Maor VaShemesh, Terumah 2

עוד על פסוק הנ"ל בהתעורר עוד איזה דקדוקים וידבר ה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי פרש"י ז"ל ויקחו לי לשמי לכאורה מלת לאמר הוא מיותר גם יש לדקדק שאמר הכתוב ויקחו שמשמע אפילו לא ירצו ליתן ברצון יקחו מהם בע"כ וכן הוא באמת ששלש תרומות נאמרו כאן ועל מחצית השקל היו ממשכנין וא"כ איך אמר הכתוב אח"כ אשר ידבנו לבו שמשמע שיתנו מרצונם הטוב גם צריך להבין הלא תורתינו הקדושה היא נצחית ונוהגת בכל דור ודור בכל עת ובכל זמן איך שייך מצוה זו עתה בזמן הזה ובזוה"ק מאריך בזה שהכתובים אלו מרמזים לדורות ומפרש ויקחו לי תרומה היינו שיקח האדם לעצמו התרוממות לעבודת הבורא ב"ה מאת כל פי' שזאת יוכל להשיג ע"י שמדבק עצמו אל הצדיק שנקרא כל עיי"ש אמנם לא כאו"א יוכל להתבונן ולדעת מי הוא הצדיק האמיתי אשר בכוחו לרומם נשמות ישראל לאביו שבשמים לקשר אותם בשרשם שידבק עצמו אליו והענין הוא דהנה קוב"ה וישראל ואורייתא חד ובאורייתא ברא קב"ה עלמא דהיינו ע"י כ"ב אתווין דאורייתא וכל אות ואות הוא כלול בשם הוי' ב"ה וכל איש מישראל יש לו חלק באות מאותיות התורה וזהו שאנו אומרים אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד אחד בגימטריא י"ג הן י"ג מכ"ד והן ג' הויות וג' פעמים אחד הוא ט"ל והן טל אורות ולכן אנו אומרים אתה אחד בשבת במנחה שאז הוא רעוא דרעוין ונתגלין הט"ל אורות וזהו כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו ר"ל ע"י עסק התורה יוכל האדם להתדבק בהטל אורות שהן החיות של כל העולמות אמנם צריך שתקדים התשובה לעסק התורה כמו שאמר אדומו"ר הרב הקדוש רבינו יעקב יצחק הלוי זצוק"ל מלובלין כל הלומד בלא תשובה עליו הכתוב אומר ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי וענין זה הובא כמה פעמים בכתבים שלי באריכות איך לבוא לידי תשובה אמיתית לאו כל אדם זוכה אלא מי שהוא צדיק גמור הוא דבוק תמיד בתשובה עלאה ולכן נקרא הצדיק כל כי תיבת כל גימט' חמישים ר"ל שהוא דבוק בנו"ן שערי תשובה ועי"ז הוא ממשיך השפעות טובות מעולם התשובה רק ע"י שמדבק עצמו אל הצדיק ממנו יקח איך לבא לידי תשובה האמיתית וכי תאמר איך נדע מי הוא אשר הוא דבוק תמיד בתשובה הלא יוכל היות שרואים מאדם מעשי נגלות שלו הן בלתי הגון על נכון ואעפי"כ לבו נשבר בקרבו ויקוד כיקוד אש בקרבו בהתלהבות גדולה להבורא ב"ה ע"ז הודיעו לנו חז"ל מי הוא הצדיק באמת שאיתא בגמ' מה בין נדר לנדבה נדר האומר הרי עלי נדבה האומר הרי זו ואיתא שם שהחסידים הראשונים היו מביאין כבשן לעזרה וסומכין את ידן עליו ושחטן כדי שלא יבואו לידי מעילה הרי שקראו חז"ל צדיקים לאותן שמדקדקים על עצמן כחוט השערה בעבדות השם כי מעשה הנגלות הן הוכחה על הפנימיות והן אמת שצריך להיות הצנע לכת אבל מ"מ גם מעשה הנגלות שלו צריכים להיות בכשרון שלא יהי' בהם שום דופי וזה ביאור הכתוב וידבר ה' אל משה לאמר היינו שידבר אל בני ישראל לאמר לדורות הבאים ויקחו לי תרומה פי' שיקחו לעצמן התרוממות בעבודת הבורא ב"ה ופרש"י ויקחו לי לשמי פי' לי בגימ' מ"ם רומז לתורה שניתנה למ"ם יום והוא המ"ם רבתא מלמרבה המשרה ומשם נשתלשל השם הוי' ב"ה והוא ושמי' חד ור"ל שילמוד אדם תורה עד"ז שע"י עסק התורה יתדבק בו ית"ש ויגרום בלימודו יחוד קוב"ה ושכינתא וממי יוכל לקבל לתת עצות בנפשו איך לבוא לידי השגה זו אמר הכתוב מאת כל ר"ל מאת הצדיק שנקרא כל ומי הוא הצדיק אשר אליו יתדבק האדם ללמוד ממנו עבודת השם אמר הכתוב איש אשר ידבנו לבו פי' נדבה הוא האומר הרי זו כנ"ל ור"ל זהו הצדיק האמיתי מי שמעשיות הנגליות הן בכשרון בלי שום דופי שנוכל לומר עליו במזומנים כמראה באצבע זו הן המעשים טובים שלו שמעשה הנגליות הן הוכחה על פנימיות מעשיו ומחשבתו ניכרת מתוך מעשיו הטובים מצדיק כזה אשר הוא מדקדק על עצמו כחוט השערה ממנו תקחו את תרומתי ר"ל ממנו תוכלו ליקח התנשאות לעבודת השם יתברך.