Ohr HaMeir, Emor 13

בפסוק ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה' תמיד מאת בני ישראל ברית עולם. להבין נראה בהקדם מה שיסד הפייטן בזמירת שבת לערוך בשלחן לחם חמודות לעשות היום שלש סעודות. והכוונה כי נודע כל עצמינו וכוונתינו עתה ביום השבת בפרטי מעשינו לעורר מדות עליונים ע"י תיקוני שלש סעודות וכנראה מכוונת האר"י זללה"ה ולזה כיוון הפייטן לערוך בשלחן שלנו שלחן הגשמי לחם חמודות המורים אורות עליונים אשר לחם הגשמי הוא רק סימן וציון ללחם חמודות העליונים במקומם המה אורות בהירים ונפלאים וכמו שמצינו בזוהר שדרש לחם הפנים כלומר שנמשך מפנים הבהירים העליונים הן המה בחינת זי"ה הנקרא אנפי מלכין דבהון אתחזי ונתגלה לתחתונים לתופסו ולקרותו בשם משמותיו הקדושים וכינוי וז"ל הזוהר ועל דא אקרי לחם הפנים דהא מזונא וספיקא מאינון פנים דלעילא קאתיין לחם הפנים מיכלא דאינון פנים וכו' בגין דשלחן דא מקבלא מזונא וספוקא מאינון פנים דלעילא וכו' חום הוה מתקרב וחום הוה מתעדי מתמן דכתיב חם ביום הלקחו ולהיות שעתה בעונותינו שנחרב הבית ובטל לחם הפנים וסדר המערכה שלחנו של אדם עומד במקום המזבח ומי שחננו אלהים בבינה והשכל לדעת איך לעבוד את הבורא ב"ה אפילו לעת האוכל בפרטי מאכל שלחנו להשיג משם רמיזא דחכמתא הגנוזה ובפרט מי שעמד בסוד ה' סודות כוונות האכילה ישכיל נפלאות ה' וכחו יפה להעלות משם אברי השכינה מבחי' הטעמים שנתפשטו להחיות מדריגות התחתונים וזה עיקר עבודת אדם בעוה"ז לגרום יחודים בעולמות עליונים בהעלאות נ"ק למחשבה הקדומה והנה מצינו כתוב בדניאל שאמר לחם חמודות לא אכלתי וסוך לא סכתי ובודאי אין דרכו של צדיק להתרעם על העדר אכילת לחם חמודות אמנם הכוונה לרוב צדקות הצדיק התרעם על בחי' העדר היחוד שנעדר ממנו אז מחמת רב שעבוד גלות בבל לא יכול לעשות ולגרום בחי' היחוד בלחם חמודות העליונים היינו אורות עליונים כדברי הזוהר לחם הפנים מאינון פנים דלעילא ולזה אמר לחם חמודות הידוע לא אכלתי כי לשון זווג מתיחם בלשון אכילה נעדר ממני שלא יכולתי לגרום בחי' יחוד לזווגם כאשר מאז וכן סך לא סכתי ג"כ לכוונה הנזכר ואפשר לכוון ג"כ בדברי הפייטן לערוך בשלחן התחתון שאנו מסדרין י"ב לחמים יתכן לנו לעורר באמצעותם לחם חמודות העליונים אל מה מרמזים בשורשם וגמר אומר במה אתה יכול לעוררם ולגרום בחי' זווגם אומר לעשות היום שלש סעודות ופרטי כוונתם ידוע מהזוהר והאר"י זללה"ה ואם יש בו מדעת קונו יתכן לו באמת לגרום בחינתם בשלחנו העומד במקום המזבח ולערוך לחם הפנים ביום השבת ביום השבת אפילו בחרבן הבית ע"י שלש סעודות יחודים וזווגים עליונים באורות הבהירים המרומז בלחם חמודות כמבואר. ומעתה תחזה מול דברינו בא הרמז בתורה ביום השבת ביום השבת כפול בלשונו קאי אעבר ועתיד בין לפני הבית ובין אחרי הבית נאות לו לכל איש הישראלי לערוך בשלחן בחי' לחם הפנים באמצעות שלש סעודות וזהו ביום השבת יערכנו לפני ה' תמיד ולכאורה אך למחסור תיבת תמיד אמנם להורות בא שמערכות הלחמים ישנם תמיד בעבר ועתיד מאת בני ישראל ברית עולם כי כן מוכח הכלל בידינו שכל פרטי מעשה המצות הכתובים בתורה ישנם בעבר ועתיד והוה ודוק. אזמר בשבחין למיעל גו פתחין דבחקל תפוחין דאינון קדישין נראה לרמוז ע"ד מאמרם ז"ל שאמרו למה נקראה פסוקי דזמרא שמזמרים הקליפות ויש להתבונן מהות ענין זימור הקליפות ומי ראה ויגיד שעיניו ראו ולא זר קליפות מושלכים בבית הכנסת בעת אמירות הזמירות והמובן בדבריהם שנקרא זמירות ע"ש שמזמרים הקליפות על דרך משל באומרו גדול ה' ומהולל מאוד או באומרו מלכותך מלכות כל עולמים ויאמין כי ידבר כיון שכן שהוא יתברך גדול ומהולל מאוד אם כן ראוי להללו ולפארו ואיה איפוא מהללו שהיה ראוי שיקבל הקב"ה ממני ובפרט ידע אנוש בנפשו מה שפגם טרם החלו להתפלל וממילא בושה וכלימה יכסה פניו ומתחיל לתהות על הראשונות כי איך אוכל להרים ראשי לומר מלכותך מלכות כל עולמים ומלכותו בכל משלה ולית אתר פנוי מניה והוא ית' גדול ומהולל מאוד גדלות שאין לה שיעור וערך ומביט ומשגיח במצפוניו וגילויו ובוחן לבות וכליות ולזה כל פרטי עוונותיו באים נגד פניו ותוהה עליהם בלב נשבר וחורט בחרטה גמורה וחלוטה אשר לא יזכר ולא יפקד ולא יעלה על לב לעולם לעשות מעשהו זר נכרי' עבודתו כאשר מאז קודם התפלה ובזה כחו יפה להחליש כח הקליפות ומזמר אותם באמצעות זמירותיו וזהו הרמז אזמר בשבחין דהיינו עם השבחין כחי יפה לזמר הקליפות כאמור שלא יעלה על הלב לעולם. למיעל גו פתחין יתפרש ע"ד דאיתא בזוהר ע"ס פתחי לי אחותי רעיתי ודרש שקאי על הקב"ה שאומר לשכינה פתחי לעייל ביך אנת אחותי רעיתי ולהבין אשר כבר קדם לנו הדבור מזה הענין איך שהשכינה הוא דמות דכל דמיונות אתחזין בה והכוונה כשהקב"ה רוצה להיטיב לנבראיו ולהראות עוצם יכולתו והתפשטות אלהותו בזה העולם בלתי אפשרי לתופסו מעוצם בהירות אורו כי אם באמצעות בחינת התלבשות השכינה ופעולות מדריגתה ולזה בא הרמז שאמר דוד המע"ה בנעים זמירותיו הצילני מאויבי ה' אליך כסיתי והכוונה נודע בחי' דוד הוא מדת המלכות אשר דרך בה עוברים כל השפעות משפע ברכה עליונה בזה העולם הגשמי והיא המכסת את דקות הבהירות באמצעות התלבשותה בכדי שיכול רעיון לבות בני אדם לתפוס וליהנות מהארת ההשפעה ולהיפך כשרוצה הקב"ה להראות דינא דמלכותא ליסר את הרשעים וכדומה מסבותיו יתברך המראה מדות גבורתו יתברך כאשר גזרה חכמתו לטעם הכמוס בעצמותו הענין ג"כ צריך להעביר בחי' הדין דרך התלבשות השכינה ומי שיש בו מדעת ועיני שכל לו לדעת ולהשכיל השגה אמיתיות מה זה ועל מה זה עשה ה' ככה אשר מדרכו הטוב להיטיב ותולה החסרון בעצמו שאינו כלי מוכשר ומוכן לקבל רוב השפעות וכיון שמודה ועוזב ירוחם והרע חלף ועבר מהעולם ונופל למטה לנוקבא דת ובתנאי שכל עצמו ומגמתו בהשפוך שיחו להתחנן על נפשו להצילו ממעק ומיצר לא ירגיש מצרות עצמו כלום כ"א ישים את רוחו ונפשו מאיזה מדה נמשך לו כזה משם ראיה מסתמא פגם דוגמתה וצריך לתקן במקום עליון כי לא לו לבדו נגע פגם חטאו כ"א שזה הדין הנוגע אליו צריך לעבור תחלה באמצעות התלבשות השכינה ולזה כאב לבו ודאג בקרבי מאוד מה החטא גורם בשכינה להתפלל עבורה להמתיק הדין ממנה ותהי זאת סיבת הצלתו גם כן ולזה רמז דוד המע"ה ברוח קדשו הצילני ה' מאויבי אמנם הרואה יראה שהתפלל עבור צורך עצמו להנצל מאויביו ובאמת אין דרכו של צדיק אמיתי לשים מגמתו בתפלתו לצורך עצמו כי אם הכל עבור השכינה לזה גמר אומר לפרש שיחתו וכוונתו אליך כסיתי כלומר זה הדין המגיע אלי באמצעות מעיקים צריך לעבור תחלה בהתלבשות השכינה לכסות הדין וזהו אליך כסיתי רומז לבחינתו מדת המלכות במקומה המכסת הדין להקל מעליה להמתיק הדין בשורשו גם רמז אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים כבר קדם לנו כנפים מורים בחינת התלבשות היינו כל בחינת התגלות מאורות עליונים בהשפיע ברכות טוב בעולם או להיפך הכל צריך להיות באמצעות התלבשות כחכר וכל זה נקרא כנפים ובהיות אישים משכילים מביני מדע מתבוננים במעוז שכלם להשיג פנימיות ההתלבשות הן לטוב או להופכו לא שמים לבם על בחינת ההטבה עצמה או בחי' המאורע אשר לא טוב כל עצמם להשיג משם השפעות אורות עליונים או להתפלל עבור תיקון חסרון עליון אזר כחם בפיהם להגביה את בחינת התלבשות למעלה להמתיק בשורשם ובמחשבתם הטהור מחברים א"ע אל איברי השכינה השוכנת בבחינת הכנפיים ולזה רמז דוד המע"ה אשא כנפי שחר כלומר להורות האמור אני בהביני כל זאת באמצעות המאורע רע או טוב ידעתי נאמנה שהמה רק בחי' כנפים להשיב מחמתם עולמות עליונים אזי כחו יפה ואשא ואגביה הכנפים למעלה לשורשם וקדמותם ותועלת הנמשך מזה עוד אשכנה באחרית ים כינוי לשכינה הנקרא אחרית ים סופא דכל דרגין או מטעם אחר נקרא אחרית נוטריקון "אחותי "רעיתי "יונתי "תמתי אני שוכן בפנימיות מחשבתי בתוכם בלי שום מונע ולכן מכנים לקרות השכינה כנסת ישראל מב' טעמים או להיותה כנסיות ישראל דלעילא לכנוס בתוכה כל השפעות עליונים להשפיע לתחתונים או הטעם שאנחנו בני ישראל כללות תואר דיוקנותינו ותכונת איברינו לא נתראה למעלה כ"א באמצעות דמות השכינה להיותה כללות נשמות ישראל מקובצים בקומתה וכשהוא יתברך מסתכל על השכינה אנו כללות ישראל נתחזיין בה ועיין בדרוש ראש השנה שם הרחבנו ביאור וגם זכרנו למעלה בשם סבא דמשפטים מה שפירש צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה וגו' והקשה מהראוי לכתוב ובעטרה ותוכן הדברים כי לא יתכן לראות ולהתבונן במלך שהשלום שלו כי אם באמצעות השכינה הנקרא עטרה ומעתה תשכיל להבין דברי הזוהר לי אחותי רעיתי פתחי לעייל ביך אנת אחותי רעיתי מוסב לשכינה וכמבואר והנה פתח השכינה שאדם עייל להשגת אלהותו יתברך יש בחי' פתחים הרבה שונים זה מזה כי כל אחד ואחד מישראל לערך אחיזת נשמתו באחת מאיברי השכינה זהו בחי' פתחו לעייל להשגת אלהות ולא יותר אפי' כמלא נימא כלל הדברים כל אחד ואחד לערך אחיזת נשמתו זהו דרך פתחו וכשמעמיק להביט בהשגה נתוסף לו עוד בחינת פתח לערך בחינתו וזהו למיעל גו פתחין לשון רבים הם כמבואר כל אחד ואחד לפי שיעורו דאינון קדישין כלומר ואל ירע בעיני המשכיל שנותן בחינת. רבוי הפתחים עד מדרגה התחתונה המקולקלת שבמדריגה גם משם יכול המשכיל להמציא לעצמו בחינת פתח לעייל להשגת אלהות כנזכר כי באמת כולם קדושים ובתוכם ה' ובהאיך דעייל גורם תוספות תענוג אליו יתברך הן מעט או הרבה ובלבד וגו' ומכל בחינות שאדם עייל לעבודת הבורא באמצעות השגת התלבשות השכינה זהו רצונו יתברך ותענוגו שמקבל מעם קרובו ישראל כי לכוונה זו צמצם הקב"ה אורות הבהירים באמצעות התלבשות זי"ה בכדי לקבל ריבוי חלקי תענוגים על ידי התחלקות המדריגות אשר שם במקומם המה אחדין דלא מתפרשין כמוסיף בעצמותו ית' ובהשתלשלות באים לבחינת ריבוי חלקי תענוגות בני אדם והיינו ימין ושמאל ובזה תולה להיות הבחירה חפשית ביד האדם ושכר ועונש וגם הימין ושמאל תולה עיקר עבודת אדם לעשות קישוטין ולבושין לשכינה בהעלאות נ"ק ואותיות התורה המלובשים בכללות המדריגות תחתונים וראה והבן בהעדר התחלקות ימין ושמאל בלתי אפשרי להיות השתנות ריבוי חלקי דקשוטין ולבושין ומעתה בין תבין אשר לפניך ימינא ושמאלא להורות האמור בדברינו לכן יש בחינת ימין ושמאל בעולם והכל בעבור שכלה הכלולה בינייהו וזהו כנותן טעם לשבח למה יש ימין ושמאל כי בינייהו כלה היא השכינה ועוד נותן טעם בעיקר על בחינת ימין ושמאל ובקישוטין אזלא ומאנין לבושין והארץ נתן לבני אדם אשר כסותה לא יגרע כי אם בכל פרטי מעשיהם לעשות לה קישוטין ולבושין והכל תולה בימין ושמאל ואומר בלשון רבים קישוטין ולבושין לרמוז הנ"ל בחינת התחלקות ריבוי התענוגים שמקבל הבורא ברוך הוא מעם קרובו ישראל המקשטין אותה כ"י כפי בחינת התחלקות נשמתם בשורשם כידוע למשכיל בתרתין ובתלתין ובתלתא שבשין ר"ל הל"ב נתיבות החכמה מגודל בהירותם אין מחשבה תפיסא בהם ואין שכל אנושי ורעיון לבות יכול להשיג כי אם באמצעות התלבשות זי"ה שהם בדרך כלל שלשה קוים חג"ת ומהבנין ולמטה יכול רעיון לבם לתפוס מחשבות קודש הניכרת מתוך מעשיו וכאשר קדם לנו הביאור פ"ה המכסה אני מאברהם נודע מדתו חסד התחלת עולם הבנין ומשם ולמטה אי אפשר לכסות כי משיגים מצד פעולותיו וזהו בתרתין ובתלתין המה ל"ב נתיבות חכמה עיקר השגתם באמצעות תלתא שבשין המורים שלשה קוים קוי הבנין ודו"ק: