Maor VaShemesh, Shoftim 20

במסכת ראש השנה תניא ר"א אומר בתשרי נברא העולם בתשרי נולדו האבות וכו' בפסח נולד יצחק בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה בר"ה יצא יוסף מבית האסורים בר"ה בטלה עבודה מאבותינו וכו' ר' יהושיע אומר בניסן נברא העולם בניסן נולדו האבות בפסח נולד יצחק בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה כו' יש להבין מה זה שכולם מודים שבפסח נולד וצחק ובר"ה נפקדה שרה רחל וחנה כו' ויצא יוסף מבית האסורים ובטלה עבודה מאבותינו במצרים ונראה עפ"י מה דאיתא בכתבי האר"י ז"ל שהקשה על מחלוקת חז"ל הנ"ל איך יחלקו במציאות ואיך יצדק אלו ואלו דברי אלהים חיים ותירץ הוא ז"ל שדברי שניהם אמת ובתשרי היה הר"ת עולם ובניסן היה הלידה והבריאה בהתגלות ועדיין אינו מובן ועוד כתוב שם על המאמר הלז ע"ש. ונבאר דבריו כי הנה כשעלה ברצונו הפשוט לברוא העולם היתה עיקר כוונת הבריאה ברצון הקדום כדי להטיב לברואיו וכדי שיתגלה מלכותו על הברואים ומסר כל המפתחות ביד המלכות שמים והמלכות יקבל כל השפעות טובות לחלק אספניא לכל הברואים ושם יש דין שדנין הבריאות לפי מעשיהם ומתחילה צימצום עצמו כביכול עד שהוציא נקודה שהוא מרמז אל קוצו של אות "יוד והיא נקרא עתיקא קדישא ואריך אנפין שהוא חיות כל העולמות ועדיין לא היה באפשרי להתגלות העולמות שלמטה עד שירד דרך צימצומים כידוע. והנה כל צימצום היא בחי' דין אלא שהיה מוכרח להיות כן מפני שלא היה באפשרי לברואים לקבל הטובה עד שנתצמצם לאות ה' ואח"כ לוי"ו קצות ומשם נמשכים י"ב צירופי הויות ואח"כ נתגלה ה' תתאה שהיא מלכות שמים ושם ב"ד דנין כל באי עולם והנה ידוע מכתבי האר"י ז"ל שי"ב צירופי הויות מהם נמשכים י"ב ראשי חדשים והם ניסן אייר כו' כל חודש וש לו צירוף אחר ובניסן מתחילין הצירופים של מלכות נוקבא דזעיר אנפין גולגלתא וב' אודנין וכו' עד אלול ובתשרי מתחילין הצירופין של זעיר אנפין עד אדר וכל העולמות צריכים להיות ע"י משפיע ומקבל וזה נקרא דכר וניקבא כידוע והנה כשזעיר אנפין מקבל מאריך אנפין מנקודא עילאה ונותן אח"כ לנוקבא שהוא מלכות שמים אזי כשיורד השפע מזעיר אנפין לנוקבא שהוא מלכות נתצמצם עוד והוא יותר דין משא"כ כשהנוקבא מקבלת בעצמה מנקודא עילאה אזי אינו כ"כ דין לפי שמה שהוא יותר למעלה אזי גם הצימצום הוא רחמים כידוע וזהו פלוגתת התנאים הנ"ל ר"א סבור בתשרי נברא העולם דהיינו בתשרי מתחילין הצירופים של זעיר אנפין כנ"ל ונברא העולם אז דהיינו שנתגלה מלכות שמים בעולם וממילא יש שם דין שזעיר אנפין מקבל השפע מנקודא עילאה ומשפיע לנוקבא שהיא מלכות שמים ומחמת שנתצמצם השפע כל כך הוא דין וזהו שאיתא שם שם בכתבי האר"י ז"ל דדינין דדכורא תקיפין ברישא מפני שהיה ע"י צימצומים ומשם עוד נתצמצם לנוקבא שהוא מלכות שמים ור"י סבור בניסן נברא העולם דהיינו כנ"ל שניסן הוא מרמז על הצירופים של הנוקבא דזעיר אנפין כידוע ושם נברא העולם שהוא מלכות שמים וממילא כשהמלכות שמים מקבלת בעצמה מנקודה עילאה אין הצימצום כ"כ ולכן אין הדינים שלה קשים ע"כ ביאור דברי האר"י ז"ל והנה איתא בכוונת של ר"ה על תקיעה שברים תרועה תקיעה שהוא להמתיק את יצחק שהוא מרמז על דין שיהיה באמצע אברהם בימינו יעקב בשמאלו עיי"ש בספרי קודש כדי שיצחק יהיה נמתק בחסד לאברהם וזהו אברהם הוליד את יצחק דהיינו שגם הלידה של יצחק שרומז לגבורה היה בבחי' אברהם שהוא חסד שיומתקו הגבירות ויהיו נכללים בהחסדים ויתגלו החסדים על כנ"י והנה ידוע שפסח מרמז על חסד אברהם ור"ה מרמז על דין ופחד יצחק וכו' וזה מרמז הגמרא אפי' לר' אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם נמצא נברא העולם בדין וזה ראש השנה מפני שאחר כן נתצמצום השפע מז"א לנוקבא שהוא מלכות שמים וכל צימצום הוא דין וכל מה שהוא יותר צימצומים הוא יותר דין כנ"ל אעפי"כ בפסח נולד יצחק כי עיקר בריאות העולמות היה ברצון הקדום כדי להטיב לברואיו ושיתגלה מלכותו בתחתונים אבל ע"כ היה מוכרח להיות ע"י צימצומים שזהו שורש הדין כדי לירא מפניו וזהו לידת יצחק כי יצחק הוא דין כדי לידע שאית דין ואית דיין והאלהים עשה שיראו מלפניו אבל ח"ו לא היה רצינו להתנהג עצמו בשורש הדין רק שהנהגה היתה ברצון הקדום להטיב לברואיו ע"כ גם כשיצא הצימצום דהיינו שורש הדין שהוא בחי' לידת יצחק הי' ברחמים רבים דהיינו בניסן שהוא שורש הרחמים ואברהם הוליד את יצחק דהיינו שאפילו הלידה של הגבורות היה ברחמים בכדי שיראו מלפניו יתברך ועל ידי זה יהיו נידונים בראש השנה ברחמים וע"כ מסכימים כל התנאים שבפסח נולד יצחק ר"ל שכל הדינים שמתעוררים בראש השנה ע"י מדת יצחק שמורה שאית דיין ומשפט אעפי"כ היה הכל ברצון הקדום כדי להטיב לברואיו ונמתק מיד הדין בשרשו ויוצא המשפט עפ"י אברהם ויעקב ויצחק נמתק מיד וממילא בר"ה נפקדו עקרות ובטלו הגזרות רעות ויצאו כל האסורים לחפשי ושאר כל הטובות לישראל כי כל התנאים מסכימים שבפסח נולד יצחק וכן בתשרי עתידים לגאול כמובן.