Ohr HaMeir, Ki Tisa 2

זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל וגו' ואיתא בדבריהם כמין מטבע של אש הראה לו הקב"ה למשה מתחת כסא הכבוד ואמר לו כזה יתנו לפי שנתקשה משה ולא ידע ציור מחצית השקל עד שהראה לו הקב"ה מטבע של ולכאורה מנדע בעי מה ראה על הנה להתקשה בזה יותר מכל אמנם כמה העמיקו בדבריהם לרמוז האמור כי להיות בני עליה המה מועטים ומי יתן והיה לבבם זה להם לכל ישראל על כל פנים לא פחות מחצה להם ומחצה לה' ולמה לנו להרבות בדברים העומדים ברומו של עולם וכאלו הם עומדים על מדרגה גבוה כזה להעלות ולהגביה מדריגה התחתונים למרום שבתם שזהו מדות הצדיקים והלואי לבינונים יחשבו ובפרט כאשר אני רואה עתה בדור הזה מעשה בני אדם ותחבולותיו יומם ולילה לבבם פונה מה' והעיקר העבודה שנבראו בשבילה כי אם הכל עבור תועלת גשמיותם מעשה זר מעשיהם וככל הגוים בית ישראל המה לרדוף יומם ולילה אחרי פרנסתם לבלות זמן זמניהם להבל ולריק להמיר טוב ברע מעשיהם ובהמה להם וכלימת דבר אין להם להשיב אמרים בלבבם ויאמרו א"כ כמעשינו כן הוא איה אפוא החכמה שברא הקב"ה בעולמו הכל בחכמה והכל לכבודו ברא ולערך מעשהו הזר ניט' הכבוד במקום מרה ומקום חיותו ולא פעל כלום פועל החכם בבריאותו בעוה"ז ללא יועיל מוסר לא לקח ח"ו ויאמר בלבו איך אתנהג עם הבורא ב"ה יתעלה במה שאין נכון לי להתנהג בו ומהראוי לזכור גנותו וקצורו בעבודה המעותד לעשות ותהי זאת לתרופה מה שפגם וחיסר באות ההשפעה מטובת הבורא העודפות אליו תמיד להוליך אותה לחיצונים ח"ו וזהו זה. לאות ההשפעה יתנו משמעו ע"ד נרדי נתן ריחו ופרושו חלוף להבאיש כלומר מחליפים אות השפעתו ית' לילך למקום שאינו ראוי ח"ו כל העובר על הפקודים כי מי שעובר ח"ו על המצות הנקרא פקודים מחליפים להבאיש אות ההשפעה למקום שאינו ראוי וזה עיקר גלות השכינה ושפחה תירש גבירתה ח"ו ותשובתם כתובה בצדם אם הרעו מעשיהם ח"ו זה יתנו כל העובר על הפקודים כמדובר מחצית השקל בשקל הקודש יקבלו עליהם מעתה ועד עולם לתקן במקום עליון מדה כנגד מדה ולקשט מלא קומתם כולי האי ואולי יחשבו להם עכ"פ לבינונים וזהו כל העובר על הפקודים אפילו נדנוד קל יתקנו במקום עליון מחצית השקל בשקל הקודש כמבואר למעלה בשם הבית יוסף כללו של דבר שהאדם ישקול במאזני שכלו ויהיה נזהר למצוא במשקלו בקודש הכנוי לחכמה חצי. במעשיו לגבוה וחצי לו לטובותיו המוכרח בעוה"ז שאי אפשר בלא הם ובזה מובן פ"ה כל אשר יעשה יצליח ירצה לרמוז דברינו הנ"ל איש הישר הולך בדרך ה' ושוקל פרטי עובדותיו במאזני שכלו החיוב מוטל עליו כל אשר יעשה מעובדותיו אפילו ההכרחים כל הפחות יחצה לשנים חצי לה' וחצי להם וזהו יצליח מלשון וצלחו את הירדן כלומר שיחצה לחצאין את פרטי מעשיו ובהעדר ממנו תנועה זו ומעשה זר מעשהו אזי מוציא את עצמו מכלל כת הבינונים ונכנס בכת הרשעים ואיך לא יבושו ולא יכלמו בני ישראל בהסתכלו על פנימית מחשבותיו אנה פונה עמהם ויחרד וירתע אשר קנה שם רע לעצמו ח"ו כיון שאין אמצעות בדבר ולערך מעשיו קונה שם לעצמו ולפעמים נקרא רשע ח"ו וע"כ יראה הרואה ראיה אחת עכ"פ לשקול עובדותיו להיות מהבינונים וזה מחצית השקל בשקל הקודש ורומז הכתוב העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת ה' לכפר על נפשותיכם כי באמת בזה המדה יחד עשיר ואביון מהראוי להיות שקולים להחזיק א"ע לבינונים כאשר מצינו בדבריהם כגון אנו בינונים וכ"ז אל ימוש מנגד עיניו של אדם שלא יפחות ממחצית השקל ולא יהיה עונותיו מרובים מזכיותיו ובעשות ככה בני ישראל ותהי זאת כפרה לנפשותם מאשר חטאו על הנפש כמבואר ומעתה בין תבין את דבריהם שאמרו שנתקשה משה במחצית השקל כי משה הוא בחי' הדעת המצווה מבורא ב"ה להורות להם דרכי אל ולצוות להם שיקנו בעצמם שם בינונים לא. פחות ממחצית השקל כמדובר כי אין דעתו נוטה לזה לרוב עוצם הכרתו ואמונתו תקוע בקרבו רוממות אלהותו ית' משפע אלהי השופעת עליו תמיד בלתי הפסק ונטות דעתו תמיד שהאדם יהיה במשקל שלם במדותיו ולכן יש לרמוז שנתקשה משה במחצית השקל עד שהראה לו הקב"ה כמין מטבע של אש מתחת כה"כ אשר נשמתן של ישראל גזורות משם וא"א להיות תמיד במעלה גבוה ורמה כ"א בסוד רצוא ושוב ועכ"פ אפילו בפחותה שבמדרגות אל יהא פחות מחצי שקל הנזכר להיות בכת הבנונים ובזה יל"פ מה שכתוב במשה רבינו כבד פה וכבד לשון הכל אל כוונה הנזכר כלומר שקשה מאד אל בחינת הדעת הנקרא משה להכניס א"ע אל הדבור מדרגת התחתונים כ"א רצונו תמיד לחשוב מרוממות עוצם יכלתו יתברך ולהיות בסוד המחשבה וכאשר דברנו מזה כמה פעמים ועתידין אנו לבאר עוד מזה אי"ה ודו"ק: