Maor VaShemesh, Toldot 20

ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה והנה יש לדקדק על רבוי הכלים שצוה לו ליקח הלא בקשת לבד הי' די לצוד גם יש לדקדק על לשון שא הל"ל קח נא ונראה דהנה צריך הבנה איך יצחק אבינו רצה לברך את עשו הרש"י ואין ספק כי הכיר בו שהוא רשע כדמשמע מגמ' מגילה שדרשו על פסוק יוחן רשע ע"ש ובהכרח לומר שרצה יצחק שיעשה עשו תשובה מקודם כדי שיהי' כלי מוכן לקבל את הברכות וגם המעשים אשר הי' שקול בהם לכף זכות או לכף חוב יכריע אותם בתשובתו לכף זכות ויקשר את עצמו למעלה ואז יוכל לקבל הברכות וזהו פי' הפסוק ועתה עפ"י דרשות חכמז"ל במדרש אין ועתה אלא תשובה שנאמר ועתה ישראל כו' רצונו בזה שיעשה תשובה שא נא כליך תליך ר"ל תגבה בכלים שלך שתהי כלי מוכשר לקבל הברכות וכל דברי' אשר היו תלוי' אצלך ושקולים לכף זכות או לכף חובה תכריע אותם לכף זכות וצא השדה ר"ל שתדבק א"ע לשדה תפוחין קדישין וצודה לי ציד ר"ל שתצדד עצמך לי ואז תוכל לקבל הברכות ע"י שתצדד מעשיך לקרב עצמך להקדישה. והנה יש להבין מה הי' דעתו של יצחק לברך את עשו שהי' מצדד צדדי' ומבקש תחבולת כדי לברכו י"ל דהנה ראיתי אצל צדיקים שמקבלים הנאה היינו איזה מתנה מרשעים ועי"כ היו יכולים להכניעם שלא יצליחו ברשעתם וכן ג"כ כאן כי יצחק הי' יודע שאין עולם הזה ראוי ליעקב ובניו כמאמר חכמז"ל יאה עניותא ליהודאי עד ביאת הגואל בב"י שאז ימלא שחוק פינו וישמח ה' במעשיו אמנם הי' ירא יצחק מעשו שלא ידחוק את בני יעקב בגלות עד למאוד ע"כ ציוה לו צא השדה וצודה לי ציד היינו שיקבל הנאה ממנו ובזה יכניעו שלא ישעבד הרבה בבני יעקב ולא יוכלו להרשיע הרבה ולפ"ז יתורץ קושית רש"י ז"ל על פסוק הן גבור שמתיו לך כו' זו הוא ברכה שביעי' כו' וע"ש ולדברינו אתי שפיר כי אחר שבא יעקב וקבל הברכות ושם אותו גבור לעשו וכל אחיו נתן לו לעבדי' וממילא נכנע עשו שלא יהי' לו הכח להרשיע ולהשתעבד הרבה בבני יעקב ע"כ קאמר שפיר ולך איפא מה אעשה בני כי אין מן הצורך לקבל מאתך הנאה ולא לברך אותך ובזה יובנו דברי חכמז"ל על וירח את ריח בגדיו דורשו חכז"ל ריח בוגדיו כי עד עתה הי' הדבר שקול אצל יצחק אם הוא יעקב או עשו כדכתיב ולא הכירו עד שהריח ריח בוגדיו בזה נתאמת אצלו שהוא עשו והריח הבוגדי' שיעמדו ממנו לזה ברכו תיכף שלא יוכלו להרשיע וק"ל.