Ohr HaMeir, Ki Tavo 1

בפסוק והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך לשמור לעשות את כל מצותיו. צריך לדעת אומרו לשון והיה שיגיד שמחה אם שמוע תשמע בקול ה' וכי שייך לשון שמחה בדבר שהוא מצווה ועומד: לשמוע בקול ה' ואם לאו טוב שלא נברא יותר משנברא ועוד כפל בלשונו אם שמוע תשמע. ויובן ע"ד התיקונים בראשית תמן ראי תמן שמעי תמן בת לכאורה דברי קודש צריך הבנה מה בא להשמיענו שיש בתיבת בראשית שלשה צרופים אלו והכוונה שבא ללמוד לאדם דעת איך יתנהג א"ע עם חמש חושיו המחולקים חוש הראות וחוש השמע וחוש המישוש וכ"א מחולק בכלי שמושו בפ"ע וגם יש חוש המשותף ותמן מעורבין כללות החושים יחד וזה לך האות בצאת ישראל ממצרים וזככו כלי גופם ופרטי חושיהם זכו אח"כ במעמד הקדוש לראות את הנשמע ולשמוע את הנראה כנאמר וכל העם רואים את הקולות ונתעוררו חז"ל שראו את הנשמע ולכאורה היא נגד טבע הבריאה חוש הראיה משמש לעצמו וחוש השמע משמש לעצמו אמנם לפי האמת שייך שפיר ואינה נגד הטבע כיון שיש ג"כ חוש המשותף ושם הכל אחד ורוב בהירותם וזכות גופם עמדה להם שבאו לבחינה זאת לראות בעין הגשמי את הנשמע ולהשכילך בינה כי לכולם יש להם מקום מוצא במדות עליונים וכל חוש נמשך ממדה ידוע וחוש המשותף ממדה יותר עליונה אשר שם אין שום פירוד והתחלקות כלל כ"א ויהי בנסעם מקדם נפרדו כל או"א לבחינתו וכאשר בשורש ככה נתפשט למטה ונעשים חושים מחולקים באדם הגשמי וכיון שהאדם מעלה א"ע בתכלית הזכוך עד בחינת חוש המשותף בנקל לראות את הנשמע כי שם מעורבים כללותם יחד ומזה ידמה המשכיל לזי"ה שמעותד לתקנם עודו בחיים חיותו הגם שנראה בהם בחינת התחלקות דין ורחמים אמנם במקומם המה אחדין דלא מתפרשין וכולם מעורבים יחד כ"א בנסעם מקדם ונתפשטו ממקורם מצדינו מכנים אותם לריבוי תוארים והתחלקות הפעולות חסדים וגבורה ורחמנות וכדומה הכל מצדינו וגשמיות הרכבות הגופים אכן יקר רוח ואיש תבונה העובד את הבורא ב"ה באמת ובלב שלם ומעלה ומגביה התחלקות המדות למקום אחדותם כמבואר למעלה בכמה מקומות וזהו הנרמז בדברי קודש התיקונים בראשית משמעו ל' חכמה כתרגום יונתן במלת בראשית בחוכמתא כלומר כשחננך ה' ונתן לך חלק בחכמה שהוא למעלה מעולם הנפרדים ותמן מעורבים התחלקות החושים תמן ראי תמן שמעי כלומר שם מעורבים החושים בחוש המשותף ויכול לראות את הנשמע ולשמוע את הנראה וכללות החושים המה במשקל השוה בלתי נפרד ועיין במקום אחר הענין ובאופן אחר בראשית תמן ראי ותמן שמעי וגו' כי אנו רואין רבים הם הנכוין בגחלתן של צדיקים התמימים בראותם שעוסקים לפעמים בגשמיות המוכרחים בהם שבלתי אפשרי זולתם איש בער ולא ידע את זאת שגם שם שם לו חוק ומשפט לעבוד עבודתו ואינו פונה אל מדעתו שעה אחת ולכן נותן דופי לצדיק לומר הלא הוא אנוש כערכנו לעשות דברים אשר לא המה ואין בהם חפץ בכסיל לא יבין את זאת שאיש הירא ובר לבב יכול לפעול בדברים הנראים גשמיים אשר זולתו לא יפעול כזה אפילו עם תורה ותפלה כי חכמת החכם האמיתי עומדת לו לנטות עצמו קצת למדריגות התחתונים וגם שם עובד עבודת הבורא ב"ה ולוקח לעצמו משם רמיזא דחכמתא להשיג במושכלות כנזכר לעיל כמה פעמים מהות הענין ואדרבה גורם תוספות תענוג שלם יעשה לנ"ק המלובשים שם לבלתי יעשו מריבה כלפי מעלה לומר גם אנן בעינן למהוי קדם מלכא והחכם יעשה שלום להם כי בחכמה אתברירא וא"ל שלזה רמז התיקונים בראשי' היינו החכמה כנזכר אם חלק לך בבינה ובחכמה לקשור החכמה לפרטי המדריגה תמן ראי תמן יש לך רשות לראות אפילו בהקרה לפעמים ראיה לא טובה עם החכמה יכול לראות לכל מקום ובוודאי יעשה איזה פעולה הנוגע אל הבורא ב"ה ותמן שמעי כלומר עם החכמה יש לך רשות לשמוע כל המזדמן לפניך כיון שיכול לקשור ולהכנס לכללות המדריגות ואפילו מדבר איש אל רעהו שומע משם קול הקורא פנו דרך לה' כמבואר ואדרבה עם כריית אזנים ופקיחת עינים כזה גורם תענוג אליו יתברך שמשמח לקראת הפקחים העובדים אותו אפי' במדריגות כאלו מול דברינו בא הרמז בתורה והיה יגיד שמחה אם שמוע כלומר בהקרה לפניך לפעמים לשמוע אפילו דבר שאינו ראוי לשמוע או לפעמים מוכרח בדבר לשמוע איזה סיפורים מהמוני עם הפוערים פיהם לבלי חק ובע"כ צריך לענות מענה בעצה יגיד הכתוב תשמע בקול ה' אלהיך כלומר אל תטה אוזן לשמוע חיתוך דיבוריהם הגשמים כי אם תדע נאמנה שבודאי גם בדיבורים אלו מוכרח להיות איזה אותיות התורה המושכים חיות לדיבורים אלו וגם כאן יש קול הקורא פנו דרך לה' וזה הקול תשמע לשלול הברת קול אחר אל יכנסו באזנך כלל ודו"ק: