ותקרבון אלי וכו' ותאמרו הן הראנו וכו' היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדולה וכו' ויש להבין הלא זה סותר למה שאמרו מקודם שהרי אמרו היום הזה ראינו כי ידבר אלקים את האדם וחי אמנם יראה לומר כי הנה ידוע אשר הקליפות הם רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת ונוגה וכו' ואותם ראה יחזקאל קודם שראה המרכבה והם סובבים הקדושה. וכל הנכנסין לפרדס ולעבור בעולמות העליונים צריכים לשבר ולעבור תחילה באותם הקליפיות והיותר קשה לעבור הוא בקליפות אש מתלקחת כי ח"ו יוכלין לשקוע בה ולכן הד' שנכנסו לפרדס לא יצאו כלם בשלום. והנה גם במעמד הר סיני שירדה עליו המרכבה ג"כ נאמר את כל הדברים האלה דיבר ה' וכו' מתוך האש הענן והערפל וכו' ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך רומז גם כן על אותן הקליפות ולכן אמרו ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדולה רומז ג"כ לקליפות אש מתלקחת הנ"ל ולכן בחרו במשה רבינו שיעבור ויקרב עבור' בכדי שישבר אותן הקליפות ברוב צדקתו כי יראו לנפשם לעבור בהם. כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו ויחי. קשה מה שאמרו כמונו ר"ל אדם כמותם לא יכלו לשמוע דברי אלהים חיים אבל איש אחר ח"ו יוכל לקבל לשמוע דברי אלקים חיים ולבאר הדבר כי כבר פרשתי הפסוק וישב משה את דברי העם אל ה' שאף משה רבינו הפליג בדבר הזה שאמר ג"כ רצונינו לראות את מלכינו ומכל שכן שישראל עשו שלא כהוגן מה שביקשו לראות את מלכם כי אין לאדם אף שהוא צדיק גדול אין לו לבקש השגות גדולות רק מחויב לעבוד להשם יתב' מיראה ומאהבה ובמעשים טובים והשגות בעולמות עליונים יבואו לו ממילא כפי יחנן אותו השי"ת כי כאשר יבקש האדם השגות גדולות הוא אינו מדרך ענוה כי כבר אמרו חז"ל מה שעשתה חכמה עטרה לראשה עשתה ענוה עקב לסוליתא כמו שאמר הכתוב ראשית חכמה יראת ה'. גם אמר הכתוב עקב ענוה יראת ה'. וזש"ה והתיצבו בתחתית ההר ר"ל שהר סיני הי' במדריגת ענוה יותר מבני ישראל כי הוא הי' עניו מאד כידוע ובני ישראל אמרו רצונינו לראות את מלכינו והוא אינו מגדר ענוה כי לא הי' להם אז הזדככות גדול כ"כ והיו רוצים להשיג השגות גדולות מה שלא הי' להם לבקש אך אחר קבלת התורה הי' להם הזדככות יותר והיו אח"כ מבינים בעצמם שעשו שלא כהוגן מה שאמרו רצונינו לראות את מלכינו שביקשו השגות גדולות לזה אמרו כי מי כל בשר כו' ר"ל שיש בו עוד הבשריות שעדיין אין לו הזדככות חומריות. מדבר מתוך האש כמונו ויחי ר"ל כמונו ויחי ר"ל כמונו שלא הי' לנו הזדככות כ"כ ובקשנו גדולות ממנו ואעפי"כ עשה לנו נס שנשארנו בחיים ואמרו אח"כ קרב אתה ושמע כו' לזה אמר השם יתברך הטיבו את אשר דברו שבאו להזדככות ובמדריגה זאת שהבינו בעצמם שעשו שלא כהוגן שבקשו גדולות ועתה באו למדריגה ענוה יותר והבין.
מאור ושמש, ואתחנן 17
Maor VaShemesh, Vaetchanan 17
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Maor Vashemesh, Breslau, 1842 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
