Maor VaShemesh, Vayeshev 11

ויוסף הורד מצרימה כו' ויהי איש מצניח כו' ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדוניו כו' וימאן כו' ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים כו' ויהי כהיום הזה ויבוא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה. גמרא רב ושמואל חד אמר מלאכתו ממש גם התרגום אונקלס מפרש למבדק בכתבי חושבני' צריכים להבין מפני מה דווקא בכתבי חושבני'. וחד אמר לעשות צרכיו עמה אלא שנראה לו דמות דיוקנו של אביו כדאיתא בתוספת של ר' משה הדרשן מדכתיב ואין איש מאנשי הבית שם בבית משמע דאיש מאנשי הבית לא הי' שם בבית אבל איש אחר הי' שם בבית וע"כ צ"ל דיעקב היה כדמשמע ברש"י בפ' ויחי וצריכים ג"כ לעמוד על עיקר הדברים כי כפשוטים אי אפשר להבין שזאת תעלה על מחשבת יוסף הצדיק גם הדקדוק מפני מה נאמר וחטאתי לאלהים לשון עבר הול"ל ואחטא גם מה שנאמר וחטאתי לאלהים ולא נאמר לה'. גם איתא במדרש רבה ותשא אשת אדוניו את עיניה מה כתיב למעלה מן הענין ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה התחיל ממשמש בעיניו ומסלסל בשערו ומתלה בעקבו אמר הקב"ה אני מגרה בך את הדוב מיד ותשא אשת אדוניו וכו'. ג"כ צריכים להבין וכי ח"ו תעלה גיאות כזאת על דעת יוסף הצדיק ונראה לי לפרש בדרך רמז ע"פ מה דאיתא במדרש רבה בפ וירא גם הובא בזו"הק על פסוק והאלהים נסה את אברהם כתיב נתת ליראיך נס להתנוסס מפני קושט סלה נסיון אחר נסיון וגידולין אחר גידולין בשביל לנסותן בעולם בשביל לגדלם בעולם כנס הזה של הספינה עכ"ל ופירש המדרש הלז הוא כך כי אין הקב"ה צריך לנסות את הצדיק כי השי"ת בוודאי יודע כל מחשבות בני אדם אף קודם שבאו לעולם מה שתעלה אח"כ במחשבת לבם לזאת השי"ת אין צריך לנסיון כי יודע האמת רק השי"ת נותן לו הנסיון בשביל לגדלו בעולם ולפרסמו שידעו ושיכירו כולם גודל צדקתו וקדושתו וגם כאן רצה השי"ת בזה הנסיון להראות גודל צדקתו של יוסף ולא יהרהרו עליו שום שמץ ונדנוד עבירה ע"פ הדרך שיבואר למטה כי הדרך הישר אשר צדיקים הולכים בו הוא ע"פ מה דאמרו חז"ל שכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה בפירוש הברטנורה כשהאדם עושה מצוה בשלימות אז הוא שכרו שמזדמנים לו מן השמים עוד מצוה אחרת ולהיפך הוא ג"כ בעבירה ונראה לו שבוודאי מן השמים הוא התשלום שכר הלז מדה כנגד מדה שכפי מדת המצוה אשר יעשה האדם אזי ג"כ כפי מצוה זו יזדמן לו מצוה אחרת דמיון המצוה אשר עשה מקודם וג"כ הוא להיפך בעבירה שכפי עבירה אשר יעשה האדם חלילה אזי יזדמן לו עבירה אחרת הדומה לעבירה הראשונה וזאת ידוע שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא וכשיזדמן לו לאדם איזה הרהור עבירה שיגרה בו היצ"הר אזי יפשפש במעשיו כי בוודאי עשה עבירה כבר הדומה לזו העבירה אשר מסיתו היצ"הר ויעשה תשובה עליה ואז ינצל משכר העבירה ומגרירותי'. ובזה נבוא לביאור פרשה זו כי ידוע שהשכינה הקדושה ירדה למצרים עם יוסף הצדיק כמו שנאמר ויהי ה' את יוסף ויהי הוא לשון צער שהשכינה ירדה בהגלות ובוודאי כיון שהשכינה ג"כ היתה עמו בוודאי שמר עצמו מכל חטא ועון ומשום נדנוד עבירה ובפרט מהגיאות כי אמרו כל המתגאה הוא דוחק רגלי השכינה ועם יוסף היתה השכינה שרוי בוודאי לא הי' בו גיאות כלל אף שמיני שבשמינית והפירוש הוא כך ויהי יוסף יפה תואר היינו ששמר מאד הגוף והאברים בטהרה גדולה ובקדושה יתירה ויהי יפה ומנוקה מכל עון ופשע ויפה מראה הוא הנשמה המאירה שלא פגם אותה כלל באיזה נדנוד חטא וסלסל השער היינו השערות עליונות היינו הי"ג ת"ד גם המשמש העינים ומה שהי' מתלה בעקבו הוא הכל עשה יחודים בעולמות עליונים כאשר פרשתי כבר יעו"ש ותמצא נחת. אך הבני אדם אשר עיני בשר להם לא ידעו ולא הבינו כוונת הצדיק בזה ויחודיו וסברו שיש לו גיאות במשמש העינים ובסלסול השערות והקב"ה רצה זאת לגלות להם שאין בו גיאות כלל לכך התרחש לו הנסיון הלז באשת פוטיפר המכונה גם כן בשם היצ"הר ותאמר לו שכבה עמי וידוע מאמר חז"ל כל המתגאה כאלו בא על עריות וכאלו בא על אשת איש נמצא שהגיאות הוא שקול כעריות נמצא שבאם היה ח"ו בו איזה נדנוד גאות גשמי' אזי הי' נכשל באשת פוטיפר כי שכר עבירה עבירה כפי ההקדמה דלעיל היינו שמזדמנים לו לעשות עבירה אחרת כפי דמיון עבירה אשר עשה מקודם והוא הי' ניצול ועמד על הנסיון בזה הוצרכו כולם להודות וידעו הכל שאין בו שום גיאות כלל ואז התנשא מעלת קדושתו וצדקתו בפועל ובבירור וע"פ דברים האלה נוכל לומר ג"כ מה דאיתא (והביטו אחרי משה עד בואו האוהלה שחשדוהו בא"א הוא ג"כ שחשדו אותו שיש לו גיאות בזה מה ששם אהלו חוץ למחנה שאין כבודו לישב ביניהם לכן חשדוהו ג"כ באשת איש כי הכל חד כנ"ל) ועבירה גוררת עבירה דמיון העבירה ראשונה וכאשר ראה יוסף הצדיק שמסיתו לעבירה זו ואז פשפש במעשיו הראשונים וזהו שת"א למבדיק בכתבי חושבני' אולי ואולי עבר איזה עבירה הדומה לזו אם ח"ו נכשל בגיאות ששקול כעריות אך לא מצא עצמו כלל באיזה עבירה הדומה וזהו שאמר וחטאתי לשון עבר כי אמר האם עברתי מכבר עבירה הדומה לזו זהו אינו וזהו וחטאתי לאלהים כי הע"ז מכונה בשם אלהים אחרים כי לא מצא עצמו שעבר איזה עבירה אף גיאות כמו שאמרו חז"ל כל המתגאה כאלו עובד ע"ז ע"כ אינו ראוי לאותו מעשה כי גם כבר לא פגם בשם אלהים הקדוש להביא ח"ו עצמו לממשלת אלהים אחרים וע"כ לא שמע לדבריה לשכב אצלה להיות עמה. אך כן דרך היצ"הר להצדיקים גדולים שאינו יוכל לתפוס אותו להחטיאו אך כאשר בא הצדיק להתבודדות גדול ומפשפש במעשיו וחושב לעצמו שהוא גרוע שבגרועים והוא לאפס ולאין אדרבה הוא חושב לעצמו שהוא מלא עבירות כן דרך הצדיקים המתבודדים עצמם ועושים תשובות גדולות אזי תחבולתו של היצ"הר להביא הצדיקים הללו בעצבות גדול ובמרה שחורה ח"ו שיאמר לנפשו שהוא מלא עבירות ואז יוכל לתופסו ח"ו להכשילו באיזה דבר. אך הצדיק צריך זאת להבחין תיכף שזאת הוא מחשבת היצ"הר וצריך תיכף לצאת מגדר הלז שלא להחשב לעצמו שהוא מתבודד עצמו כדרך הצדיקים לשוב על עוונותם רק להביא עצמו לתוך שמחה וינצל מהכשלת היצ"הר וזאת היתה מעשה דיוסף הצדיק שראה היצ"הר שלא יוכל להכשילו רק כאשר התבודד כדרך הצדיקים וחשב עצמו לאפס ולאין וזהו ואין איש מאנשי הבית שם בבית ר"ל שבא למדריגות התבודדות גדול כאלו אין שום אחד מאנשי הבית שם בבית והיה מתבודד עצמו אז רצה היצ"הר לתופסו להביאו במרה שחורה ועצבות שהוא מלא עבירות ואז היה יוכל ח"ו להכשילו וזהו ותתפשהו בבגדו היינו בעבירות מלשון בבגדו בה היינו להביאו לעצבות לעשות תשובה על רוב העבירות וע"י העצבות היה יוכל להכשילו ע"כ עשה לו יוסף הצדיק עצה זאת ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה ר"ל שעזב עצמו מהתבודדות וממחשבת אשר חשב לעצמו לאפס ולאין כדרך הצדיקי' רק כעת עזב הדרך הלז וינס ויצא החוצה שאחז עצמו במדת התפארת וזהו דמות דיוקנו של אביו ראה היינו מדת יעקב הוא התפארת והחזיק עצמו בשמחה ועי"ז ניצל ממחשבת היצ"הר וידעו הכל שיוסף הוא הצדיק יסוד עולם ודו"ק וזהו פירוש הפסוק וראה אם דרך עוצב בי ואז תחבולות היצ"הר להכשילו כנ"ל אז נחני בדרך עולם כפי שנאמר וינס ויצא החוצה והבן.