Translate this website
ב״ה
← Library

אור המאיר, אחרי מות 1

Ohr HaMeir, Achrei Mot 1

Standard

AI-generated narration

1

בזאת יבא אהרן אל הקודש ונוטריקון של תיבת זאת זממו אל תפק יתבאר אי"ה לבסוף כוונת הדברים ותחלה נקדים מה דאיתא בגמרא שלח מר עוקבא לרבי אליעזר בנ"א העומדים עלי ובידי למוסרם למלכות מאי שרטט וכתב ליה אמרתי אשמרה דרכי מחטא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי אע"פ שהרשע לנגדי כו' שלח ליה קא מצערו לי טובא ולא מצינו דאקום ביה שלח ליה דום לה' והתחולל לו דום לו לה' והוא יפילם לך חללים חללים השכם והערב עליהם לבית המדרש והם כלים מאליהם הדבר יצא מפי רבי אליעזר ונתנו לגניבא בקולר ויש ליתן לב להבין דברי חכמים ורמיזותם כי לכאורה אינו מובן ענין הגמ' ועוד יש לדקדק בפסוק אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום ומהראוי לכתוב אשימה לפי מחסום ולא לשון אשמרה והענין כי שלמה המע"ה אמר וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון אור מן החושך והקשה בזוהר ע"ז שלמה מלכא דהוי חכים מכל בני עלמא שבח גרמיה שהוא ראה כזה לשלול זולתו והלא מי שיש לו מוח בקדקדו נפשו. יודעת מאוד היות יתרון לחכם מן הכסיל כיתרון אור מן החושך. אך הענין כי כבר זכרנו מה שנודע מכל הספרים שתכלית בריאות העולמות ישראל עלו במחשבה להבראות ובשבילם צמצם אורות הבהירים והרמים הכל בשביל התענוג והשעשועים שצפה לקבל מעם קרובו ישראל וכ"ז להיטיב לנבראיו בשביל יתרון תענוגים והכוונה קודם ביאת הנשמה לעוה"ז אוכלת מנהמא דכסופא כי כל מאן דאכל לאו דיליה ושתי לאו דיליה בהית לאסתכולא ביה ואחר רדתה בגוף העכור ועומדת בקיומה שלא לנטות מדרך הישר והטוב כ"א כל מגמתה לדבק א"ע לשורשה נמצא אח"כ בבואה לעולם עליון יש לה משלה הראוי ליתן לה מבית המלך מזרוע ידה וזהו עיקר הסיבה שנברא האדם עם ב' היצרים יצ"ט ויצה"ר כנודע כל זה מספרים ואם עיני שכל לכם תבינו להשכיל מסדר הבריאה מאז היות אדם על האדמה ומקריותיו הכתובים בתורה ואח"כ כשנתמעט קומתו בסיבת החטא קנה מקום בקומתו להשראת היצה"ר ומזה נמשך אח"כ הולידו האבות הראשונים אברהם ויצחק את עשו וישמעאל כי לולי זאת לא קיבל שמו יתברך תענוג ושעשועים מעם קדוש ישראלים ולכן יצב גבולות עמים למספר בנ"י כי כאשר מאז כן עתה מצד הסברא יש לו לכאו"א מישראל בחינת צד שכנגדו לפי ערכו כיון שבזה תולה עיקר מזון נשמתו ושכר ועונש ולהיות הבחירה חפשית ביד האדם וחשכת האומות גורמים לכללות עם ישראל יתרונים ותוספות התענוג והשעשועים שמקבל הקב"ה מעם ישראל ואם זוכה האדם ומתקן פרטי מעשיו כראוי ונכון אזי משלים עמו חלקו הרע העומד נגדו מגבולות העמים למספר בנ"י וכמאמרם ז"ל ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו מוסב על היצה"ר העומד לאויב לו ועיין למעלה מה שביארנו וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דיבר לו ויהי שלום בין חירם מלך צור ובין שלמה ע"ש באורך הענין כלל העולה הגם שיש לו לכל אדם בני אדם העומדים עליו באם שנותן לבו ודעתו למה שלח לו הקדוש ב"ה ככה אויב כזה להיות עומד נגדו לשטן לו וכי בכדי בא הקב"ה לצער בריותיו מסתמא שיקח לעצמו רמיזא דחכמתא איך לעבוד את הבורא ב"ה וכזה אפשר לרמוז שאמר דוד המע"ה בנעים זמירותיו עד אשר יראה בצריו ופשוטו של מקרא שיראה נקמה גדולה בצריו ולכאורה תמוה וכי לזה התפלל דהע"ה בספר תהלים שיראה נקמה בערלים וכי מה תועלת מגיע מזה להשלמת הנפש וגם מה הנאה מגיע מזה אליו יתברך שיראה מפלה בגוי ערל והנכון בעיני שרמז בזה דבר גדול להורות למה ו' דרך הישר והנכון והכוונה לזה התפלל דוד המע"ה מאתו יתברך בהיות שהקרה לפניו איזה אויב העומד נגדו לשטן לו ולצערו עכ"פ יתן לו לב לדעת ולהשכיל מה זה ועל איזה סיבה הקרה לפניו ככה ויש בזה כמה וכמה סיבות מאתו ית' והכל בשביל והרי והשלמת נפשו ואחת מסיבותיו ית' לפעמים שולח הקב"ה איזה מקרה וצער לאיש הישראלי בכדי שהחי יתן אל לבו להבין ולהשכיל כיון שמדתו ית' לשלם מדה כנגד מדה והמשכיל הנותן רוחו ונפשו לזה יכול לדעת מבחינת המיצר העומד נגדו מה שעיות מתחלה אם מאהבה רעה או יראה רעה ח"ו וכדומה מגנות המדות מה שפגם באחת מהם ברוע מעשיו שולח לו הקדוש ב"ה דוגמתו לדעת איך לתקן במקום עליון ונמצא יכול לראות איך לתקן ענינו הכל מחמת האויב העומד נגדו לצער אותו וכיון שמתקן במקום עליון מה שפגם תחלה ממילא האויב חלף ועבר מן העולם ולא נודע מקומו איה כיון שכבר עשה שליחותו והעמידו על דרך הנכונה ואין לך צער ואויב שום מגע אצלו כלל לא ולא עוד אם הכרתו חזקה ויש בו מדעת קונו תועלתו גדולה ומובחרת אשר באמצעות מחשבתו הטהורה והקדושה וחרטתו הגדולה שתוהה על הראשונות מחמת זה בורר הטוב שבאויב העומד כנגדו כי בודאי לית לך שום דבר בעולם שאין שם נ"ק המלובש שם להחיותו ואם לא לאפס ותהו נחשב ועתה כיון שתיקן המשכיל מה שמוטל עליו לתקן מחמתו גורם עלייה לניצוץ הקדוש השורה בו והרע נופל למטה ומזה נמשך עיקר המפלה ונפילה שאין לה תקומה ולזה רמז דהמע"ה עד אשר יראה בצריו כלומר עד אשר יראה באמצעות צריו רמיזא דחכמתא איך לעבוד את הבורא ב"ה מחמתו ולתקן מדות עליונים וגם יש עוד סיבות שהקב"ה שולח לאדם בחי' מעיקים וצרים ואי"ה יתבאר לקמן והן הנה אחת מדרכי אל שנוהג עם בריותיו שלפעמים עומד אדם רשע לשטן לו לאיש הישראלי העובד את ה' באמת והנה אם האדם היה חכם ליתן תיכף אל לבו לתקן חסרונו מאיזה מדה שהוא חסר בה כנ"ל בודאי לא היה צריך להטריח לבוראו לשלוח איש צר ואויב להרע עמדו להראותו איכות תיקון עניינו לתקן במקום עליון כיון שתיכף עלה על לבו לתקן פרטי מדותיו לנקותם ממום ומגע נכרים ואינו ממתין על מצוקת האויב ובפרט מי שחננו אלהים בבינה יתירה לדעת בדרך כלל איך לתקן מדות עליונים ולברר ניצוצות שנפלו מעת מיתת מלכין קדמאין בודאי מה טוב חלקו ובטוח נפשו באלהים שלא יקרה לו מקרה לא טוב להעמידו על דרך המלך כיון שיכול לראות ולהשיג הכל ממאור התורה תיכף שנוטה מדרך המלך המאור שבה מחזירו לדרך אשר ישכון אור לחזור לקדמותו וצד תמותו בלי שום סיבות מעיקים אמנם מי יתן טהור מטמא לא אחד ויצר מחשבות לב האדם רק רע מנעוריו ואינו מתנהג א"ע על פי התורה והמדות ורבות מבני עמינו אינם נותנים את רוחם ונפשם לזה ואפי' בחטוא באחת מהנה המדות מאהבה רעה או יראה רעה וכדומה ממדות ההפכיים מראה לו היצה"ר ק"ן פנים לטהרה לומר שלום עליך נפשי האמת איך עד שנעשה באמת אצלו היתר גמור ע"כ רוב צרות הבאים על רבות בני עמינו על שלא ידעו להזהר אתך לתקן עניינם ומטריחים לבוראם לשלוח להם מעיקים מגבולות עמים וכדומה מרשעי ישראלים בכדי לראות באמצעות הצרים איך לעבוד את בוראם כמבואר עד אשר יראה בצריו איך לתקן מדותיו ועוד לברר הטוב מהרע המלובש בבחי' הצרים ועיין למעלה מה שביארנו דאמרה רבקה ליעקב בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה וישבת עמו ימים אחדים ע"ש באורך הענין ותוכן הדברים ירצה אותן הז' ימים ידועים המוטל על האדם לתקנם להחזירם לשורשם עמו נאות לך לתקנם וליישב על מכונם וזהו וישבת עמו דייקא ימים אחדים ואתה תחזה אח"כ כשעבד באשה שבעה שנים עש"ה באשה עבד ובאשה שמר וכדברי הזוהר באשה יראת ה' עבד מצות עשה ובאשה שמר מצות ל"ת ותיקן הכל עם לבן ובירר כל הנ"ק שהיו אצל לבן מה כתיב אח"כ וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום ירצה כיון שכבר תיקן הכל המוטל עליו להוציא מאצלו עם לבן ממילא איננו עמו כתמול שלשום להיות שאינו צד שכנגדו לעמוד לשטן לו וכבר לא השאיר אחריו ברכה מנ"ק המלובשים בו וזה לך האות שגם הבנות ענו ואמרו והעידו לדברי יעקב באומרם העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו הלא נכריות נחשבנו לו עיין במקומו ותראה נפלאות. ונחזור לענין שעיקר מה שקורה לאדם איזה צער ואויב בכדי לראות בצריו כנזכר ואם האדם נבער מדעת ואין תבונה בו ליתן עצות לנפשו איך לתקן במקום עליון מחמת מצוקת האויב כנזכר ע"ז נאמר לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו וגורם שתי רעות לעצמו ח"ו שאינו נפטר ממעיק שלו וגם תועלתו נכזבה לבוא ליתרון אור מחשכת המציק לאפוקי איש הירא והשלם במדותיו כשמתרמי לפעמים איזה מציק ומיצר עומד נגדו לנטותו מדרך הישר והטוב ועכ"ז צד תמותו וכשרון פעולותיו במקומו עומדת בודאי אמרו לצדיק כי טוב ותועלתו גדולה ומובחרת וזוכה באמצעות זה יתרון אור ויתרון שאת כאשר מצינו ביוסף הצדיק שלא זכה לקנות בעצמו שם טוב להוית מרכבה לצדיק עליון כ"א אחרי שנשאה אשת אדוניו את עיניה אליו לומר שכבה עמי וצדקות הצדיק שכבש את יצרו לשכב אצלה אחרי עובדא זאת צדקתו עמדה לו להקרא בשם צדיק ולא קודם העובדא וכן צדיקים הבאים אחריו עד ביאת הגואל טרם שבאה עובדא לידם ולא עמדו עדיין בנסיונם המה מטים במעלותם וזהו פ"ה וצדיק מט לפני רשע כלומר טרם בואו אל רשע בשליחות הקב"ה לנסותו היעמוד בקיומו ודביקותו כראוי כאשר מקדם אזי הוא עדיין מט בבחינת מעלתו מכמו אחרי עת בואו של רשע לעמוד נגדו לשטן לי והוא נותן עצות לנפשו איך מחמתו לעבוד את הבורא ואדרבא מוסיף עוז ותעצומות ומושך ממנו כל טוב נ"ק המלובש בו כמבואר ואז ניתוסף אצלו יתברך תוספת תענוג ושעשועים אליו יתברך ומשמח א"ע לקראת הפקח שלא חש לצער צרות עצמו כ"א משים מגמתו והתאמצו לגרום צד הנאה לבורא עולם ומצער עצמו על אשר לא לחנם שלח לו הקב"ה ככה מסתמא פגם דוגמתו במדות עליונים כמבואר וכלפי דברינו הנאמרים באמת אפשר לרמוז בדברי שלמה המלך עליו השלום וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך והכוונה כי כבר נודע שתענוג תמידי אינו תענוג וממילא אם היה תמיד אור בהיר זולת החושך לא היו מקבלים הברואים כ"כ תענוג כמו עכשיו שיש ג"כ חשך בעולם ואחר כך כשגולל חשך מפני אור זה תוספת תענוג שמקבלים הברואים מגודל האור הבאה אחרי החשך