Ohr HaMeir, Behar 2

כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו ובא גואלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו. הקב"ה נקרא אח לישראל עש"ה למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך אשר עלה ברצונו הפשוט להטיב לנבראיו. וברא בשבילם עולמות עליונים ותחתונים והנה מגודל עוצם בהירתו לית מחשבה תפיסה ביה כלל כ"א מחשבתו יתברך ניכרת מתוך מעשיו כמבואר לנו כמה פעמים ואיתא בזוהר קב"ה ירד מכתרא לנזרא. ומנזרא לכתרא מורה היות השתלשלת אורותיו הבהירים באמצעות התלבשות מדריגותיו עד שנתפשטו אורות עליונים אפילו בנמיכות שבמדריגות והכל בשביל עם קרובו ישראל לקבל מהם תוספות תענוג בהיות שכלם חזק ומשימים נפשם ורוחם להעלות אפילו משם איברי השכינה ואז שמח המלך לקראת הפקחים וכאשר זכרנו בשם המגיד זללה"ה שביאר יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו השמחה שצפה לקבל במעשה הצדיקים זה הגורמת התלבשות כבודו מאורות עליונים בעוה"ז הגשמי וזהו כי ימוך אחיך מוסב על הבורא ב"ה הנקרא אח לישראל נעשה כ"י מך וירד מנזרא לנזרא ומכתרא לכתרא וזהו ומכר מאחוזתו העליונה אורות הבהירים למדריגות התחתונים והנמוכים הכל בסיבתכם לקבל מכם תוספות תענוג אשר בזה תולה עיקר עבודת בני ישראל וגם שכר ועונש כי כל זמן שהיו כמוסים בעצמותו יתברך טרם התפשטות והשתלשלות העולמות היו נשמות ניזונין מזיו השכינה ומזונותם היה נהמא דכסופא ועכשיו חיבה יתירה נודעת להם בבואם לעולם עליון ראוי לתת להם מבית המלך מזרוע ידם במעשיהם הטובים לדעתם מאוס ברע ולבחור בטוב ולהיות שעלה ברצונו להטיב לנבראיו ממילא הוכרח לצמצם בהירות אורותיו בכדי לתופסו ולעבוד עבודתו עבודת גבוה וזהו כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו מוסב על הקב"ה כמבואר מה הגורם ככה הכל בשביל נשמות הצדיקים וזהו ובא גואלו הקרוב אליו הוא הצדיק קרוב לה' עש"ה בקרובי אקדש וגאל ממכר אחיו כלומר לעוצם הכרתו משים מגמתו בפרטי מעשיו לגאול ממכר אחיו ירצה ע"ד האמור גאולה תתנו לארץ להעלות נ"ק אפילו מארציות מדריגות הגשמים להעלות משם איברי השכינה וזה נקרא ממכר אחיו כינוי אליו יתברך הנקרא אח לישראל כמדובר ולכוונה זאת היתה עיקר תכלית הבריאה בשביל נשמת הצדיקים שיעלו כל המדריגות לשרשם וזה בחי' הגאולה של איברי השכינה השוכנת בכללות המדריגות וממתינות עת בואו של צדיק לגאול אותה מהגלות וזהו ובא גואלו הקרוב אליו ודאי כמדובר אשר כוחו יפה וגאל את ממכר אחיו ורומז הכתוב ואיש כי לא יהיה לו גואל והשיגה ידו ומצא כדי גאולתו ונראה לפרש בהקדם פירוש הכתוב ה' מציון ישאג וכן כתיב שאג ישאג על נוהו ולמנדע בעי ענין השאגה אמנם כבר זכרנו בשם המגיד זללה"ה שהיה אומר צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה ופירש אשר כל הדברים הנפעלים הנעשים בעולם בכולם יש שם התלבשות אלהות היינו ניצוץ הקדוש המחיה אותו דבר וכל מה שנזדמן לאדם לראות איזה דבר בעולם אפי' באקראי לבבו יבין וידע נאמנה שאין זה לבטלה כ"א הכל בהשגחה פרטיות להראותו איך ידבק נפשו באל באמצעות זה הדבר שנזדמן לו לראות ככה והיא רק סימן וציון לרמוז על אורות עליונים וזהו צאנה וראנה בנות ציון היינו אותן הדברים שהמה רק סימנים וציונים הכל הוא במלך שלמה במלך שהשלום שלו ובמקום אחר הרחבנו ביאור והכלל אשר כמו שהוא בשורש ככה נתפשט לנבראים שיבינו משם בני ישראל אהבתו ויראתו או שאר מדותיו ית' כפי הנראה ונדמה אליו מסימן וציון המורה לו ענין השגה אל עבודתו יתברך וזהו כלל גדול בעבודת הבורא ב"ה אל פרה אל מדעתו אפי' רגע אחד ובלתי אפשרי כ"א באופן הנ"ל אשר לכל מקום שנותן עיניו לראות אל יסתכל בגשמיות הדבר כ"א יתן רוחו ונפשו מסתמא יש שם התלבשות אלהות המחי' ולזה יתן דעתו לגאול אותה בחי' להעלות ולהגביה למקום הראשון שנמשך משם וזהו ה' מציון ישאג כלומר מכל דבר הבא לכלל בריאה הכל נקרא ציון וסימן לאורות עליונים וכאמור ומשם שאג ישאג ה' היינו נ"ק המלובש לשם ומה הוא השאגה לומר מי חכם ויבן את זאת שגם כאן אני יתברך בהסתרה ויוציאני מכאן להעלותי אל מקומי הראשון ואין לך תוכחת מגולה גדולה מזה בשים זאת על הלב מהראוי להיות שיחרד וילפת האיש אשר ה' ב"ה היינו אותיותיו וניצוצות קדושיו שואגים בקול לו קול אליו ומשתוקקים וממתינין עת בואו לפדותם והכל במה שלוקח לעצמו רמיזא דחכמתא לעורר לבו בקרבו לעבודת הבורא ועוד רומז מלת ישאג נוטריקון "יה "שומר "את "גרים והענין כי כבר נודע מספרים ניצוצות קדושים המלובשים במדריגות התחתונים נקרא בחינת גרים ואנו בני ישראל מעותדים לזה כל ימי חיינו עד עת הגאולה להוציא אלו הנ"ק למקומם הראשון ואחר שתשלים זה הבירור יבואו ימים המקוים לנו משומר ישראל ולכן תמצא אשר חכמים הגידו אין מקבלים גרים לימות המשיח והעמיקו לדבר לכוון האמור כיון שאז תהיה אחר גמר הבירור מנ"ק המלובשים בכללות מדריגות כולם אשר הן המה נקראו בחי' גרים וכיון שכבר תיקנו בני ישראל והוציאו כל נ"ק עד שנתרוקנה קומת הסט"א מכל וכל לא השאירו אחריהם ברכה לכן אין מקבלים אז גרים אמנם טרם בואם אישים משכילים להוציאם משם נאמר שאג ישאג על נוהו כנזכר ישאג נוטריקון "יה "שומר "את "גרים המה נ"ק המלובשים בהתלבשותם ובנוה שלהם שואגים ומצפים מתי יבואו בני ישראל לפשוט אותם מגשמיותם להלבישם בצורה רוחניות וכלל זה נקוט בידך כמו שהאדם משים מגמתו והתאמצו לפשוט את עצמו מגשמיותו ורצונו להשיג תמיד התלבשות אלהות כמ"כ הבורא ב"ה מראה א"ע נדמה אליו שישיג אותו גם כן ומי שזוכה ועובד את הקב"ה ע"ד האמור תועלתו גדולה ומעולה וכחו יפה לגרום יחודים בכל עת וזמן שרואה ושומע דבר מה מחזיר הכל אל השורש וזהו תכלית בחי' היחוד בהיות הכרתו חזקה להחזיר מחשבה הנאצלה למחשבה הקדומה וממשיך שפע וברכה עליונה מרום המעלות עד מדריגה התחתונה וגם אליו יגיע משפע הנ"ל הגם שלא שם מגמתו לזה כ"א כל עצמו בתורה ותפלה עבור גלות השכינה להוציא איברי השכינה מכללות מדריגת כולם עכ"ז איננו חסר משפע הנ"ל שגרם באמצעות כשרון פעולותיו ומעתה תבין לדעת פ"ה יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים והכוונה הכתוב מבשרו' ומבטיחו שתהיה בגדר ברכה משפע עליונה בהיות לך לב שומע להשיג ולדעת ה' בציון אפילו במדריגת התחתונים הנקרא בשם ציון לשון סימן לאורות עליונים גם משם תשיג שם הוי"ה ב"ה כנאמר אז תועלתך גדולה ומובחרת להיות בגדר ברכה אמנם לא יתכן לך כזה כ"א בתנאי וראה בטוב ירושלים ירצה להורות האמור אשר עיקר הראיה שנותן עיניו בכל מקום אינו רק עבור השכינה איך שהיא בהסתרה במקום הנמוך ורצונו שהקב"ה ישפיע לשם שפע שתצא מהגלות וזהו וראה בטוב ירושלים ראיותך אינו רק בטוב הוא השפע תשפיע להשכינה הנקרא ירושלים ולעצמו אינו חושב כלום לשאול עבור הנאות עצמו אזי תזכה להיות מהעומדים בחצר המלך פנימה ומקבלים כל