Ohr HaMeir, Emor 5

בפסוק וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה' ממושבותיכם תביאו לחם תנופה. ואיתא בגמרא מצוה לממני יומי ומצוה לממני שבועי וראוי לשום לב להבין רמז הרומז בעומר הלז אשר בא באזהרה תספרו חמשים יום ופרט לשבע שבתות תמימות וגם ראוי להתבונן דבריהם לממני ימים לחוד ושבועות לחוד הגם בכוונות האר"י נראה סודה אמנם מי יכול לעמוד על עומק סוד עמוק מי ימצאנו ובני עליה המה מועטים להבין ענין הספירה ע"פ סודות האר"י זלה"ה דברים העומדים ברומו של עולם ולאו כל מוחא סביל דא ונרשם ע"פ דרכינו לקרב קצת אל השכל להבין אפס כי הנה הקדמנו וזכרנו כמה פעמים מהות עבודתינו בעוה"ז כל עצמה של בחינות העבודה בתורה ותפלה בלב ומעשה המצות המה רק תיקוני שכינה ולא לצורך עצמו כלום ועיקר תיקון בנין קומת השכינה כ"י תולה בתיקון מלא קומתו של אדם מישראל לכן מה מאוד ראוי להיות כ"א מישראל הרוצה לגשת אל התורה והעבודה יקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יום ולילה לא ישבות ולא ינוח ולא ישקוט ואל יתן רפיון אפילו מעט רגע מעבודת בוראו ובזה נאות לו לעשות איזה בחי' תיקון בקומתה לערך אחיזת נשמתו למעלה ולערך התאמצו להשיג אורותיו ית' וצימצום מדרגותיו הקדושים באמצעות התלבשות התחלקות פרטי מעשים הגשמים והכתוב רומז לזה יאר פניו אתנו סלה ירצה זאת שאלתינו ובקשתינו מאתו ית' שיאיר פנימו המאירים בהעולמות עליונים ותחתונים אתנו כלומר באמצעות כשרון פעולתינו ומעשינו הטובים שאנו עושים יגרמו ככה להאיר מרום המעלות אורות הבהירים ואיתא בזוהר דוד מלכה אשתדל לאתקנת עולמתן ולקשטא לון במטרוניתא לאתחזאה מטרוניתא ועולמתהא בשפירו וגו' כיון דאתא שלמה אשתכח למטרוניתא מתקשטא ועולמתהא בשפירו אשתדל למיעל לה לגבה חתן ואעיל כחתן לחופה ומה מאוד העמיקו בדבריהם ולצד עלאה ימללו והכוונה כי ה"כ נאמר בדוד המלך ע"ה ויעש דוד שם כלומר כל עצמו של דוד כל ימי חיים חיותו עודו בעוה"ז עיקר השתדלותו לעשות שם לשכינה ולהבינך מהו עשיור שם לשכינה היינו להשיג התלבשות אלהות בכללות המדריגות כולם שבאו לכלל בריאה בודאי יש שת רמיזא דחכמתא המורים על פועל החכם שפע ועשה בעולמו הכל בחכמה נפלאה ורמה ועיקרם להכניס בקרבו זאת המדה כדי לעובדו ית' ולקרותו ל בשם כפי בחי' הראות התלבשותו וצמצומו וע"י זה גורם העלאות נ"ק ואותיות התורה למקורם ומרום שבתם וכמוזכר לנו כמה פעמים וזהו לאתקנא עולמתן ולקהטא לון במטרוניתא ר"ל העלאות נ"ק הן המה איברי השכינה לשורשם אזי אתחזאה מטרוניתא ועולמתהא בשפירו כיון שיש בני אדם העוסקים בבנינה ועושין לה קומה שלימה כ"ז היה בימי דוד המע"ה עיקר השתדלותו שם עבור השכינה לקשטא בקישוטין נאים כיון דאתא שלמה אשכח למטרוניתא מתקשטא ועולמתהא בשפירו מה שפעל ועשה דוד אביו ולהבין כ"ז דאיתא בזוהר דוד מלכא הוי מקרב חייתו שדי לגבי ימים כיון דאתא שלמה בריה ארקי לון ורוה לון כי להיות עיקר עבודותיו של דוד היה עוסק בבנין קומתה לקשטה בקשוטין ואיתא בגמרא כל העוסק בבנין מתמסכן והכוונה להיות שהוא עוסק עדיין בבחי' בנין השכינה לתקנה ולקשטה להיות ראוי לזווג אמנם עדיין בעת עוסקו בבניינה איננה בבחי' יחוד וזווג ממילא הוא עדיין בבחי' מסכנותא ולכן תמצא כתוב בזוהר כמה פעמים בימי דוד לא הוה סיהרא באשלימותא ויובן ע"פ האמור כי להיות עיקר עוסקו בבנין קומתה להכינה ולסעדה אח"כ להיות ראוי לזווג וממילא לא היה יחוד בימיו כ"א לקרב חייתו שדי לגבי ימים היינו מדריגות התחתונים הנמשך להם חיות והארה עליונה לגבי ימים אל שורשם ים החכמה ובזה פעל ועשה תיקונה ובניניה ואח"כ אתא שלמה בריה ומצא את השכינה כשהי' מקושטת בקישוטין נאים ומפוארים אזי מה עשה הבן אשקי לון ורוי לון ועשה בחי' היחוד להוריד להם שפע וברכה עליונה ובימיו היה בחי' יחוד להיות שלא עסק בבנין וזהו מה דאיתא בזוהר ואעיל החתן לחופה ובימיו היתה סיהרא באשלימותא ולכן כתיב אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה כיון שהי' יחוד בימיו ממילא כל טוב בעולם. והנשמע מכל הנ"ל אשר זאת תורת האדם בעוה"ז לעסוק בבניינה ע"ד אשר חכמים הגידו למה נקראים תלמידי חכמים בנאים ע"ש שעוסקים בבניינה של עולם היא השכינה הנקרא עולם והיינו לאחוז צדיק של דהע"ה לקרב חייתו שדי לגבי ימים כאמור ואח"כ יתכן לו לגרום בחי' יחודים כלל זה נקוט בידך אשר תיקן בניינה כ"י נתן הקב"ה בידינו עם ישראל עשה"ה השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם והכוונה בחינת שמים הידוע עש"ה ואתה תשמע השמים כינוי לקב"ה אינה בכח ורשות בני אדם לתקן כ"א וארץ כינוי לשכינה את בעה מדותיה את זה נתן לבני אדם להכינה ולסעדה קומה שלימה ובנויה ועיין למעלה בדרוש שיר השירים פ"ה נזכירה דודיך מיין מאימא עילאה המורה ליין המשומר כנודע ומלת נזכירה משמעו לשון כר המשפיע לנוק' אמנם כתיב השמים לא זכו בעיניו ונודע פירושו שיש עת כזה שהשמים כינוי וז"א ג"כ לא זכו וכלי מוכן ומוכשר לקבל השפעות הארות מוחין ממעלה הימנו היינו מאו"א להיות אין צדיק בארץ לעבוד את האדמה ולבנות לה קומה שלימה שתוכל לקבל רוב השפעה משמים וזאת הגורם הסתלקות המוחין מז"א כיון שאין מקום ראוי להשפעה והנה בועז צדיק יסוד עולם בדורו עמד בחצי הגלות המר והנמהר השכיל והבין שעדיין נעדר ממנה עיקר הבנין להיות קומה שלימה בנויה קומה נגד קומה וכל הפחות מהראוי להיות לפי הזמן חצי קומה לשכינת עוזינו באמצעות כשרון פעולות הצדיקים ולזאת חרד ופחד ונאמר ויחרד האיש ויהי יגיד לשון צער בחצי הלילה גלות המר הדומה ללילה הנה אשה יראת ה' שוכבת מרגלותיו כ"י עדיין כרגלין וא"כ מתי יבואו ימים המקווים לנו משומר ישראל לרחם עלינו ובאמת כתיב זאת קומתך דמתה לתמר זאת כינוי לשכינה הנקרא זאת קומתך דמתה לתמר ממש שוה צריך להיות קומה נגד קומה ואזי היא כלי מוכן לקבל רוב טוב לבית ישראל מצדיק יסוד עולם הנקרא תמר כנודע מזוהר הקדוש ועיין בדרוש שיר השירים אורך הענין והכלל עתה הוא אלף עם כולן וכולן עם אלף מורה היות שאין קומתה שוה בדומה אחד לקומתו יתברך משא"כ לעתיד נאמר עין בעין נראה בשוב ה' ציון כלומר אזי תהיה עין בעין שוה לא כמו עתה למעוט הכרתינו ושכלנו החלש היא כ"י עין תחת עין ויד תחת יד ורגל תחת רגל והכל תולה בעם ישראל כי הארץ נתן לבני אדם כאמור וממילא שאין אתנו יודע עד מה להשיג אורותיו הבהירים צריך הקב"ה להלביש אותם בחלקי תענוגות בני אדם להשיג עליון מתחתון כפי קוצר ערך תבונתם והכרתם המעוטה אמנם לעתיד לבוא כשיזדככו הגופים ויתעלו העולמות ותתרבה ההשגה למקטנם ועד גדולים לדעת ולהבין איך להעלות כל המדריגות למקורם ושורשם והכתוב רומז לזה ועמדו רגליו ביום ההוא ירצה התלבשות אלהותו יתברך שבמדריגת הפחותים והנמוכים כגון אכילה ושתיה ושינה וכדומה תענוגות בני אדם מצרכי הגוף כ"ז נקראו בחי' רגלים ובחי' עקב כנזכר פי' התיקונים יעקב י' עקב ע"ש ולעתיד לעוצם ההשגה ונקיות הגופים מכל וכל באין שום דבר טינוף ומכוער כ"א הכל צורך גבוה ולא להנאות עצמו כלום זאת הגורמת אשר עם קדוש ישראל יתכן להם לגרום עליה לבחי' הרגלים להיות להם העמדה ביום ההוא הידוע עולם הנסתר כינוי לעולם הבינה ששם למעלה מהזמן: