Maor VaShemesh, Tazria 5

אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים גו' נראה לי לפרש כי כשמתחיל להתנוצץ יראת ה' בלב האדם בא לאדם התלהבות וחשקות לעבודת הש"ית ומלהיב בלבו כלפיד אש לעשות רצון הבורא או שיש לו מדריגה זו שיוכל לדבק עצמו בהש"ית ובתורתו איזה שעות או שבא לו בהירות קדושות ועכ"ז בהיות לו מדריגות הנ"ל משיאו היצר לחטוא ליוצר לחשוב מחשבות שהוא צדיק ובעל מדריגות כיון שרואה עצמו שיש מעט התלהבות ודביקות ובהירות כנ"ל שמוח ישמח בהם ולצדיק יחשב בעיני עצמו זהו הסתת היצה"ר לחשוב מחשבות זרות ההם ובהיות כן חושב הוא נופל למטה מכל המדריגות וזהו פי' הפסוק אדם כי יהיה בעור בשרו שא"ת הוא מלשון משיאין משואות שיש בו איזה התלהבות לעבודת הבורא או ספחת הוא לשון דביקות שיש לו איזה דביקות בעבודת הש"ית או בהרת הוא מלשון בהירות שיש לו איזה בהירות בעבודת הבורא ית"ש והיה כל מקום שנאמר והיה הוא לשון שמחה שיש לו בזה שמחה להחשיב עצמו לצדיק. בעור בשרו לנגע צרעת מהעונג והשמחה הלז בא לו נגע כי לנגע יחשב לו כמו שאמרו אין למעלה מעונג ואין למטה מנגע ורפואתו יהי' ע"י שידבק עצמו לצדיקי הדור ללמוד מהם הכנעה ושברון לב להחשיב עצמו לאפס ולאין ושב ורפא לו וזהו והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים ר"ל לחבר עצמו לצדיקי הדור ונרפא כנ"ל.