Translate this website
ב״ה
← Library

אור המאיר, בראשית 6

Ohr HaMeir, Bereshit 6

Standard

AI-generated narration

1

בפסוק ויאמר את קולך שמעתי בגן ואירא כי עירום אנכי ואחבא. ונראה לפרש ע"ד מאמרם ז"ל מצינו שקיים אברהם אבינו כל התורה עד שלא ניתנה שנ' עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו'. וצריך להבין אופן הבנתו את התורה עד שלא היתה עדיין במציאותה ונראה לפרש בהקדם נעים זמירות ישראל ואתהלכה ברחבה כי פקודיך דרשתי ופירש"י בהלכה הפושטת ורווחת בישראל ולכאורה אינו מובן דבריו והנראה כי הנה נודע כל התורה בכללה היתה בחי' קול בתחלה ואח"כ בעת נתינתה במעמד הר סיני נאמר בבחי' דברות ונוכל להבין הענין מבחי' נשמתן של ישראל אשר ישראל ואורייתא חד אינון ובאמת הוא כן ממש שוה וכללות נשמתן של ישראל היו כלולים מתחלה בקומת אדם הראשון וכיון שחטא נתמעט קומתו ובא בסוד הגלגול באברהם ונצטרף ביצחק ונתלבן ביעקב וכל הנשמות הכלולים תחלה בכח יצאו מכח אל הפועל וכדומה הענין אנחנו בני ישראל כלולים תחלה באברהם אבינו ואח"כ נתחלק לכמה פרטים וכל אחד מישראל בעשותו מעשים טובים וישרים להשוות מדותיו בצד מה לעבודתו של אברהם אבינו אזי קונה שלימות להשרות בקרבו אותה בחי' של אברהם אבינו עליו השלום וכל ישראל בכלל כשמישרים אורחותם ומטיבים דרכיהם לעשות כמעשהו הטובים קונים שלימות בכללות ששורה בחי' נשמתו בכללה כאלו לא מת וכ"ז יתבאר במקום אחר באורך ורומז הכתוב: כל האזרח בישראל ונודע מאמרם ז"ל אזרח זה אברהם ואמרתי טעם לשבח למה נקרא אברהם אזרח אותיות אלף זרח להיותו זריחה ראשונה בעולם לגלות ולפרסם אלהותו יתברך בעולם והרגל שמו יתברך בפי הבריות ורומז הכתוב כל האזרח כלומר כללות קומה של אברהם אבינו הנקרא אזרח כלליות נשמתו שורה בכללות נשמתן של כל ישראל בהיותן מקשטים ומתקנים עובדותיהם הטובים להדבק במדותיו אזי ממשיכין על עצמם התפשטות אלהותו יתברך כמוהו שזכה להיות מרכבה למדת החסד בהתחסד עם כל באי עולם אחז מדות החסד כל מלא קומתו והנה כמוהו נתחלק גם כן יצחק אבינו לחלקים פרטים נשמתיהון של כללות ישראל ושורה ג"כ בכללותיה ובהיות אוחזים מדתו לעבוד את הבורא במדת היראה הרוממות וכאשר איתא בזהר על פסוק ויצא יצחק וכו' לפנות ערב ביאר לפנות מערבבי ומקטרגי עלמא דהיינו להורות לעם ישראל יראה הפנימיות ולא מיראת העונש וזה נקרא זכות אבות דהיינו בהיות להם לישראל בהירות השכל לעבוד את הבורא יתברך בהזדככות המדות כאשר אבות הראשונים שאחזו מדותיהם כ"א בחי' מדתו עד שנעשו מרכבה כנודע מאמרם ז"ל האבות הן הן המרכבה ואם יש להם לישראל זכות היינו בהירות אבותיהם לבלתי אהוב שום דבר בעולם כ"א מה שנוגע אל אהבת הבורא ולבלתי ירא משום יראה בעולם כ"א מה שנוגע אל יראת הבורא וכן לבלתי התפאר כ"א מה שנוגע להתפארות הבורא יתברך זה נקרא זכות אבות בהירות מדות אבותינו הקדושים ואח"כ יעקב אבינו ממנו נתחלקו שנים עשר שבטים ואח"כ לשבעים נפש ואח"כ נתפלגו לת"ר אלף רגלין והסברא נותנת כמו שאירע ביעקב התחתון מוכרח להיות ג"כ בשורש ישראל לעילא ישראל סבא נתחלק ג"כ פרטיות בחינותיה לערך ריבוי גופם של ישראל שנתפלגו מישראל דלתתא וגם אם עיני שכל לכם תשכילו היות הכל דבר אחד כאשר אירע בנשמותיהם של ישראל כמוהו ג"כ בענין נתינת התורה ממש שוה אשר נודע היות אותיותיה כמנין נשמות ישראל כנרמז בתיבת ישרא"ל נוטריקו"ן "יש "ששים "רבוא "אותיות "לתורה הסברא נותנת ג"כ שבחי' התורה היתה תחלה בבחי' קול בימי האבות האבות בחי' כלל נגד פרטי הדברות שהמשיך משה רבינו עליו השלום לערך פרטיות של נשמות ששים רבוא נפשות ישראל וגם עתה עדיין לא נפסק הענין שהתורה תמיד בחי' קול מדור לדור אל הצדיקים האמיתים ההולכים בתורת ה' יכולין לעשות ולחדש בה רמזים וגדרים וסייגים לעבודתם כאשר ישרה בעיניהם אז לצורך העולם עבודה כזה שלא עבדו אותו יתברך עם בחי' כאלו כ"א הם בעוצם הכרתם המציאו צירופים בתורה לערך התקשרותם אל עבודת הבורא ב"ה וכאשר עינינו הרואות שבכל דור ודור נתוספים ספרים ושכליות בעבודת הבורא כי באמת הכל תולה לערך נשמתם ואחיזתם באותיות התורה כמו"כ עושין צרופים בתורה וממציאים לעצמם עצה היעוצה ברמזי התורה לעורר לבם לעבודת הבורא כפי אותן הרמזים וצרופים שמראה הקב"ה אליהם ע"י תורתו אז בזמניהם צדיקי דור ודורשיו ונמצא אלו הדיבורים שהם המציאו והשיגו עתה מחדש היה גנוז תחלה באותן פרטי הדברות שנתנו במעמד הר סיני עכ"ז אותן הדברות המה בחינת קול נגד הרמזים והדבורים שהצדיקים ממשיכים בעוצם הכרתם מדור לדור כפי הצורך וממציאים טעם חדש ולכן אנו מברכין נותן התורה להורות שהקב"ה נותן עוד את התורה כאשר מאז ומקדם במעמד הקדוש הר סיני ועיין עוד מזה בהקדמות הבאים ותבין. ומעתה תבין פ"ה ואתהלכה ברחבה ובפרש"י בהלכה הפושטת ורווחת בישראל לרמז את האמור דהיינו בהלכה הפושטת ורווחת בישראל הבא כמו שהוא נתפלג ונתרבה בריבוי חלקי נשמותיהם כמוהו ג"כ התורה נתחלקה ונתרבה בריבוי צירופים ובאמת הכל בחכמה נפלאה עשה ה' ככה בכדי לקבל תוספת תענוג מפרטי פרטיות של כל בחי' ובחי' בפ"ע משא"כ בהיותם בבחי' כללות וג"כ לקבל תוספת תענוג מריבוי הצירופים והרמזים שנתוספים מדעות ישראל שאין דעתן דומה זה לזה ומכל צירוף נעשה תענוג פרטי בפ"ע. ולזה גמר אומר כי פקודיך דרשתי משמעו לשון פקדון כלומר אותן הרמזים וסודות הגנוזים בתורה שהמה רק בחי' קול כמבואר לעיל דרשתי אותן לעבדך באמת עם אותן הצירופים ועפ"ז יבואר ג"כ מאמרם ז"ל שהקדמנו מצינו שקיים אברהם אבינו עליו השלום את כל התורה כולה עד שלא ניתנה ולמדו ממקרא שכתוב עקב אשר שמע אברהם בקולי הכוונה אפי' כשהיה התורה עדיין בבחי' קול קודם חיתוך הדברות כמבואר לעיל הבין והשיג אז בכחו אפילו כל בחי' פרטיות העתידין להתגלות על ידי חלקי פרטי הדעות של כל או"א מישראל הכלולים בו וישמור משמרתי וגו'. כלל העולה מזה כל איש אשר נגע יראת אלהים בלבו כל מה שמשיג ומחדש איזה רמז או סוד בתורה לפי ערך השגתו בתורה יהיה עבודתו את הבורא יתברך ואם לאו אפילו ירבה להעמיק ולהשיג בתורה תועלתו נכזבה. וע"פ דברינו אלו יובן הפסוק ויאמר את קולך שמעתי בגן הכונה אפי' כשהתורה היא בבחינה קול כמדובר לעיל עכ"ז שמעתי כלומר הבנתי כמו שמע כלו' הבן הבנתי אותה כל פרטי הרמזים אפילו בגימטריאות ונוטריקון המרומז בתיבת בג"ן ואירא כי עירום אנכי כלומר יראה ורעד אחזתני כי לערך שהבנתי] במאור התורה עדיין לא יצאתי ידי חובתי ואני עירום מכל כ"א לזה ישים האדם את נפשו ורוחו להעמיק בתורה ורמזיה לעובדו באמת ותמים אמן:

Text editions & licenses

Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source

Text supplied by Sefaria

Formatting adapted for this reader; original wording retained.

Study companion