Ohr HaMeir, Emor 11

מי שעשה נסים לאבותינו וגאל אותם מעבדות לחירות היינו גאולת מצרים לא היתה בשלימות כנזכר בשם האר"י זללה"ה כי מוחין דהויות נכנסו בז"א שלא כסדרן ולכן לא היה גאולה של קיימא וחזרו ונסתלקו אמנם גאולה אחרונה עיקר וגאולת מצרים טפל לה להיות גאולה אחרונה תהיה כסדר המדריגות ימין מקרב שעיקר הגאולה תולה בימין וכדברי הזוהר חדש תרין משיחין אינון גואל קרוב וגואל רחוק גואל קרוב מסטרא דימינא ולזה אנו שואלים לפניו ית' מי שגאל אותם מעבדות לחירות אמנם לא היה של קיימא הוא יגאל אותנו בקרוב מורה על גאולה העיקרית גאולה אחרונה מסטרא דימינא כדברי זהר חדש תרין משיחין אינון גואל קרוב וגו' וכבר רמזנו בדרוש פסח ענין מאמרם גאולה אחרונה עיקר וגאולת מצרים טפל לה משמעו לשון התחברות ע"ש כוונתו אשר מאז פתח הגאולה של מצרים עדיין לא היה אפילו יום אחד שיפריד בין שני הגאולות האלו פתח הגאולה עם גאולה אחרונה המה מחוברים יחד וכמו שהוא בבחי' עולם ובחי' הזמן כן הוא באדם פרטי מישראל אסור לו להפריד בין שתי אלה כי בכל אדם מישראל יש לו בחי' יציאת מצרים שלו ובחי' נתינת התורה כמבואר לנו כמה פעמים וכאשר מאז בא הצווי לספור ספירות עומר לחבר גאולת מצרים לבחי' הגאולה של נתינת התורה שאז פסקה זוהמתן ואין לך גדולה מגאולה כזאת שנפסק מהם היצה"ר הוא מלאך המות ומגאולה זה אפשר לו לבוא ולזכות לגאולה אחרונה שיבלע המות לנצח אמנם אסור להפריד אפי' יום אחד מימי הספירה כי בהחסיר ח"ו אזי נדת טומאתו עליו וטמא טמא יקרא ומחוץ למחנה מושבו ואסור לקרב אל המעמד קדוש נתינת התורה ונמצא אינו זוכה לגאולה משעבוד מלכיות ומגאולת היצה"ר ופשיטא שלא יזכה לגאולה אחרונה העיקרית כיון שחסר שנה אחד שלא זכה לנתינת התורה ויש כמה שנים ותמיה לי במאוד איך לא יחרדו ויפחדו ממורא הנ"ל בני ישראל ועינינו הרואות רוב דעלמא בוש לא יבושו והכלם לא ידעו אפילו בימים האדירים האלה בין פסח לעצרת ומורא לא יעלה על ראשם לומר מה יעשה בהגיע חג שבועות לקבלת התורה כיון שלא זככו א"ע כראוי וכד מטו להאי יומא חושבנא אתאבד מהם ואפילו מני וגמרו מנין הספירה כבר הקדמנו שלא באמירה תליא מלתא כ"א בעובדא כי מה הועילו בתקנתם שספרו לומר היום כך וכך ומדה הידוע השולט אז והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשוב כ"א תיכף שהולך בחוץ ידבר כל מה שלבו חפץ היפך מדה מזי"ה השולט אז א"כ לא הועיל כלום בספירת המומר כיון שעדיין לא זר מתאוותיו הגשומיות ומותרות המכונים בשם שערות המורים על בחינת דינים כנודע מסוד תלמידי ר' עקיבא שמתו עיין בכתבים וכן מי שלא השליך מבחינתו בחי' המותרות להיות נקי וזך בהם זה הגורמת להשליט עליו ח"ו דינים והכל תולה בבחי' הספירה להמתיקם. ומעתה נחזור לענין שרמז נעים זמירות ישראל כי אפפו עלי רעות ומה הגורם ככה עד אין מספר להיות שלא סופר כראוי נ' ימים כמאמרינו לעיל וספרתם לכם לעצמיכם ללבן ולברר א"ע בבהירות וספירות וכיון שחסר ממנו המנין לתקן ולספר א"ע באמצעות הספירה אזי הוא עדיין מלא משערות המורים מותרי מוחין וכיון שכן חסר ממנו עיקר מה שמעותד לקבלת התורה בחג שבועות תורה הקדושה שניתנה בז' קולות על דעת חז"ל ולהיות שלא נקי בז' מדותיו ממגע נכרי ממילא עובר בז' קולות ובלתי אפשרי לקבל אור התורה ולכן מוכרח הקדוש ב"ה להביא עליו איזה בחי' מעיקים בכדי לקרבו אל התורה ועבודה כנזכר מי שזוכה וטהור ממום לקבל בחי' התורה בבהירות וממאור שבה רואה נפלאות ולא מאמצעות מעיקים ומעתה תבין הרמז השיגוני עונותי ולא יכולתי לראות כלומר העונות גורמים ככה שבלתי אפשרי לראות במאור התורה להיות חירות משעבוד מלכיות וחירות ממלאך המות כנזכר גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ולא להביט נפלאות בפועל וכל זאת גורם אשר לתבונתו אין מספר וחושבנא אתאבד מניה ממספר הספירה ומלא במותרות התענוגים המורים בחי' שערות בחי' דינים הנותנים כח לחיצונים להרע עמדי ולזה רמז הכתוב "עצמו "משערות "ראשי הכוונה להורות מאין נמשך להם עצומתם וחזקם הכל על שלא ידעתי להזהר לקדש א"ע במותרות. המכונים לשערות ומאלו השערות נמשך עצומתם ולכן מצוה לממני יומא ומצוה לממני שבועי בכדי שע"י זה יזכך א"ע לקשוט פרטי מדותיו לנקותם מזוהמת היצה"ר לספר ספירות עמר ונוטריקון "עצמו "משערות "ראשי לתקן באמצעות העומר מותרות שלו ולזכך א"ע בתכלית הזיכוך ואז טוב לו בזה ובבא. סליק ספירת עומר בעזרת עלי גומר ונזכה לעלות לציון ברנה בגזירת אמר שומר אתא בקר א"ס נ"ו: