Ohr HaMeir, Kedoshim 1

וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם. ולכאורה יש להבין למה הוצרכה הקהלת כל עדת ישראל בפרשה זו ודברי חז"ל ידוע כי רוב גופי תורה תלוים בה והנראה כי הנה כבר נודע עיקר הרצון שעלה ברצונו הפשוט לבריאת העולם ישראל עלו ברצון הקדום לברוא העולם בשבילם והכל בשביל התענוג והשעשועים שצפה לקבל מנשמות הצדיקים שגדול כחם לדמות הצורה ליוצרה וכבר רמזנו מזה כמה פעמים מהות הענין היינו בהיות להם בהירות השכל להשיג אורות עליונים שנתפשטו מרום המעלות עד מדריגות הנמוכים תענוגות בני אדם כגון אכילה ושתיה ושינה ושארית פרטי תענוגים שיש בעולם והמה בצדקתם מעשיהם בהם הכל בחכמה ודעת להשיג עליון מהתחתון ולא להנאת עצמם כלום כ"א להעלות התפשטות האורות למקורם ושרשם מקום האחדות כי כחם של צדיקים ועינים להם לראות אל כל מקום שנתנו עיניהם רק אלהות המלובש לשם ממילא מפשיטין מצורה גשמיות ומלבישים צורה רוחניות וזהו שמדמים צורה ליוצרה ואיש אשר אלה לו קדוש יאמר לו וראוי לכנותו בשם קדוש והנה אפילו מי שמעשהו בחכמה ודעת להעלות הכל אל השורש עכ"ז אינו יכול להשיג יותר מבחינת אחיזת נשמתו בקומת השכינה כ"א כאו"א מישראל לערך בחינתו ואחיזת נשמתו כמו כן גורם תיקונים למעלה ויכול להעלות התפשטות האורות למקום אחדותם ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים לערך קט שכלו והשגתו ועם כל זה קדוש יאמר לערך קדושתו שמקדש ומטהר פרטי חושיו ומלא קומתו להשראת אלהות כמו כן קונה בעצמו שם קדושה ומעתה תבין לדעת אשר חכמים הגידו קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם ולכאורה צריך להבין דברי חכמים ורמיזתם אמנם ע"פ הנ"ל יתבאר שפיר כי הנה מיום ברוא ה' אדם על האדמה לא היו עדיין שני אנשים להיותם שוה בדומה אחד בבחינת מעלתם כי מעלות מעלות יש במדריגות הקדושים וכל אחד מישראל יש לו אחיזה בריבוי המעלות קדושות וכמוהו יכול להשיג ולתפוס אלהותו יתברך באמצעות פעולותיו ומדריגותיו ולא יותר אפי' כמלא נימא ובא וראה מי לנו גדול מרבן של כל הנביאים נאמן ביתו משה רבינו מצינו בזוהר חדש ורזא דא לפניך וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם לית מאן דיקום בהון ובשמהן דלהון ולא אתגליין למיקם בארחייהו וע"ד לא קאים משה עלייהו בגין דהוי מקדמת דרגא דילה ועל דא לא קאים בארחייהו ואם בהאיש משה נאמן ביתו אשר איתא בדבריהם שהיה יכול לברוא עולמות כמוהו יתברך ועכ"ז חשב עצמו כאין המוחלט ולזה נקרא נאמן ביתו יתברך שיש דרגא למעלה מבחינתו שלא יכול למיקם בהון ובשמהן דלהון כדברי זה"ת הנ"ל ופשיטא וק"ו בן ק"ו זרעו אחריו עד ביאת הגואל ב"ב שיכול לעמוד על סוף דבר כ"א כל או"א חייב לפי שיעורו הואיל שכוונתו ופנימות מחשבתו היו בתמימות כל מה שפועל ועושה בעוה"ז לערכו וערך השגתו זה נקרא מדמה הצורה ליוצרה וראוי לכנותו בשם קדוש כנזכר וזהו מאמרם ז"ל קדושים תהיו כלומר באזהרה בא להיות כל עדת בנ"י בבחינת קדושים לעשות פרטי מעשיהם הכל בהתקשרות ודביקות אל והיינו לקדש פרטי חושיהם אל הבורא ב"ה ובזה נאות להם לדמות הצורה ליוצרה במה שמשיגין אורות בהירים תענוגים רוחנים מתענוגים הגשמים אמנם יאמר נא ישראל כיון שיש לו אפס קצת השגה להדמות למדות הבורא ברוך הוא מצד התלבשות מדריגותיו וידמה בנפשו שכבר עומד על מעלה הגבוה לזה רמזו בדבריהם יכול כמוני כלומר כמו שאתם משיגין אותי מצד פעולותי ובאמת מי שאומר ככה תועה מדרך השכל כי גבוה מעל גבוה שומר ואפי' במשה רבינו נאמר וקראתי בשם ה' לפניך מקדמת דרגא דילך וחנותי את אשר אחון ושם לית מחשבה תפיסה אפי' למשה רבינו רבן של הנביאים לזה גמרו בדבריהם ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם באופן המבואר ושם אין לכם שום אחיזה להדמות לקדושתו ית' והבן הדברים כי עמוק. ונחזור לביאור וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל כל עדת בני ישראל מגדולים ועד קטנים ואמרת אליהם קדושים תהיו לקנות בעצמם שם קדושה באופן המדובר הגם שאינם שוים בשיעור עבודתם את הבורא ב"ה כי יש מי שהכרתו והשגתו עצומה וחזקה ונאמנה את אל רוחו עד כלות נפשו ויש הרבה ויש מעט ומעט מן המעט ואיך יתכן להעמידם על מעלה המעולה והרמה לכנותם בשם קדושים ובאמת אין דעתן דומה זה לזה לזה בא הכתוב כמתרץ ואומר כי קדוש אני ה' אלהיכם ולכאורה תיבת אלהיכם מיותר ומאי היה המקרא חסר באומרו כי קדוש אני ה' אמנם לרמז את האמור להיות שאני מכנה קדושתי ואלהותי על כל אחד ואחד מכם ואנו מצינו באמת כל עדת ישראל הקטנים עם הגדולים כל או"א מכנה אלהות עליו לומר ה' אלהי ואיך לא יתחמץ לבב אנוש וחיל ורעדה יאחזון טרם הוציא דבור לכנות עליו אלהים לאמר אלהי שלי ואיה איפה הקדושה והטהרה וזיכוך מלא הקומה להשראת אלהות על כל זה מרגלא בפיהם של כל עדת ישראל להוציא עתק מפיהם כי כן דרכו ית' שמכנה ג"כ קדושתו ואלהותו על כללות העדה לומר כי קדוש אני ה' אלהיכם של כל או"א מכם כל העדה קדושים ובתוכם ה' ובאמת רחמנא לבא בעי ואחד המרבה וגו' ובלבד שיכניס כניס צווארו בעבודת אדוניו לערך קט שכלו וגם אליו קדוש יאמר לו כנזכר וגם להורות בלבם בא האלהים להזהירם על ענין הקדושה במצות כאילו שכולן שוים לקיימם הגם שיש הרבה מן המצות שלא כל אדם זוכה להם כגון מצות כהונה לזר וכדומה מן המצות אמנם כאן באזהרה בא: