Maor VaShemesh, Vayikra 2

עוד על פסוק הנ"ל ויקרא אל משה וגו' ופרש"י ז"ל הקול הולך ומגיע לאזניו וכל ישראל לא שומעין וכו' מאהל מועד מלמד שהי' הקול נפסק וכו' יש להבין הלא כבר אמרו ישראל במעמד הר סיני דבר אתה עמנו וכו' והקב"ה עשה להם רצונם ולא שמעו רק השתי דברות ראשונות מפי הקב"ה וא"כ שוב מה בא ללמדינו כאן שלא היו שומעים שאר הצוויים וקול הקריאה הלא מאז ידענו זאת. ונראה לרמז כי כל העולמות נבראו ע"י כ"ב אותיות התורה והעולמות העליונים המה מופלאים ומכוסים כי נשארו במחשבה הקדומה עד שהי' השתלשלות העולמות שנשתלשלו עד עולם הדיבור שמשם התחילו התגלות העולמות כי דבר שהוא במחשבה הוא מכוסה ומשבא לכח הדבור הוא מתגלה אבל בעולמות שהמה למעלה מעולם הדבור אי אפשר לצייר בהם שום ציור באות או נקודה כי דבר ציור הוא דבר גשם ומה שהציור גדול נתגדל הגשם והעולמות שהמה למעלה יותר הציור הוא יותר קטן מאד מאד וחליל' ואיסור לצייר בהם שלא להתגשם אבל בעולם הדבור שהוא בהתגלות ודבר התגלות הוא בלבושים אפשר לצייר בהם איזה ציור באות או נקודה כי כבר נתגשם בלבושים ומה שהעולם יותר למטה הלבוש יותר גדול גם הציור בו נתגדל אבל בעולמות שהמה למעלה מעולם הדבור כל מה שהעולם למעלה הציור הוא יותר קטן כנ"ל וזהו מרמז א' זעיר' דויקרא לבעבור כי משרע"ה הי' לו השגה בעולמות שהמה למעלה מאד והי' הציור בהם יותר קטן מאד ומאד ואליו הי' בא הקריאה מהעולמות העליונים שהמה למעלה מעולם הדבור מה שלא השיגו בהם בני ישראל כי לבני ישראל לא הי' להם השגה רק מעולם הדבור ולמט' ולזה לא היו שומעין בני ישראל את קול הקריאה שבא מעולם המחשבה וזהו הפירוש שלא הי' הקול יוצא חוץ לאוהל מועד רומז שלא הי' יוצא לעולם הדבור והבן.