Maor VaShemesh, Vayera 3

וירא אליו ה' כו' והוא יושב פתח האוהל כחום היום כו' והנה שלשה אנשים נצבים עליו כו' רש"י פתח האוהל לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו כחום היום הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים ולפי שראהו מצטער הביא עליו מלאכים בדמות אנשים והדקדוקים רבו א' שעיקר כוונת הקב"ה שלא להטריחו באורחים היה מפני שיום שלישי למילתו היה והיה חולה הלא היה יכול הקב"ה לרפאות אותו מיד בכדי שיאחז צדיק דרכו להכניס אורחים. ב' הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה והיה אור השמש חמה מאוד ואברהם ישב לו פתח האוהל אשר שם החמימות שולט מאוד. ג' שלא מצינו קודם לזה שהיה אברהם מבקש אחר אורחים בחוץ רק האורחים באים אצלו לביתו ועתה יצא לו לחוץ ומלבד דרשת חכז"ל שמחמת החום לא באו אצלו עוד יש לאלקי מילין. ד' הקב"ה שלח אליו מלאכים בדמות אנשים וכי לא הי' ביכולתו של הקב"ה לשלוח אליו אנשים והי' נותן בדעתם לילך אף שהיה חם מאוד גם מה דאיתא במדרש שאחד הי' בדמות סדקי ואחד בדמות נווטי ואחד בדמות ערבי מפני מה נתגשמו כזאת גם איתא במדרש שאמר אברהם עד שלא מלתי היו העוברים ושבים באים אצלי תאמר משמלתי אינן באים אצלי כו' יעו"ש גם זאת צריך הבנה מדוע לא יבאו אצלו אחר שמל וקיים מצות בוראו וז"ל כי הנה ידוע מספרים קדושים גם בעיני ראיתי זאת מצדיקים בעת שבאו לדביקות גדול והיו מדבקים עצמם בעולמות עליונים עד שכמעט היו מתבטלים ממציאתם ולא היו יכולים כמעט להשאר בזה העולם עד שהיו צריכים להגשם את עצמם באיזה דבר גשמי שיביטו על איזה דבר או חפץ להשתעשע בו או שיסתכלו באיזה איש. ובזה יתגשמו עצמם מעט ויוכלו להוריד עצמם מדביקתם להשאר בזה העולם ובאם לא הי' מצוי להם דבר להתגשם בו הוצרכו לילך חוצה להביט על איזה דבר אף על איזה דבר טמא. ונבא אל הענין הנה אברהם אבינו אחר שמל בא כל כך להשתוקקות ודביקות והתלהבות גדולה עד שבלתי הי' באפשריותו שיסבול גשמיות העולם הזה ומה גם לסבול הערלים האלו להכניסם בביתו כי היה אז בהזדככות גדול כמבואר בפרשה שלמעלה והי' יכול כמעט להבטל ממציאות מחמת אהבת ה' אשר בערה בו. ע"כ ישב בפתח האהל והביט על איזה דבר להתגשם בו שירד קצת מדביקתו ויוכל להשאר בזה העולם וזה מרמז והוא יושב פתח האוהל כחום היום ר"ל מחמת אור ההתלהבות והחמימות שהי' דבק באורות העליונים לזאת ישב בפתח האהל להסתכל על איזה עובר ושב כאמור אמנם הש"ית ידע כי לא יוכל להתגשם על ידי הסתכלותו בערלים נכרים כי לא יוכל להסתכל בהם כלל ובאם שיביט בהם אז יהיו נעשים גל עפר כמעשה דרשב"י אחר שיצא מן המערה וגם הם לא יהי' ביכילתם לילך אצלו כי לא יוכלו לסבול אור קדושתו ע"כ שלח אליו הש"ית מלאכים קדושי מעלה בדמות אנשים שהם בעצמותם קדושים וטהורים שיוכל לסבול אותם אמנם נתגשמו עד שנדמה אחד לדמות סדקו כו' כמאמר המדרש בכדי שיתגשם מעט שיוכל להשאר בזה העולם וזה מכוון שאמר עד שלא מלתי כו' תאמר משמלתי אינם העוברים ושבים באים אצלי ר"ל היינו כאמור שלא היו יכולים לסבול קדושתי ודו"ק כי נכון הוא בעז"ה.