Ohr HaMeir, Balak 5

או יאמר כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל כי הנה זכרנו למעלה פ"ה מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב ותוכן הדברים להיות התגלות טוב העליון אינו מושג לרעיון לבות בני אל חי כ"א באמצעות המשך הזמנים וימים טובים שהם נקראים אנפי מלכא בפסח התגלות מדות החסד בשבועות מדות ת"ת וכן סוכות ור"ה ושארית פרטי הימים כללותם מורים על בהירות אורות עליונים הנתגלים באמצעות אותן הימים ולכן נק' ימים טובים שנתגלה באמצעות טוב עליון והקב"ה בקש זאת מאתנו לא יראה פני ריקם ע"ש ודוד המע"ה אמר את פניך ה' אבקש לכוונה הנזכר לשאול בקשה אחרת כ"א התגלות פניך המאירים באמצעות התלבשות המועדי' הנקראים אנפי מלכא כמו דאיתא בזוהר לך אמר לבי בקשו פני ודרש אלין זמניי' ומועדיים ע"ש והכל תולה בהתחלקות העתים ורגעים ומועדים וזמנים שהקב"ה משתנה כ"י בתואר כינויו ושמותיו הקדושים לערך חלקי העתים והזמנים והמועדים אשר דיבר משה לישראל ועם קרובו ישראל מתנהגים א"ע בעבודתם כאשר שר משיגין אותו באמצעות התלבשות חלקי העתים וככה נקרא בשמותיו ותואר כינויו ומעשיהם בתחתון ורומזים בעליון ופעולתם בחכמה ותבונה כמעשה הקב"ה שפועל בעולמות עליונים וזהו הרמז כעת מוסב על עת ממש היינו חלקי העת כאשר הוא יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל כמדובר באמצעות התלבשות פנימו המאירים בהעתים יודעים ומשיגין מה פעל אל במרום ולזה רמז רש"י ברוח קדשו אינן צריכין למנחש וקוסם כי בכל עת שצריך להאמר ליעקב ולישראל מה פעל הקב"ה ומה גזרותיו נאמר להם על פי נבואיהם נאמן ביתו משה רבינו וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מתבוננים במושכלות בחג הפסח יודעים שהקב"ה פועל במדות החסד בעבר ועתיד ואל מוציאם ממצרים בכל דור ודור עד זמן גאולה אחרונה עדיין לא נפסק בחי' יצ"מ ובשבועות במדות הת"ת ונותן עוד את התורה כמבואר בדרוש שבועות בר"ה מדות הגבורה כנזכר בדרוש ר"ה וכן בפרטי העתים והרגעים של האדם ידע נאמנה שאין יום א' דומה ליום ב' ושעה לחברתה בבוקר חסד אתער בעלמא בשעתא דמנחה דינא תליא ובאמצעותם יודעים ומשכילים מה פעל אל ומעתה תאיר עיניך דברי רש"י כי בכל עת שצריך להאמר ליעקב ולישראל מה פעל הקב"ה ומה גזרותיו נאמר להם ע"פ נביאיהם ומוסב אעבר והווה ועתיד כמדובר ודו"ק: