Maor VaShemesh, Terumah 1

וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי כו' פי' רש"י לי לשמי תרומה הפרשה יפרישו לי ממונם נדבה יש לפרש ע"פ פשוטו פירש"י הנ"ל דהנה כשאדם רוצה לבא באמת לאמתו לעבוד הבורא ב"ה באמת לאמתו ליחד קב"ה ושכינתא בכל עבודותיו צריך לזה פרישות גדולה מבני אדם שלא יתחבר א"ע לבני אדם שאינם הגונים רק לצדיקי הדור לפעמים לראות עבודתם השלימה ועיקר להתבודד במחשבתו תמיד להסתכל רוממות אלהותו ית"ש זהו מדריגה אחת ועוד צריך מדריגה אחרת שלא יאהב לקנות ממון הרבה רק צריך להיות במדת הסתפקות להסתפק במועט כי אם ח"ו יהיה אוהב כסף אזי לא יהי' יוכל כלל לעבוד ה' באמת והשני מדריגות אלו הם חיוב גדול לכל מי שרוצה לכנוס להיות עובד ה' באמת וזהו פי' כוונת הרש"י הנ"ל עם פסוק הנ"ל ויקחו לי כשתרצו ליקח כביכול קב"ה דהיינו אלהותו ית"ש לשמי דהיינו לדבק קב"ה ושכינתא וזהו לי לשמי תרומה הפרשה מאת כל איש ר"ל צריך מקודם לפרוש עצמך מאת כל איש שלא להתערב עצמך עם ב"א רק להיות בהתבודדת גדולה וזהו תרומה מאת כל איש וגם צריך לפרוש א"ע מתאוות ממון וזהו יפרישו לי ממונם ר"ל שצריך לפרוש עצמו מממון שלא ירדוף אחר ממון רק הסתפקות ואז ידבנו לבו לה' ויהי' יוכל ליקח לי לשמי כביכול דהיינו ליחד העולמות העליונים עם התחתונים בא"ס ב"ה וב"ש כמובן. ואמנם יקרה לפעמים שנדמה לאדם שנצרך לממון ונותן עיניו בממון לפי שעה באומרו שלאחר זמן יהי' פרוש לשמו יתברך ע"כ סיים רש"י ואמר נדבה ר"ל שיהי' מיד בלי יניח לימים הבאים כי זה חילוק בין נדר לנדבה שנדבה אומר הרי זו ומפריש מיד ונדר אומר הרי עלי שמקבל על עצמו להפריש לאחר זמן והבן.