Ohr HaMeir, Emor 14

שביתין ושביקין מסאבין דרחיקין וגומר והענין כי דוד המלך ע"ה אמר ויהי נועם וגו' אומר לה' מחסי ר"ת אל"ם ובסוף אמר כי" מלאכיו" יצוה" לך" ופירש בכוונת האר"י זללה"ה ס"ת יוה"ך וכן לשמרך" בכל" דרכיך" ס"ת כל"ך מלאכי שמירה ואומר אני בפחד ומורא להבין הענין כי הנה נתבאר לנו במקום אחר ענין ר"ת וס"ת והכוונה כלליות הארה ותענוגים של כללות אותיות צירוף התיבה המה מקובצים תחלה באות ראשונה ולכן אות ב' דבראשית רברבא ואות ש' דשיר השירים עיין לקמן אורך הענין ותבין כאן ולגודל ההארה המקובץ באותיות ראשונות של צירופי התיבות יוכל לעשות מהם צירופים בפני עצמם כאשר עינינו הרואות כמה שמות קדושים מצטרפים מר"ת וס"ת הוא בחינת כלות התענוג היפך בחינת ר"ת וגם מקובץ כלליות הארה מאותיות הקדימות אכן להיות סוף כלות התענוג צריך שימור רב לבלתי יפול הנופל ממדריגתו הקדומה שאין לך גדולה מתחילתו אז היא במדרגה מעולה ומובחרת ואתה תחזה פתיחת דברו יאיר "אומר "לה' מחסי ר"ת אל"ם כי כן הוא אמונתו של אדם לעשות עצמו אלם בתחלת התעוררותו טרם כלות בחינת תענוגו איננו צריך לשימור רב ולגודל התעוררותו והתלהבתו בחזקה לרוממות אלהותו יתברך לא די לו להוציא דיבור לפני אלהים כי כל מה שמרבה בשבח נדמה בעיניו כאלו הוא מקצר בשבחים לגודל רוממותו ית' ועיין למעלה מה שביארנו שאנו אומרים בכל יום הבוחר בשירי זמרה שהוא ית' בוחר במה שמשייר מהזמרה ואין די לו דיבורים להוציא שבחים פן יגרע כמשל הנזכר בגמרא ע"ש את זה בוחר הקב"ה ואהוב לפניו יותר מזמרה עצמה כי שם מדמה בנפשו כאלו שבח לפניו ית' ולזה רומז' "אומר "לה' "מחסי כלומר בשם בטחונו עליו יתברך ואמונה תקוע בקרבו שאין לו על מי להשען כ"א על בורא עולם והוא מוטל עליו עם רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו לגודל התעוררותו ואמונתו משים עצמו אלם ואין די לו דיבורים ולכן בא הר"ת אלם כנזכר לא כן בגמר הזמור ששם בחי' שאדם בא אז למדריגה פחותה קצת דהיינו כלות התענוג כמו בצירוף תיבה אות ראשונה כללות התענוג וסוף האות כלות התענוג כמוהו בבחי' שיר או זימור תחלתו וסופו ממש שוה לתחלת וסוף צירוף תיבה אחת ולכן כשבא לגמור השיר אומר כי מלאכיו" יצוה" לך" ר"ת מלאכי שמירה בהתחננו על נפשו להצילו מפח ודו"ק כי עמוק וקצרתי במקום שראוי להאריך ואפ"ל במורא ופחד שלזה כיון האר"י זללה"ה לסיים סוף הזימור שביתין ושביקין וגו' לרמז הנ"ל בכלליות צירופי תיבות יש חילוק בין ר"ת לס"ת כמ"כ באדם עצמו ג"כ יש הפרש בהתחילו לומר שיר ושבח לא כן בסיום השיר שוה לס"ת שהיא כלות התענוג וצריך למלאכי שמירה כמו שמצינו בדוד המע"ה כיון שנפל מבחי' מדריגתו העליונה ולכן בסוף הזמר אמר שביתין ושביקין מסאבין דרחיקין כמבואר והאל ברחמיו יראנו נפלאות מתורתו א"ס נ"ו: