ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר הכוונה בזה כי הנה חברא חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה עד שתמצא כל ישראל עריבים זה בזה מהמוכיח בשער בת רבים עד אנשים פחותי הערך ההולכים ברחובות ושוקים וכמעט אין להם לחלוחית טוב כ"א נותנים כל ימיהם בכוס עיניהם לשתות יין ושכר עכ"ז שפתותיהם אתם להוציא מפיהם דברי גבוהים על אנשים יראים ושלימים אע"פ שאין להם שום מגע ומשא בהם ומעולם לא נתלבשו בהם דבוריהם של היראים כ"א כל זה נמשך מצד התערובות כי אנשים המשכילים היושבים בשבת תחכמוני עם המוכיח בשער ישיחו ממנו לערך בחינתם ותערובתם עם המוכיח אותם ומזהירם ומצוה לטוב ואח"כ יוצאים לחוץ ידברו עם חבריהם שלא ישבו מעולם במסיבו של המוכיח כי אם מדברים ממנו באמצעות האנשים הנלוים אליו באמת וסרים למשמעתו ואח"כ השלישי עושה רביעי ונתפשטו הדבורים שהמוכיח נעשה נגינתם של שותי שכר ומדברים דברים כזבים ורקים באמצעות סוגי האנשים הנ"ל ומעתה תחזה איך שהעמיק בדבריו ישיחו בי יושבי שער ירצה להורות ממה שישיחו בי אנשים הנלוים באמת ויושבים בשער מזה נמשך שאני נעשה נגינות שותי שכר כמדובר שיש גם לשותי שכר מקום לדבר עלי. סוף דבר הכל נשמע היות כמה סיבות הגורמים שעומדים לפעמים אנשים פחותים למעיק ולמיצר על איש תמים וישר והכל מאת ה' היתה זאת כאשר גזרה חכמתו יתברך אשר מסיבות מהפך לפעלם דבני נשא והוא יתברך יודע שבזה תולה השלמת נפשם ותקנת עניינם כמבואר ומעתה תשכיל לדעת דברי חכמים ורמיזתם שלח מר עוקבא לרבי אליעזר בנ"א העומדים עלי ובידי למוסרם למלכות וכו' ואפשר לרמוז רבי אליעזר הבין שמר עוקבא בעצמו גרם ככה מחמת איזה דבר שלא שמר פיו ולשונו כנזכר ואלו הדבורים יתלבשו בגניבא לעמוד עליו לשטן לו כנ"ל לכן שרטט וכתב אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני רמז לו במה תולה עיקר תיקונו לשמור פיו ולשונו ותהיה זאת הצלת נפשו לבל יעמדו עליו אנשים מלשינים כי הכל תולה בדבורים שלו כמבואר ולזה גמר אומר אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי בדברי הכתוב רמז לו תיקונו כי מהראוי לכתוב בכתוב אשימה לפי מחסום ולא אשמרה ירצה להורות הנ"ל השמירה שאני עושה לפי ולשוני זהו מחסום לרשע שכנגדי לבלתי יהא לו עוד פתחון פה בעולם להלשין עלי וכלפי דבריו שלח ליה קא מצערי לי טובא ולא מצינא דאיקום ביה ולכאורה אינו מובן וע"ד הנ"ל יתפרש שפיר והכוונה קא מצערי לי טובא כאן רמז ע"ד שאמר דוד המע"ה רבו משערות ראשי שונאי חנם וזהו קא מצערי לי טובא יותר ממה שהשלכתי דבורים למטה ועוד לא אוכל למיקם ביה פי' האמת כן הוא באם ששמרתי א"ע מקודם מחטוא בלשוני בודאי לא היו רבים קמים עלי וגם אם אשמרה פי ולשוני מעתה מלדבר דבורים זולת הבורא ותהי זאת הצלת נפשי על העתיד לבלתי יקומו עלי עוד אבל מה עצה היעוצה כיון שהסכלתי עשות והרשע כבר עומד לנגדי מצער נפשי איך לפטור ממנו כלפי דבריו שלח לו דום לה' והתחולל לו השכם והערב עליו לבה"מ והוא יפילם לפניך חללים חללים וע"ד שהקדמנו אשר באמצעות תורה ותפלה יתכן לו להוציא ולברור בחינת הטוב המלובש ברע וזהו עיקר מגמתינו בתורה ותפלה ומעשה המצות להוציא יקר מזולל נצוצות קדושות ואותיות התורה להעלותם ולהגביהם למרום שבתם וכמבואר בהקדמה כשנותן נפשו ורוחו לדעת מה זה ועל מה זה שלח לו הקב"ה ככה ומי נתן לו ניצוץ קדוש להחיותו ולעמוד נגדך הכל מאת ה' היתה זאת כי כן גזרה חכמתו יתברך להשלמת נפשך ותקנת עניינך ואם תבחין כזה זהו סיבת בטולו מן העולם ותגביה הטוב למעלה והרע נופל למטה לנוקבא דתה"ר וחלף ועבר מן העולם ולא תדע מקומו איה וכן היה כי הצדיקים כחם בפה הדבר יצא מפי ר"א ונתנו לגניבא בקולר להיות לו דבורים קדושים וטהורים וכחו יפה כיון שהדבר יצא מפי רבי אליעזר שאב כל בחי' הטוב המלובש בגניבא וזאת הגורמת מפלתו ונתנו לגניבא בקולר כנזכר לעיל פ"ה אוהב ה' שערי ציון עיין שם ותבין הענין אמנם לא כל מי שרוצה ליטול את השם יבוא ויטול להיות לו מחשבה לדמות בנפשו שגם כן כחו יפה בפה להוציא הטוב מהרע כי אם הראשונים כמלאכים וכו' כ"א זאת תורת האדם לשמור פיו ולשונו בשמירה כפולה ומכופלת ותהי זאת מחסום לפיו של רשע הן מאנשי רשע ישראל המלשינים או מאומות העולם אשר בכל יום ויום עומדים עלינו שאשר עינינו רואות עתה אשר בכל שנה ושנה ובכל יום ויום נתוספים צרות על שונאי ישראל שונים זה מזה ואין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים ודוד המלך עליו השלום אמר ישם מדבר לאגם מים ונוטריקין של תיבת לאגם לאמר אבדו "גוים מארצו והכוונה דאיתא בזוהר מן הוא דבבית דבר נש לעילא אשר מכל פרטי עברה שהאדם עושה נעשה מזה מלאך המשחית בעולם העליון המעניש אותו תמיד ולכן החיוב מוטל באם הסכיל עשות ח"ו איזה עון וברא מלאך לא טוב לשטן לו להתפלל ולהתחנן על נפשו אשר אליו לא יגיע מלאך המשחית בעוה"ז כי נודע שזה לעומת זה עשה אלקים כמו בסטרא דקדושא טרם שנתפשט איזה בחינת השפעה בעולמות עליונים נעשים כמה יחודים בכל עולם ועולם וגם צריך להיות תחילה בסוד עיבור והריון ולידה כידוע מספרים כמו כן בקליפות אם אדם הסכיל עשות חטא ועון גורם יחוד בקליפות וקודם שנולד מלאך המשחית שפעל ועשה בעבירה צריך להיות ג"כ בעבור והריון ובעת גמר פרטי בחינותיו אח"כ בחינת הלידה לענות לאדם שגרם בחטאו ודוד המלך ע"ה בעוצם השגתו והכרתו הגדולה ידע כל זה איך להתפלל ולעקור את בחינת הקליפות שעמדו עליו כחו יפה בפיו לעוקרם משורשם ומקורם וכמו דאיתא בהאר"י זללה"ה ע"פ בני נכר יבלו ויחרגו ממסגרותם ובספר שמואל כ"ב בשירת דוד כתיב יחגרו ממסגרותם ע"ש עומק סודו שהרחיב ביאורו ותוכן הדברים יבולו מלשון יפולו כי ב' ופ' מתחלפין בסוד בומ"ף שיפלו משם לארץ ויפילם אשה בסוד נפלים ולא יהיה ולד של קיימא רק תהיה בסוד פולטת ש"ז ואם יש בחינה מהן שכבר קבלתם הקליפה במעיה גם עליהם היה מתפלל ואמר ויחרגו ממסגרותם פירוש ויחרגו מלשון נתיצה פי' שינתצו ויחרוגו בתוך מעי האשה ויצאו לחוץ. והנה דהע"ה לרוב בהירותו ועוצם הכרתו ידע לשרש ולעקר אותם ממקורם ושורשם לבלתי יהיה להם להחצונים שום תקומה והעמדה בעולם מעיבור ומהריון ומלידה וכל זה פעל ועשה בנעים זמירותיו ותשבחותיו אמנם אנו אין לנו זאת ההשגה לדעת כל דבר שורש לשרש אותם העומדים עלינו ממקורם ושורשם וזאת תפלתינו מאתו יתברך ישם מדבר ירצה ישם לנו הבורא יתברך ברוב חסדיו מדבר משמעו לשון דבור כזה לאגם נוטריקון לאמר אבדו גוים מארצו שיוכלין לומר ככה לעקור אותם מארץ עליונה שלא יהי' בה אחיזה ח"ו אחריו כלל לא כ"א עם בנ"י גורמים ברוע מעשיהם להיות להם אחיזה בארץ עליונה אזי הם הגורמים לעם קדוש ישראל לבלתי ידבקו את נפשם ורוחם אליו יתברך וראה מה החטא גורם כיון שנתרחקו מעבודת הבורא אזי פרטי מעללם עבודה זרה מאלהים כי כל דבר בעולם שאיש הישראלי עושה אם אין עבודתו בהתקשרות הבורא ובפרט בהיות לו ח"ו איזה פניה זה נקרא עבודה זרה שעבודתו פסולה וזרה מאתו יתברך והכל נמשך מסט"א עצת היצר הרע המסיתו ומפרידו מדביקות אל וזה מרומז בכתוב בזאת יבא אהרן אל הקודש ונוטריקון בזאת "זממו "אל "תפק והכוונה כשהקב"ה הפר עצת גוים והניא מחשבות עמים שלא תפיק זממם לפועל לעשות מסך המבדיל ומחיצה של ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים יבוא אהרן כנוי לעובד את ה' יכול לבוא אל הקודש פנימה לדבק מחשבתו לאל בלי מסך מבדיל לעתר ולרצות לשאול לפניו ית' והאל ברחמיו הנדולים יפק אותי אל דרכי עבודתו בתמים ואמת אמן סלה נצח ועד:
אור המאיר, אחרי מות 3
Ohr HaMeir, Achrei Mot 3
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
