Ohr HaMeir, Kedoshim 2

איש אמו ואביו תיראו ופירש"י כל אחד מכם תיראו אביו ואמו אפשר לרמוז את האמור כלומר שהוא מצוה כזו שכל אחד מכם יכול לקיימה ובפרט על דעת חז"ל שנתעוררו אביו זה הקב"ה ואמו זה כנסת ישראל ע"ז גוזל אביו ואמו דרשו ככה בודאי איש אחד מישראל לא נעדר מיראה כזה אפי' באין לו אב ואם גם אומר ואת שבתותי תשמרו אני ה' אלהיכם וזאת ידוע שמצות שמירת שבת שוה לכל וכל עדת ישראל יעשו אותו כל או"א לפי שיעורו עכ"פ כלם ישנם בשמירה וכל המקדש שבת כראוי לערך בחינתו ראוי לכנותו ג"כ בשם קדוש וכמאמרם ז"ל כל המקדש וכו' ואומר ויכולו וכו' כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית ולכאורה וכי יש חברותא כלפי שמיא ומה לתבן את הבר לכנותו בשם שותף להקב"ה אמנם ע"פ דבריהם ז"ל שנתעוררו ע"פ המה עם המלך במלאכתו עם מי נתייעץ הקב"ה בבריאת שמים וארץ בנשמתם של הצדיקים וכבר זכרנו כמה פעמים עצם התענוג שצפה לקבל מכשרון מעשיהם של עם קרובו ישראל זהו בחינת העצה והם הם המקיימים העולם בהכשר מעשיהם הטובים ולהיות שבת כללות הקדושה שקולה ככל הא המצות ובודאי המקדשו ומשמרו כראוי כל או"א לערך בחינתו מקיים העולם מה שצפה הקב"ה לברוא בשבילו ובבחינה זו ראוי לכנותו בשם שותף במעשה בראשית לערך השעשועים והכבוד שגורם לבורא עולם בכשרון פעולותיו ובודאי ראוי לכנות אותו ג"כ בשם קדוש לערך מה שמקדש ומשמר את השבת ולזה גמר אומר הכתוב גם כאן אני ה' אלהיכם ולכאורה אך למותר כי פסוק הקודם סיים בזה אני ה' אלהיכם אמנם להורות בא במה נאות להם לכלל עדת ישראל לכנות עליהם על כל או"א מהם אדנותו ואלהותו ופורט המצות השוים בכל אדם ואיש לא נעדר מהם שיכול לקיימה לערך בחינתו לזאת פרט בכאן מצות איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו כמבואר השייכים אל כל עדת בנ"י הקטנים עם הגדולים קדושים תהיו באמצעותם ובפרט שמירת שבת כהלכתו הוא תיקון כללי על כל פרטי העונות כאשר מצינו לרז"ל כל השומר שבת כהלכתו אפי' עבד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו ונמצא תועלתו של שמירת שבת גדולה ומובחרת אפי' אם נמצא אחד מכללות העדה אשר לערך עונותיו חקק בעצמותיו שמות הטומאה ואיך יתכן לכנותו בשם קדוש לאמר קדושים תהיו ומי יתן והיה שיאבד שמו שקנה לעצמו לבלתי יקרא רשע או נואף וכדומה מגנות המדות הנמצאים בכללות העם ע"כ בא אזהרה על שמירת שבת וכל השומר שבת כראוי אפי' עבד ע"ז כדור אנוש מוחלין לו וכיון שיצא נקי מעוונותיו ומרבה להיטיב בודאי ראוי לכנותו ג"כ וקדוש יאמר לו וע"פ הדברים אמרתי רמז בפרשת בראשית ויאמר ה' אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך הלא אם תטיב שאת ולכאורה יש להבין מאמרו יתברך למה חרה בודאי היטיב חרה לו ונאות שנפלו פניו כיון שידע בעצמו מה החטא גרם ואיך לא יחרה ויפלו פניו כאלו אין תרופה למכתו לזה בעצה יגיד לו הקב"ה למה חרה לך ונפלו פניך ויש תקוה לאחריתך והיינו אם תיטיב ותעלה על רוחך לעשות תשובה עשה זאת ותנצל בני ותשובתו כתוב בצדו אם תיטיב שאת נוטריקין שבת אם תשמרו וכל השומר שבת כראוי אפי' וכו' ותהי זאת תרופה למכתך וזהו אם תיטיב ובמה תולה ההטבה במלת שא"ת "שבת "אם תשמרו כראוי ואמחול לך כל עונותיך ומעתה תשכיל לדעת למה באו אזהרת מצות אלו אחרי אומרו קדושים תהיו כמבואר והאחרון הכביד באזהרה בא לצוות את כללות העדה במה נאות להם לבוא לגדר הקדושה: