Ohr HaMeir, Bereshit 2

בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ וגו' ופרש"י אמר ר' יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם שהוא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו. להבין זאת נראה כי הנה ידוע היות עיקר הבריאה ישראל עלה במחשבה להבראות והיינו שצפה התענוג הגדול והשעשועים שיקבל מנשמת הצדיקים וברא בשבילם העולם וזהו ישראל עלה במחשבה כלומר שהיה להם בחי' עליה בקדמת מחשבתו וגם חז"ל נתעוררו בראשית בשביל ישראל הנקראים ראשית וכיון שכן מה מאוד צריך האדם להתמיד בעבודתו עבודת הבורא ב"ה יומם ולילה ובכל חלקי עתיו ורגעיו לבלתי יאבד מעלתו המובחרת מזולת עמים הלהוטים ג"כ יומם ולילה למלאות די חסרונם ולהשיג מחוז חפצם ואנו בנ"י אומרים תמיד אשר בחר בנו מכל העמים ואם מעשינו זר כמוהם כמונו ח"ו דברינו לבטלה ובודאי מוכרח להיות עבודת איש הישראלי ביתרון אור ושאת והכלל בזה כי להשלים האדם א"ע עם האלקים ולקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יירא ויפחד לבלתי עשות פעולה גדולה וקטנה אפילו מעניני הגשמי כגון אכילה ושתיה ושינה ושאר תענוגים שיש בעולם ידע נאמנה שהכל בחכמה עשה הבורא ובכולם יש רמיזא דחכמתא המורים לאדם להשיג אורות עליונים ותענוגים רוחניים מאלו תענוגים הגשמיים וכמו שהם במקומם הרמתה ככה נתפשטו בהנבראים להשיג עליון מהתחתון לעורר לב האדם לעבודת הבורא ואם לא הלא כבהמה נחשב הממלאת ג"כ כל תאותה הבהמיית ויתרון האדם מן הבהמה אין ובעשות האדם כל פרטי מעשיות הכל בהתקשרות ודביקות אל איזה מעלה התפשטות התענוגים לשורשם למחשבה הקדומה כי זה עיקר ותכלית עבודת אדם בעוה"ז להעלות רבוי התענוגים לאחדות האמיתי ובמה תולה העלאת המדריגות אשר בכללותם המה ז' ימי הבנין שמשם מתחיל עולם הפירוד הכל תולה בתורתינו הקדושה שחצבה עמודיה שבעה ואינה בדרך כלל כ"א שבעה עמודים ועל ידי לימוד תורה יכול להעלות הכל כאשר יתבאר כל זה אי"ה בהקדמות הבאים לפנים מן הספר. וכל התורה בכלל היא תרי"ג מצות אשר קדשנו עמהם לעשות כמעשיהו כמו שאנו אומרים אשר קדשנו במצותיו והכוונה ע"ד מאמרם ז"ל מנין שהקב"ה מניח תפילין וכדומה מן המצוה שהוא ית' עושה אותן בעצמו קדשנו עמהם ג"כ להדמות ליוצר בראשית ועל ידם יכול המשכיל ליתן עצות לנפשיו איך לידבק באל והזוהר קורא אותן תרי"ג עיטין לכוון האמור בהשכיל לב מקום רמיזתם בעולמות עליונים שכל אחת מהנה יש להם מקום מוצא באורות עליונים ולכן צמצם הקב"ה בהירות רוחניות בתרי"ג מצות הנראים גשמיים בכדי שיוכל אוזן הגשמי לשמוע ורעיון לבות בני אדם לתפוס אפס קצת והתורה נק' בשם תורה המורה לאדם דרך היתר והנכונה לדעת איך לידבק ברוממות עוצם אלהותו ובאמת מי שחכמת אלהים בקרבו ואין מלאכתו מלאכת הקודש ברמיה כ"א בתמים ובלב שלם יכול לדעת ולהבין בהפרים סוד רמיזתם במקומם בעולמות עליונים ומה טיבם ותועלת הגדולה מה שגורם בעשיותם על מתכונתם אזי גורם השפעות אודו עליונים בהשכינה ובודאי ניתוסף אליו גם כן התלהבות ודביקות גדול לעבודת הבורא. והנה נודע מספרים היות עיקר סיפור מעשה בראשית להורות השתלשלות אורות עליונים ורבוי צירופי שמות הקדושים שעמהם אנו בנ"י בונין קומת השכינה בהיות האדם מיטיב לכת בדרכי אל להתנהג א"ע בפרטי עובדותיו הכל ע"פ התורה וסודותיה הרמוזים בעבודת האדם והכל לצורך גבוה וע"י שמשיג בסודות מעשה בראשית יתכן לו לדעת אפס קצת כח הרוחני באמצעית התלבשות מעשה מצוה הנראים גשמיים ויסודתם בהררי קודש ומה כח מאורות עליונים נשפע בהם ובאתערותא דלתתא אתער לעילא ונשפע משפע ברכה עליונה מרום המעלות עד מדריגה התחתונה שכינה הקדושה ואליו יגיע גם כן אמנם לא לזאת ישים את לבו ונפשו כי אם הכל לצורך גבוה. ועתה נחזור לביאור אמר ר' יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם כי באמת עיקר הבריאה ונתינת התורה בשביל ישראל להיותם עוסקים בתדירי במעשה המצות אכן אם האדם מעשיהו בהם כפשוטן באין מבין מקום מוצאם ורמיזותם בעולמות ומאיזה מקום נמשכו ונתפשטו וקבלת חיותם ממקום גבוה אזי אין עבודתו נחשבת למאומה ובאמת לדבר זה צריך למוד רב וקדושה יתירה לדעת בעין השכל ולהתלהב בשעת מעשה אשר בו בחר אל מזולת עמים והאדון ה' צבאות מכניס את עצמו לעשות במעשה עבדיו בני ישראל המה המעותדים לעובדו בלבב שלם אותן המצות שהוא עושה אותן בעצמו ובכבודו כמדובר ואם נעדר ממנו תנאים אלו ידע נאמנה שמעשהו מעשה בהמה ותועלתו נכזבה מלהיות רשומו ניכר להתעורר למעלה. מול זה בא הרמז ברש"י ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו ירצה להורות את האמור דהיינו כח הרוחני מאורות הבהירים מעולמות עליונים שמהם מקבלים מעשה המצות שצונו עליהם הגיד לעמו להבינם בספור מעשה בראשית שנודע מספרים אשר באלו הפסוקים של מעשה בראשית נרמזים בכלל כללות צירופי שמות הקדושים וכמה רמזים וסודות עמוקות מעניני התרי"ג מצות הכל תולה בסוד מעשה בראשית ולכן לא פתח את התורה מן החודש הזה לכם שהוא מצוה ראשונה כי באמת אין תועלת במעשה המצות בעשותם כפשטן כיון שעדיין לא נתגלה ונתפשט סוד כח המעשה של עשיית תרי"ג מצות מקום מוצאם במקומם הרמתה ממילא אין הנאה להבורא ית"ש בעשיות מצות בלא טעם וריח אמנם אחר שפתח את התורה בבראשית וגילה בספור מעשה בראשית כח רוחני ממעשה מצות העתידין להתגלות אח"כ צדקו יחדיו כח המעשים היינו סודות ורמזים של תרי"ג מצות במקומם ואחר כך מעשה המצות בגשמיותם לעשות בתחתון ולרמוז בעליון ונתלהב בקרבו באהבה רבה ובזה נאות לו לאדם להשלים את רוחו ונפשו לדבק באל. אמנם לא נאמרו דברים האמורים כי אם לאיש משכיל אשר כל עצמו ומגמתו ותשוקתו בעבודת הבורא בתורה ותפלה ומעשה המצות כוונתו בהם לעשות נחת רוח ליוצרו ואין כוונתו מצורך עצמו כלום כי אם הכל לצורך גבוה כאשר יתבאר אי"ה לפנים ויראת אלקים נגד פניו תמיד לבלתי התרפות ע"ע כמעט רגע מעבודת הבורא לאיש אשר אלה לו נתגלה באמת כח מעשיו לדעת איך להתנהג א"ע בדרכי עשיית מצותיו באמת ונכונה לגרום הורדת השפע כמדובר לאפוקי מי שאין דרכו בכך וכל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין ואפילו בעשותו לפעמים איזה מצות שואל תיכף פרס מרבו בודאי לא יבוא אל תכלית האמיתי לדעת כח הרוחני מעשיית המצות לכוין בה באמת ובזה רומז הפייטן: יראוך עם שמש ויכירו כח מלכותך להורות האמור אותן האנשים הכשרים שעיני שכל להם לבלתי יחושו מצורך עצמם כלום וכל מגמתם והתאמצם עבור השכינה להכין אותה ולסעדה לחברה אל דודה זהו יראוך כינוי למדות המלכות לחברה עם שמש ובהיות כן נפשם ורצונם של המשכילים לחבר יראה עם שמש יתכן להם ויכירו כח מלכותך להשיג בטוב טעם כח רוחני מבריכה העליונה הנשפע מעולמות עליונים למלכות כמדובר ודו"ק: