועי"ז מאירים כל הספירות משפע אור אלהותו יתברך ונמתקין הגבורות ומסכימים אל החסדים להשפיע טובות להכנ"י. והנה ידוע שכמו שהוא חסד מאת הש"ית שמהפך על עמו ישראל מד"הד למד"הר ומתחסד עם עמו כמו כן כביכול הצדיק אשר בתפילתו ובמעשיו הטובים מהפך מד"הד למד"הר כביכול שעושה חסד וצדקה עם כל העולמות וביותר כביכול עם הש"ית ב"ה כי חפץ חסד הוא. והצדיק שגורם שיתהפך מדת הדין למד"הר הוא מתחסד ביותר עם קונו כמאמר הכתוב וצדקה תהי' לנו כי נשמור וכו'. והנה ידוע שתפילות ישראל ותקיעתם מתקבלות ע"י המלאך מט"ט לעשותם עטרה בראש אלקי ישראל והוא המלאך המליץ בעד ישראל וכותב זכיותיהם ונקרא פ"י כ"ל מפני שכל דברי המלכות נחתכין על פיו כידוע והוא נקרא שר צבא ה'. וזהו ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם. אבימלך רומז לאבינו מלך העולם. ופיכל רומז להמלאך מט"ט המליץ בעד ישראל שנקרא פ"י כ"ל מפני שכל דברי המלכות נחתכין על פיו וביאורו שהש"ית מבקש מן הצדיקים הממשיכים חסדים על הכנ"י והם בבחי' אברהם ואומר להם אלהים עמך בכל אשר אתה עושה שמדת הדין שהוא שם אלהים הוא מסכים עמך בכל עשותך ובכל מיני הטובות שאתה ממשיך על הכנ"י ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקור לי ולניני ולנכדי לנינ"י לנכד"י בלי וא"ו הפעולה עולים גימטר' רש"ד מנין ה' הויו"ת של חסדים שעולים ק"ל וה' הויות של גבורה שעולים ג"כ ק"ל והעשר הויות עולין ר"ס ועוד ד' יותר שרומז אל הכנ"י שהם דלים בימי הגלות וע"י שישראל מקבלין עליהם עול מלכותו ית"ש עי"ז ממשיכים שפע אלהותו על כל העשר קדושות ומאירין יחד כל הויות העשרה הנ"ל וממשיכין הארה על הכנ"י שנקרא ד'. וזהו שהש"ית מבקש מן הצדיק ואומר לו השבעה וכו' אם תשקור לי ולניני ולנכדי רומז שתראה שתחזק במעוזך להמשיך חסדים ולהמתיק הגבורות לעולם על הכנ"י כמו שנמתקו עתה על ידי שיאירו יחד כל העשר קדושות שעולין ר"ס וישפיעו טובות על הכנ"י שהם דלים בימי הגלות והם בבחי' ד' והכל עולה רס"ד כמנין לנינ"י לנכד"י וזהו מאמר הכתוב כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי שכמו שאני עושה עמך חסד שקבלתי תפילתך להפך מד"הד למדת הרחמים כן תראה שתעשה עמי חסד לעולם וכמו שביארנו שעיקר החסד מתחסד הצדיק ביותר עם קונו על ידי שמהפך מד"הד לרחמים שזהו רצון הבורא ב"ה ומגמתו שיתהפך מד"הד לרחמים ולכן נאמר לשון יחיד מפני שהגם שהצדיק עושה חסד עם כל העולמות ע"י מה שממשיך הארת אלהותו על הכ"י ביותר כביכול עושה חסד עם קונו לבדו החפץ בטובתן של ישראל עמו והבן.
מאור ושמש, ראש השנה 4
Maor VaShemesh, Rosh Hashanah 4
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
