Maor VaShemesh, Vaera 2

לכן אמור לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם וכו' והצלתי וכו' וגאלתי וכו' והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים ראוי להתבונן באמרו והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני ה' הא כבר אמר למעלה אמור לבני ישראל אני ה' גם הלשון כפול והייתי כו' וידעתם כו' שהי' די באמרו וידעתם כי אני ה' גם בברכות פליגי בהמוציא אי לשעבר משמע אי להבא משמע ומסיק דרבנן סברי דלשעבר משמע והכי קאמר כדמפקינא לכו עבידנא לכו מילתא כי היכי דידעתון דאנא דאפקית לכו דכתיב וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא וכו' והוא ג"כ בלתי מובן מהו הכוונה במילתא דעביד בהדייהו שזה מילתא דפשיטא שלאחר שיצאו ידעו שהוא יתברך הוציאם אך נראה לומר ע"פ מאמרם ז"ל באבות כל המקבל עליו עול מלכות שמים מעבירין ממנו עול מלכות ועול ד"א וכל הפורק ממנו עול מ"ש נותנין עליו עול מלכות ועול ד"א. כי האדם צריך שיהי' עליו עול מ"ש בכל עת ובכל רגע הגם שקשה זאת מאוד ולא דבר קטן הוא שיבוא האדם לידי מדה זאת שיהי' עליו עול מלכות שמים תמיד. אך העצה לזה הוא שירגיל האדם את עצמו מעט מעט בכל פעם עד שירגיל א"ע שיקבל תמיד עול מלכותו ית' וכשירגיל א"ע כך אזי ההרגל תִעָשה אצלו לטבע ויהיה נקל לו אח"כ לקבל עליו עול מלכות שמים תמיד ועי"ז מעביר ממנו עול מלכות ולא יהיה לו שום יראה ופחד ממשא מלך ושרים ועפ"ז יתבארו הכתובים לכן אמור לבני ישראל אני ה' פי' כמאמרם ז"ל במסכת ר"ה אני ה' זהו מלכות ר"ל שתקבלו לו עול מלכותי ועי"ז יופרק מאתכם עול מלכות בשר ודם ואז והוצאתי אתכם וכו' והצלתי אתכם מעבודרם שממילא לא יהי' עליכם עול סבל מלכות מצרים ועבודתם מחמת שקבלתם עליכם עול מלכות שמים והעצה לבוא לידי מדה זו רמז באמרו והייתי לכם לאלהים אלהי"ם גימטריא הטב"ע ר"ל שתרגילו עצמכם מעט מעט עד שיוקבע אצליכם ויהיה ההרגל נעשה לטבע וכשתעשו כן אז וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים אני ה' אלהיכם דייקא שקבלת עול מלכותי היא שעמדה לכם שעי"ז נפרק מאתכם עול פרעה ועמו ועפ"ז יובנו ג"כ המשך יתר הכתובים ג"כ. ונקדים לשון המדרש שמובא למעלה ג"כ וזה לשונו בא דבר אל פרעה מלך מצרים המשל אומר מן שטיא לית הנייא אלא מן קצייא וידבר משה לפני ה' לאמר וכו' עכ"ל המדרש ופי' המ"כ בשם הערוך שמן עצי שטים אין הנאה לאדם ממנו אלא א"כ יקציצנו ויעשה ממנו כלים או יסיקנו כך פרעה אינו ראוי אלא ללקות ויש לתמוה על המדרש שהביא אח"כ תיכף פסוק וידבר משה לפני ה' ולא פי' עליו כלום ומה ענינו לכאן וע"פ דברינו יובן שמשה אמר להם לישראל שיקבלו עליהם עול מלכות שמים ועי"ז יופרק מעליהם סבל מצרים ולא תיראו מהם כלל אך ישראל מחמת קוצר רוחם וקשי עבודתם לא יכלו לבוא לידי מדה זו לקבל עליהם עול מלכות שמים מרוב פחד פרעה ועמו שהי' עליהם לכך אחר שאמר הכתוב שלא שמעו אל משה מקוצר רוח גמר אומר בא דבר אל פרעה מלך מצרים ופי' בו המדרש שאין פרעה ראוי אלא ללקות ור"ל כי אחרי אשר בנ"י אין להם יכולת לקבל עול מלכות שמים מקוצר רוח ורוב עבודה מן ההכרח שאין פעולה אחרת רק שילקה פרעה בעשר מכות ואז יראו בני ישראל בחוש שפרעה הוכה עבורם תהיה הרווחה בלבם לקוצר רוחם ויוכלו לקבל עליהם עול מלכות שמים אמנם משה חשש אולי אמץ פרעה את לבבו ולא יאבה לשלחם והרי רצון הש"ית הוא שלא יצאו עד שירגילו א"ע תחלה בקבלת עול מלכות שמים והם עדיין לא יכלו לבא לזה עד כה לזה אמר הכתוב וידבר משה לפני ה' לאמר וכו' ואיך ישמעני פרעה לכאורה מלת לאמר מיותר ולדברינו יובן היטב שמשה רצה לפעול בדיבורו זה שיהי' האמת כן שלא ישמע לו פרעה עד שילקה וזהו וידבר משה לפני ה' לאמר הן וכו' ואיך ר"ל שמשה אמר לפני הש"ית שמוטל עליו לאמר דבר זה כדי שיפעל בדיבורו שלא ישמע אליו פרעה כדי שיכוהו בעשר מכות וילמדו ישראל לקבל עליהם עול מלכות שמים טרם יצאו ממצרים ולזה יעתיק המדרש פסוק זה כמובן וזה שאמרו ז"ל דכי מפקינא לכו עדינא לכו מילתא דידעתון דאנא דאפקית לכו שנאמר וידעתם כי אני ה פי' שלא אוציא אתכם עד שאכה פרעה שתהיה לכם הרווחה לקבל עליכם עול מלכות שמים טרם תצאו ודו"ק.