ונחזור לענין הגמרא שלח מר עוקבא לרבי אלעזר בהקדם עוד הקדמה אחד כי נודע שיש כמה בחי' מקריים הבאים לאדם בעולם אחת מהנה הקדמנו עד עתה ע"ד עד אשר יראה בצריו איך לעבוד עבודת בוראו מדה כנגד מדה ועו יש סיבה בעולם וגם הוא אחת מדרכי אל הנוהג ע בריותיו ומדה זו מהלכת בעולם אשר ה' צדיק יבחר ע"ד ויהי אחרי הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם וכל זה לקשוט מדותיו בפני השטן לבל ילשין על טוב הצפון לצדיקים והקב"ה נוהג עמהם בחסדים עודפים ולכן בא עם צדיקים אמיתים בדרך נסיון וע"ד מאמרם ז"ל ויהי אחר הדברים ונתעוררו ז"ל אחר הדברים של שטן ולכן בא עמהם בנסיון לקשו מדותיו יתברך אפילו בעיני השטן. ואני אמרתי רמז בדברי קדשם אחרי הדברים של שטן הכוונה כי נודע למביני מדע פרשה ראשונה של קריאת שמע ואהבת נרשם על כל תיבה אות אחד משם מ" על תיבת א ב ואהבת אות א על תיבת את אות ב וכן ת על תיבת ובשעריך נרשם אות ת וכי תשכיל לדעת תמצא כתוב על תיבת הדברים אות ן של מלת שטן כזה שטן מאודך והיו הדברים וזהו מאמרם ז"ל אחר הדברים של שטן כמבואר והדברים עתיקין ולית מי להבי עכ"ז לא מנעתי מלכתוב כמו ששמעתי ולכן תמצא לרז"ל שנתעוררו עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ועיין בתיקונים מזוהר חדש שם תמצא סודן של דברים למה נתנסה אברהם אבינו מספר עשרה נסיונות ויש שאין סוף לנסיוני דיליה ע"ש ותבין נפלאות עכ"פ זהו דרכי אל יתברך ה' צדיק יבחן בנסיונות כאשר גזרה חכמתו יתברך ולזה תמצא שעומדים אנשי בליעל לדבר דברים אשר לא המה על צדיקים אמיתים וכ"ז הקב"ה בא בנסיון עמהם לקשוט מדותיו כמבואר ועוד יש בחי' וסיבה בעולם שהאדם בעצמו גורם רעה לעצמו ומעורר עליו אנשים לעמוד לשטן לו והיינו כשפוער פיו לבלי חק והינו שומר פיו ולשונו מלהוציא דבור לפני אלהים בטהרה וקדושה בלי שום פניה כנוהג שבעולם שנתרבו רבים המתפרצים לומר תורה ברבים או לעמוד לפני התיבה להתפלל ולא ידעו להזהר א"ע מפניה אזי אותן הדבורים היוצאים מפיהם מתלבשים באדם אחר ומזה מצא מקום לדבר עליו עם דיבורים שלו בעצמו וזאת פעולת שוטני מאת ה' הדוברים רע על נפשם עם דבורים שלהם בעצמם המלובשים באנשי בליעל העומדים עליו וזהו סיבת העומדים עליו לבטלו מדבקותו ועבודתו עד עת בא דברו אמרת ה' צרפתהו כלומר להוציא דבור לפני אלהים אמרים טהורים להפוך אותן הצרופים שעשה תחלה בקליפות לעשותם צרופים טובים במחשבה טהורה בלי שום פניה ולבו יהא בטח באל כשיעשה לפיו מחסום לבלתי יאמר עוד דברי תורה ותפלה בפניות ממילא לא יהיה לו עוד רבים קמים עליו להלש עליו ולבטלו מעבודתו כי כל זה הוא הגורם עם דבורים שלו בעצמו כנזכר ואם נפשך לדעת מאין נמשך שלפעמים עומדים אנשים רקים מכל טוב ושכורים ההולכים ברחובות ושוקים ומדברים דברים רעים על אנשים צדיקים אמיתים לכאורה מעולם לא היה להם דבורים פחותים כאלו שיתלבשו באנשי בליעל מלדבר ולהלשין עליהם ואין להם שום שייכות אל הצדיקים ומה לתבן אצל הבר וגם זה אינו מן התימה ודוד המלך ע"ה רמז כ"ז בנעים זמירותיו:

Text editions & licenses

Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source

Text supplied by Sefaria

Formatting adapted for this reader; original wording retained.

Study companion