Maor VaShemesh, Vayishlach 3

עוד בפסוק הנ"ל כו' עם לבן גרתי כו' ויהי לי שור וחמור כו' עד למצוא חן בעיניך ופי' רש"י עם לבן גרתי לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר אינך כדאי לשנוא אותי על הברכות שברכני אבי ד"א עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי והנה השני פרושי אינם מובנים מה שאמר לא נעשיתי שר וחשוב לכאורה לא יוצדק לפי המדרש שהי' לו ששים רבוא כלבים שומרי הצאן וי"א שני פעמים ס' רבוא מזה נוכל לשער רבוי הצאן והעבדים שומרי הצאן ואיך יומצא שר גדול כזה גם מה שאמר ותרי"ג מצות שמרתי יקשה על מה שלח אליו כזאת והאם בזה יתרצה עשו להתפייס אתו ואם עבור זה יהפך לו לאוהב הלא יוסיף לשנוא אותו כי כן דרך הרשעים לשנוא את עובדי השם גם מה ששלח לו ויהי לי שור כו' למצוא חן בעיניך באיזה צד ימצא עבור זה חן גם מה שפי' רש"י וזו אינה מן השמים ואינה מן הארץ גם כן איני מובן כי הבהמות יגודלו מהעשבי' ומצמחי האדמה והרי הם הכלל מטל השמים ומשמני הארץ והנראה דהנה ידוע שעיקר העבדות השם הוא שילמדו את תורתו הק' לשמה בד"ור לעשות נחת רוח ליוצרו בלי תערובת שום מחשבת פסול ואם לומד לאיזה פני' אחרת לעשות עטרה לעצמו שיהי' לו לכבוד ולתפארת או לקנטר ח"ו אזי בזה נותנים כח לסט"א ח"ו כידוע מכל ספרי הקודש והמוסר שעיקר הוא הלמוד התורה לשמה ועי"ז אין כח בשום אומה ולשון לשלוט בישראל כמו שאיתא במדרש פ' תולדות אמר ר' אבא בר' כהנא לא עמדו פלסופין בעולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי נכנסו כל או"ה אצלם אמרו תאמר שאנו יכולים להזדווג לאומה זו אמר להם לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהם אם מצאתם שם תינוקת מצפצפים בקולם אין אתם יכולים להם שכך הבטיחם אביהם ואמר להם הקול קול יעקב בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידים ידי עשו ודקדקו לומר דוקא תינוקת מצפצפים בקולם כי התינוקות אין להם שום פני' ומחשבת פסול שנוכל לחשוד אותם לכבוד עצמם הם דורשים כי אינם יודעים לעשות רע ע"כ לא תוכלו להם ונוכל לומר שזאת מרומז בפסוק הקול קול יעקב שתיבת קל הראשון הוא חסר והוא מלשון קלות ופי' הפסוק שאם אין הלמוד במחשבות קדושות בדו"ר רק שהוא שלא לשמה הוא נחפז וקל אזי ח"ו וידים ידי עשו מכוון לדברינו והנה איתא בספר הקדוש מאור עינים שחבר הקדוש האלקי מו' נחום מטשאר נאבלי על הפסוק אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ומפרש בגמרא למיימינים בה היינו שעוסקים לשמה אורך ימים כו' ולעוסקים שלא לשמה עושר וכבוד ומקשה בגמ' ולמיימינים עושר וכבוד ליכא ומתרץ שלמיימינים כ"ש עושר וכבוד העולה מדברי הרב הקדוש כי להמיימינים העושר והכבוד הוא רק דרך כ"ש ואינו מפורש בהפסוק כי באמת אין העושר והכבוד בא להם במזומנים רק מידי יום ביומו מזמין להם הקב"ה שפע טוב בעת הצטרכותם יע"ש ונראה שזה ג"כ מרומז בברכת יצחק שברך ליעקב אמר לו ויתן לך האלקים ופי' רש"י ויתן ויחזיר ויתן כי הצדיקים העוסקים בתורתו אין להם כל הברכה והעושר בפעם אחת במזומן והענין הוא כי הצדיק מואס בעניני העולם וכל התענוגים וכסף וזהב שבעולם מאפס ואין נחשבו לו ע"כ כאשר יזמין לו הש"י שפע ברכה בכסף או בזהב הוא מבזבז על צדקה ושאר צורכי מצוה ואינו מניח לעצמו כלום ותמיד הם מיחלים לחסדו ע"כ נותן להם הקב"ה פעם אחרת וכמו כן לעולם וזהו פי' ויתן ויחזיר ויתן לא כן הרשעים והעוסקים שלא לשמה רק להתגדל ולהתיהר רודפים אחר הכבוד ותענוגות בני אדם וכאשר בא לו השפע מאתו ית"ש שכר למודו בעוה"ז הנה עינו רעה לפזר הממון כי ירא לנפשו אולי יחסר לו לרדוף אחר תענוגי הבלי הזמן יעויין לעיל בפ' תולדות על פסוק זה וכבר אמרנו שזה הי' כוונת לבן שהי' רוצה לבלבל את יעקב שיהי' עבודתו שלא לשמה ושיתן עינו רק בממון ואמר לו נקבה שכרך שהוא לשון נוקבא ושמאלית כאשר אמרנו לעיל בפ' ויצא בד"ה ויאמר אליו לבן אמנם יעקב אבינו נתחכם כנגדו והחזיק עצמו באמונתו בעבודה שלימה בלתי לה' לבדו וזהו ויבא יעקב שלם ודרשו חכמז"ל שלם בתורתו היינו שהיה בתכלית השלמות שלא היה יכול לבן לבלבל מחשבתו מלעסוק בתורתו לשמה והנה יעקב ידע שטימת עשו אחיו וקנאתו בו וזה אשר שלח אליו להוציא הקנאה מלבו לא נעשיתי שר וחשוב היינו מה שאצלי הוא שר וחשוב זה לא נעשיתי כי אבי ברכני ויתן ויתן והכוונה שאלמוד ואעסוק בתורתו לשמה שאהי' צריך לברכת ויתן ויחזור ויתן כנ"ל ואז יקוים בי הוי גביר לאחיך אמנם לא כן עמדי כי עם לבן גרתי כפי' השני שתרי"ג מצות שמרתי ואעפ"כ ויהי לי שור וחמור כו' מזה נראה שלא הייתה עבודתי שלימה ע"כ יש לי רב הון וכמוני כמוך ואנשים אחים אנחנו ע"כ מראוי שאמצא חן בעיניך וק"ל עוד יש לפרש לא נעשיתי שר וחשוב עפ"י דרך הפשוט כי הנה דרך הממון באם יש לאיש עושר ונכסים הלא תגדיל רוחו ותזוח נפשו עליו להיות מתנהג כשר וחשוב לא כן אנכי אף שיש לי שור וחמור וכו' לא נעשיתי שר וחשוב כו' אצלי היינו אצל עצמי לא נעשיתי כן וק"ל.