Maor VaShemesh, Vaera 1

וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם כו' לכן אמור לבני ישראל אני ה' וכו' פרש"י לא הודעתי אין כתיב כאן אלא לא נודעתי לא נכרתי להם במדת אמיתית שלי שעליה נקרא שמי ה' נאמן לאמת דברי וכו' להבין הדברים בפנימיות נראה דהנה אברהם אבינו לקח למדתו מדת החסד ועבד במדת החסד להש"ית ובא יצחק אבינו ולקח למדתו מדת הפחד לידע דאית דין ואית דיין ובא יעקב אבינו ולקח למדתו מדת הרחמים שהוא הבריח התיכון יושב אוהלים כידוע מספרי קודש והנה קיום העולם לא הי' אפשר להתנהג במדת החסד לבד לפי שע"י השפעת רוב טובה חטאו דור המבול ואנשי סדום כידוע וגם ע"י מדתו של יצחק לבדו ג"כ לא הי' באפשרי שתהיה הנהגת העולם דהיינו שיעשה דין תיכף בעוברי עבירה ג"כ לא היה יכול העולם להתקיים רק במדתו של יעקב שהוא התמזגות הדינין ברחמים זהו קיום העולם כדאיתא ותשב עליו באמת דהיינו מדתו של יעקב שהוא מדת אמת ורחמים וכדפי' הרב הקדוש איש אלקים מו"ה מנחם מענדל זצוק"ל מרימנוב על הגמרא נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורין מה מלח ממתקת הבשר אף יסורין ממרקין וכו' דהיינו מה מלח אם מוסיף יותר מכשיעור אי אפשר לקבל הנאה מהבשר רק דווקא אם נמלח כשיעור כך היסורין יהיו ממוזגים שיהיה יכולת לקבלם ויהיו ממוזגים ברחמים נמצא ע"י מדתו של יעקב הוא קיום העולם והנה בימי יעקב אבינו הגם שהיה מרכבה למדת ת"ת שהוא מדת הרחמים אעפ"כ לא נתגלה המדה הזאת עדין מכח אל הפועל לפי שכל ימיו היו בצער מעשו ולבן ומבניו כידוע ומכ"ש בניו שהיו בשיעבוד וגלות מצרים לא נתגלה מדת של יעקב אבינו ע"ה עד עת הגאולה ממצרים נתגלה הרחמים על הכ"י שהוא מדת יעקב ויצאה מדתו מכח אל הפועל וזהו וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב וי"ו של ואל מרמזת על מדתו כידוע באל שדי רומז שעדין הי' בצמצום ולא נתגלית מדתו מכח חל הפועל עדין על הכ"י וזהו שמי ה' לא נודעתי להם כידוע שהוא מדתו של יעקב מדת אמת רחמים לא נודעתי להם עדין כדפרש"י לא נכרתי להם במדת אמיתית שלי שעליה נקרא שמי ה' נאמן לאמת דברי שהוא מדת יעקב מדת אמת ככתוב תתן אמת ליעקב ולכן אמור לבני ישראל אני ה' כו' דהיינו שמכאן ואילך יתגלו הרחמים על הכ"י שהוא מדת אמת.