וידבר ה' אל משה לאמר כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקוד אותם וגו' זה יתנו כל העובר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה' כל העובר על הפקדים וגו' העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת ה' לכפר על נפשותיכם. נראה לפרש בהקדם הפסוק שאמר הנביא זה יאמר לה' אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה' ובשם ישראל יכונה ולכאורה אין לו שחר כלל אמנם יתפרש באופן זה כי בא למנות מעלות עם בני ישראל שאין שוים בשעוריהם בעניני עבודתם את הבורא ב"ה ולערך רוב תשמישם במדותיהם הטובים בעבודת הבורא ככה קנו שם טוב לעצמם ונקבו בשמות כמבואר בפ' תצוה ע"ש פ"ה מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו ולזה מונה והולך מעלות עם הקדוש אשר קנו שם טוב לעצמם זה יאמר לה' אני מורה על בחינה המעולה וחשובה שכל אמריו עולה לגבוה ולא לצורך עצמו כלום ויוכל לכנות בבחינתו לאמר לה' אני ולא זולתו וזהו זה יאמר לה' אני כמדובר זה ולא אחר וזה יקרא בשם יעקב כבר מבואר לנו מה דאיתא בתקונים ויבא יעקב שלם שבא שלים עם היו"ד המורה חכמה וחיבר החכמה אל בחי' העקביים המורים מדריגת התחתונים המכונים בשם עקב ואיש כזה יתכן לו לקנות שם טוב לעצמו לקרותו בשם יעקב שלים וזהו העושה ככה ומעשהו בחכמה ודעת פרטי עובדותיו מכניס בהם החכמה והמדע יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה' שכל עצמו ותשוקתו לקיים תמיד פתוח תפתח עשות צדקה הרבה וזהו וזה כלומר איש כזה יתכן לו לכנות בעצמו יכתוב ידו לה' והיינו רבוי תוארים אישים הישראלים ההולכים בתורת ה' והמה תמימי דרך אמנם יש לך אדם שאין לו אפילו מדה טובה אחת מהנה ועל כל זה מכלים דבר אין לו ומכניס ראשו בין הרים גדולים ואומר לא נפל אני מכם ישראל כמותכם וזהו שמורה הכתוב באצבע ובשם ישראל יכונה כלומר איש כזה סחור סחור לכרמו כרם ה' צבאות ומה לתבן את הבר ואינו רק כנוי לשם ישראל הוא מושאל אצלו ולא שם תואר לערך מדותיו וזהו שרומז הכתוב ובשם ישראל יכונה כמדובר רק כנוי בשם ישראל ובאמת לבו בל עמו ואין לו אפילו מדה טובה אחת מישראל. והנה כל הנזכר נאמר מאישים המשכילים תמימי דרך ההולכים בתורת ה' ונפשם יודעת מאוד לאן פונה מחשבתם יומם ולילה אחרי התורה והעבודה לקנות שלימות ובדרך כלל אנו בני ישראל יש סוגי אנשים צדיקים גמורים ורשעים גמורים ובינונים כאמור זה יאמר לה' אני כולו לה' היינו סוג צדיקים גמורים וזה יקרא בשם יעקב היינו מכת הבינונים ובשם ישראל יכנה הוא מכת הג' ואנו הלואי שנהיה כולנו על כל פנים מכת הבינונים וכמו שמצינו בגמ' בארזים הגבוהים אמרו כזה כגון אנו בינונים מה יאמרו פחותי ערך כערכנו הלואי שימנו אותנו בכת הבינונים וזה כלל גדול בתורה שכל אדם מישראל מהראוי להיות לכל הפחות חצי להם וחצי לה' וכאשר מצינו דאיתא בבית יוסף כללו של דבר שהאדם צריך לשקול במאזני שכלי כל פרטי עובדותיו אם נוגע בהם צד הנאה לעבודת אלהות יגמור עשות ואם לאו ידחה ממנו בשתי ידיו לבלתי עשות לא מנה ולא מקצתה ע"ש לשונו הגם שלא כתבתי לשונו זהו תוכן כוונתו ומזה ילמוד האדם מוסר השכל בכל יום ויום ובכל שעה ורגע אשר כל מעשיו יהיו לש"ש וישקול תמיד בפלס מאזני שכלו טרם עשות מאומה לאן ינטה עם פרטי מחשבותיו אם לצורכי הדיוט או לגבוה והנה בנחי' שקול הדעת כזה משתנים הם בענינים ואין דעתם דומה זה לזה ובפרט מג' סוגי אנשים המבואר צ"ב בינונים ורשעים גמורים וכת המעולה אשר יאמר לה' אני כולו לה' בודאי משקלו שלם כל מה ששוקל במאזני שכלו בפרטי עובדותיו נמצא שלם ויפה בהם במידותיו הקדושים כת הבינונים אפשר לכנותם בשם חצי שקל מחצה השקל נמצאים בפלס מאזני שכלם כששוקלים עובדותיהם ופרטי מעשיהם נמצאו בהם מחצה להם ומחצה לה' ורשעים גמורים מאזני מרמה בידיהם וכשחק מאזנים יחשבו ויתרם כדק יטול ולא דברה תורה במתים חפשי מן המצות ואין רצונו לדבר בהם. עתה נחזור לתחלת הביאור וידבר ה' משה לאמר וכבר רמזנו למעלה מי שיש בו מדעת קונו נקרא משה ושכינה מדברת מתוך גרונו ותחלה דבר ה' באזהרה לצדיק לאמר כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ותיבת פקודיהם משמעו לשון חסרון כמו ויפקד מקום דוד וזה יצו ה' את משה כשתעלה על דעתך שתשא לבות בני ישראל אל הקב"ה להזהירם ולצוותם בטוב שימלאו מקום חסרונם מה שפגמו וחסרו במדותיהם הטובים ראשית דבר ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקוד אותם כלומר יתקנו מה שפגמו באות השפעתו יתברך המשפיע להם משפע וברכה עליונה ובמיעוט הכרתו הולכת ההשפעה לחיצונים ח"ו שלא במקום הראוי ומהראוי שהשפע תלך אל נאוה קודש כאשר ביארנו למעלה שאמר דוד המלך עליו השלום והראני אותו ואת נוהו ע"ש ובעו"ה שפחה תירש גבירתה ח"ו כאשר מצינו שירדה המרכבה לבבל לכבוש כל העולם כולה תחת יד נבוכדנצר והכל בסיבת ישראל וזהו עיקר גלות השכינה וכמאמרינו בפרשה הקודמת שמתרעם הכתוב ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף וכל ישראל מכונים בשם יוסף ונמצא הם הפוגמים באותה ההשפעה ולזה המה מעותדים בפרטי עתים ורגעים לבלתי יתנו לכת השפעה עליונה לחצונים ח"ו ואדרבא החיוב מוטל עליהם להעלות הכל אל השורש כאשר דברנו מזה כמה פעמים ע"ש וזהו ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקוד אותם בחסרון אותם בחסרון אות השפעתם כמדובר ולזה יש רמז בתיבה ונתנו נקרא ישר והפוך ונתנ"ו לרמוז את הדברים הנאמרים באמת שצריכין להחזיר אות ההשפעה למקורה ולשורשה לבלתי יתנו גרעון ח"ו בקדשי שמים מאורות עליונים הנשפעים במדרגות בשביל עם קדוש ישראל ויחזרו כמו שניתנו להם ורומז הכתוב:
אור המאיר, כי תשא 1
Ohr HaMeir, Ki Tisa 1
Standard
AI-generated narration
Text editions & licenses
Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source
Text supplied by SefariaFormatting adapted for this reader; original wording retained.