שעה ורגע שפע אלהי ואין לך ברכה גדולה מזה ושפיר מבטיחו הכתוב יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כנזכר ובין והבין הדברים. ונחזור לענין ואיש כי לא יהיה לו גואל כי חז"ל אמרו אין איש אלא הקב"ה כשלא יהיה לו גואל היינו אין איש צדיק בארץ ליתן דעתו לגאול איברי השכינה היינו נ"ק ואותיות התורה המלובשים בכללות המדריגות ואין איש שם על לב לפשוט אותם מגשמיותם להלבישם בצורה רוחניות וממילא הקב"ה מציון ישאג כמבואר ראה מה כתיב והשיגה ידו ומצא כדי גאולתו הוא הדבר אשר דברתי אשר ממש כמו שהאדם מתאמץ א"ע לראות התלבשותו ית' באמצעות מדריגותיו כמ"כ מראה הוא ית' אליו ג"כ ולפעמים בהעדר השכל צריך הבורא ב"ה להראות א"ע כ"י באמצעות מעיקים וסיבות מאורעות אשר לא טובים ע"ד ופרעה הקריב קרב לא נאמר כ"א הקריב את לבן לאביהם שבשמים ושא עינך וראה מה הגורמת ככה הכל בשביל שנעדר ממנו החכמה והמדע להשיגו ית' באמצעות מאור התורה לכן צריך הבורא ב"ה להתלבש א"ע במעיקים ומאורעות אלו לדוחקו ולקרבו אל התורה והעבודה ואח"כ בצר לו קורא אל ה' וזהו ואיש כי לא יהיה לו גואל כנזכר אזי והשיגה ידו ומצא כדי גאולתו כלומר באמצעות יד גבורתו בסיבות ומאורעות מקרבו אל התורה ועבודה למצוא כדי גאולתו להעמידו על דרך הטוב והישר לסמוך גאולה לתפלה המבואר למעלה אשר זאת עיקר תורת אדם בעוה"ז וכתיב ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקונה אותו עד שנת היובל ויצא ביובל ושב לאחוזתו והכוונה דאיתא בזוהר שהאדם צריך לקנות בעצמו השראת השכינה באגר שלים ואזי ממשיך עליו השראות הקדושה שישכון הבורא ב"ה במלא קומתו ונעשה משכן אל השכינה ולא יתכן לו כזה כ"א באופן המבואר להיות לו הכרה חזקה ונאמנה את אל רוחו לשים מגמתו והתאמצו יומם ולילה להעלות התפשטות איברי השכינה נ"ק שבמדריגות התחתונים למרום שבתם שנמשכו משם אשר זהו עיקר עבודת אדם בעוה"ז להחזיר בחי' התחלקות לאחדות אמיתי אמנם לעתיד שתתרבה ההשגה וידעו מגדולים ועד קטנים אחדותו ויחודתו מרום המעלות עד מדריגה התחתונה ואפילו שמות וכיונים הנראים עתה כמו התחלקות הכל לאפיסת ההשגה והכרתינו החלשה ולעתיד תחזור הכל לאחדותם ועיין למעלה בפרשיות הקודמות שם רמז פ"ה ויהי בבוקר והנה היא לאה ותוכן הדברים עתה בזמן הזה להיות נבערים מדעת קונם להשיג במושכלות נראה התחלקות בין עולם הבינה כינוי בשם לאה עלמא דאתכסי' ובין עולם מדות המלכות כינוי בשם רחל כנזכר בספרים וכ"ז למיעוט השגה לא כן לעת בוקר בזמן הגאולה יבינו וישכילו הכל מה שאנו מכנים עתה בחי' רחל עלמא דאתגליא היא לאה עלמא דאתכסיא ואין ביניהם שום פירוד והתחלקות כלל המה אחדין דלא מתפרשין מול זה בא הרמז בתורה ואם לא מצאה ידו וגו' והיה ממכרו של הקב"ה היא השכינה במי תמצא אותה להיות משכן אליה מורה הכתוב באצבע ביד הקונה כלומר במי שקונה אותה באגר שלים כמדובר שמוסר א"ע בכל לבבו ובכל מאודו לדרוש אחדותו ויחודו ית' להעלות התפשטות איברי השכינה מכללות הנבראים למקומה הרמה לדעת ולהבין דלית אתר פנוי מניה וכזה תמשוך עד שנת היובל הרומז לגאולה אמיתית וקראתם דרור בארץ עד אותו הזמן צריך אימוץ והשתדלות רק לקנות השכינה באגר שלים כנזכר אבל לעתיד לעת הגאולה נאמר ויצא ביובל ושב לאחוזתו אז תהיה עליות העולמות וכל בחי' הנראה עתה התחלקות תחזור לאחדותם ומקורם ומגדולים ועד קטנים גדול שמו יתברך להשיג אחדותו ויחודו אמן סלה נצח ועד: