Ohr HaMeir, Bereshit 1

בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ כו' נראה לפרש ע"ד חכמינו ז"ל שנתעוררו על פסוק הללו את ה' מן השמים הללו את ה' מן הארץ תנינים וכל תהומות רוח סערה עושה דברו דברים הללו היו תחלתם גנוזים בשמים ובא דוד והורידן לארץ לפי שהם מיני פורעניות ואין נאה להם להיות גנוזין במגוריו של הקב"ה והדברים תמוהין ויבואר ע"ד ששמעתי מהרב הגדול המגיד זללה"ה שביאר ע"פ ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי ומהראוי לומר רק אין אהבת אלהים במקום הזה כיון שראה אותן עסוקין באהבה רעה אמנם כך אמר להם אאע"ה בראותי עסקיכם באהבה של ניאוף נראין הדברים שאין לכם אפי' יראה תתאה השורפת את אהבות הרעות כי סגולת היראה תתאה לשרוף את אהבות רעות ולזה אמרתי בלבי רק אין יראת אלהים במקום הזה כך שמעתי ודפח"ח. כי נודעת זאת שאין אדם נשלם בבחי' יראת אלקים שלימה כ"א בהיות לו ב' בחי' היראות יראה עילאה וגם יראה תתאה והדבר ידוע לכל מביני מדע שבלתי אפשרי להיות אדם עומד תמיד במדריגה עליונה בסוד והחיות רו"ש לזאת צריך גם כן ליראה הפחותה בכדי שלא יסיר יראת אלהים מנגד פניו כל הימים וכדי לשרוף המ"ז המתעורר אז. ולפי זה יבואר המדרש דברים אלו היינו רוח סערה וכדומה המה בחי' יראות הנמוכים תחלתם היו גנוזים בשמים היינו שב"א עבדו אותו יתברך בבחי' יראה כזו ובאמת אין נאה להם להיות גנוזין במגוריו של הקב"ה היינו ביראה של הקב"ה שנאמר לא יגורך רע כלומר שאין אדם רשאי לגור מפניך מפני רע היינו רצועה בישא כ"א ראה הרוממות ולזה בא דוד והורידן לארץ אותן היראות הפחותות הורידן למדריגות התחתונים ולבני אדם השפלים לשרוף בהם אהבות רעות. ובזה יבואר בראשית ב' ראשית דהיינו אופני יראת ה' שנים המה מטעם ראשית חכמה יראת ה' ואם נפשך לומר לאיזה כיון ברא הקב"ה ב' בחי' היראות בעולם ולא די ביראה הרוממות לבד. בא הכתוב כמתרץ ואומר ברא אלקים את השמים היינו מדרגות עליונות הכינוי לשמים ואת הארץ מדריגות תחתונות הכינוי לארץ והאדם צריך להיות בסוד רצוא ושוב ולזה צריך להיות ג"כ שני אופני בחי' היראות היינו יראה תתאה למדריגת התחתונים ויראה עלאה להשלים אדם את נפשו בהם איך לעובדו ביראה הרוממות שהוא יתברך עיקרא ושרשא דכל עלמין והיינו את השמים ודו"ק: