Ohr HaMeir, Ki Tisa 10

בפסוק כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך ליראות את פני ה' אלהיך שלש פעמים בשנה וראוי לשום לב להבין שיעור הכתוב והנראה כי הנה יש שני גווני אנשים בעניני עבודה את הבורא ב"ה סוג אחד בהיות ניסה דבר עליהם ממקרה אשר לא טובה מהרהורים רעים וכדומה אזי הוא המנצח את היצר הרע ומדחה מעליו מחשבות חוץ בשתי ידים עד שנשאר בפנימיות מחשבתו זך ונקי הנה בעשות ככה בודאי מתקן הוא א"ע אבל לא תיקון הוא אצל אחרים יתר עליהם סוג אנשים המשכילים ומביני מדע אשר עיני שכל להם בהקרה להם איזה ענין אשר לא טוב מהרהורים וכדומה מהכיעור החכם עיניו בראשו להשכיל ולהתבונן במעוז שכלו מאיזה מקום נמשך רע כזה הלא אין רע יורד משמים ומה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו והכל בעבור סיבת עצמו הגורם ככה ונותן רוחו ונפשו לתקן מדה כנגד מדה במקום עליון וכיון שנמתק בשורש הכל נמתק ועיקר העולה על רוחו של איש התמים במעשיו הלא לכולם יש מקום מוצא ושורש בעולמות עליונים ומתחיל להעמיק הענין עד שמעלה את המחשבה מאיזה ענין שהיא אם מעולם האהבה או מעולם היראה וכדומה אשר בדרך כלל כל פרטי מחשבות אדם אינם כ"א שבעה מחשבות הנמשכים מזי"ה ונחלקו לכמה פרטיות ונתפשטו עד הקליפות וכשמשכיל נותן את דעתו לזה מעלה הכל אל השורש כי בחכמה אתברירו יכול לברר הטוב מהרע והרע נופל למטה ולא ירים ראש להרע עוד כיון שכבר תיקן והמתיק את הענין הרע מן הבא בידו של חכם אמיתי והוציא בחכמתו משם התלבשות אלהות לאיזה ענין הראה לו הקב"ה ככה באחת מאופנים הנוהג עם בריותיו לתקן עניניו נמצא גודל התועלת מאיש חכם כזה המתקן אצל עצמו וטיהר מחשבותיו מט"ז וגם תקן אצל אחרים כיון שהבריר הטוב מהרע הנופל במחשבתו והעלה משם נ"ק השוכן בתוך הטומאה והרע חלף ועבר ובטל מן העולם לבלתי ירים ראש עוד בעולם לנפול מחשבה בזה לשום אדם בעולם להכשל בענין הרע הזה ואתה תחזה הפרש בין שני גווני אנשים המדובר הגם שגם שניהם שוים לטובה אמנם מי שמתקן אצל עצמו וגם אצל אחרים בודאי תועלתו גדולה ומובחרת ביתרון שאת על זולתו ובמה נאות לאדם להשלים את נפשו לאלהים כ"א בהקדם לו תנאי הקודם למעשה לקשט מלא קומתו מראש עד עקב בפרטי מדותיו לקדשם ולטהרם לבלתי אחו בהם שום מגע ממדות ההפכים ולהיות נקי ממום ואז יזכה להיות משכן שלם להשראת אלהות ולקנות על פניו חותם אלוה המאיר בפניו של אדם כידוע ומקיים בעצמו מקרא שכתוב וראו כל העמים כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך מפני פחד הוי"ה ומהדר גאונו החתום בפניו. ומעתה נחזור לענין כי אוריש גוים מפניך ירצה בהיות לך בהירות השכל כזה ביתרון אור כזה המדובר המקדש את עצמו ומטהר רעיוניו בכל פרטי עניניו אזי קומתו שלימה מראש עד עקב אין בו שום מגע נכרים אזי ירש לאומים וישלחם ממלא קומתו ובפרט מראות פניו המאירה בחותם אלוה וזה הנרמז כי אוריש גוים מפניך פנים ממש בהסתכלם על פניך יפחדו ויחרדו ונזורו לאחורם ועוד נוסף מעלתו המעולה מבטיחו הכתוב והרחבתי את גבולך כי בהעדר התפשטות הדעת אזי צריך האדם לכפול שמירתו בשמירה מעולה מרוח מצויה הוא הנחש המצויה בין הגדרים וסייגים ועומד על הגבול להחטיא לאדם בעניני הגשמיות כגון אכילה ושתיה ומו"מ וכדומה מצרכי בני אדם המוכרח בהם שבלתי אפשרי זולתם ולכן החיוב מוטל עליו למעט בעסק כל מה דאפשר פן ילכד ח"ו במצודת היצה"ר לצאת חוץ לגבול הקדושה ולא יועיל בתקנתו של הגדרים וסייגים שעושה לעצמו כיון שגם שם מצויה הנחש הוא היצר הרע ואין הכרתו חזקה כל כך להכניס הדעת בעובדותיו הגשמיות המוכרח בהם להעלות משם איברי שכינה על כן כל מה שממעט בעסק הרי זה משובח לאפוקי איש משכיל אשר עיני שכל לו והכרתו חזקה ליתן עצות לנפשו בהתפשטות דעתו לעשות הכל בהתקשרות רשאי להרחיב את גבולו ואין צריך לכפול כ"כ שמירתו בגדרים וסייגים ולצער עצמו מכל וכל כיון שעושה תיקון גדול בפרטי עובדותיו אפילו הגשמיות מברר הטוב מהרע והרע נופל לנוק' דתה"ר כמדובר ותיקן א"ע וגם תועלתו גדולה נאה לו ונאה לאחרים וזהו והרחבתי את גבולך כמדובר והפעולה עוד המגיע בעשות ככה ולא יחמוד איש את ארצך ירצה שלא יחמוד שום אדם בעולם לעשות ענין הרע ואפילו לעלות על הלב כעין ארציות ומדריגה פחותה הקרה לך וגמר אומר בעלותך ליראות פני ה' ירצה כאשר יעלה ברצונך להעלות איברי השכינה השוכנת בהתלבשות המדריגות הנקרא בחי' פנים אליו ית' אשר באמצעותם יש לו לאדם אפס קצת תפיסה וקרא בשם לערך הפעולה כנזכר לעיל כמה פעמים ובעלותך לראות פני ה' ממדריגות הגשמיים כאשר דברנו ורמזנו לך עד הנה אז לא יחמוד איש. ארצך כלל לא ודו"ק כי עמוק הענין: