Ohr HaMeir, Matot 3

לא יחל דברו ירצה להזהיר את האמור דיבורי תורה ותפלה כמו שקבל על עצמו מקבלה ואילך לא יחל דברו לעשותם חולין ברוע מעשיו שנוהג בהם כל היום כי אם ככל היוצא מפיו בשעת התפלה יעשה כמוהו בצאתו לפעלו ולעבודתו עדי ערב להביא הדיבורים לידי עובדא וכאשר תיקנו לנו לומר טרם הלימוד ימוד הריני יושב ללמוד כדי שיביאני הלימוד לידי מעשה ולא יעשה מלאכתו מלאכת הקודש ברמיה בהיות פעלו סותר את דיבורו בעשותם חולין ומכאן תוכחת מגולה להאנשים המורים הוראה מה מאוד מורא יעלה על ראשם להיות משכילים וזהירי' להתנהג את עצמו בפרטי עובדותיהם ותנועותם לבלתי עשות פעולה גדולה וקטנה כל היום כולו היפך הוראתם ופנות דעתם להיכן נוטה להכשיר או לטמא ותדע נאמנה אם נפשו נוטה להכשיר מסתמא גוברת אצלו עתה מדות החסד ומשם נמשך הוראה להכשיר ולכן דעתו נוטה לדעה זו ובהיפך אם דעתו נוטה לפסול מסתמא גוברת אצלו מדות הגבורה ולכן פנות דעתו ככה בהוראה וראוי להיות שהחי יתן ללבו להתנהג את עצמו לערך הוראתו לאנה נוטה דעתו אם במדת החסד אזי יאחז צדיק דרכו כל היום רק לדברי זכות וחסד אל כל היום ואם במדות הגבורה יאחז במדה זו ואל ימוט יראת אלהים מנגד פניו ובעשות ככה נקרא תלמיד שהגיע להוראה עם פרטי עובדותיו נוגע להוראה שמורה ממש שוה לאפוקי תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה תמצא עולתה בו הפכפך במעשיו ירה יורה בים התלמוד לזכות לטהר ולהכשיר ועל כל זה הלך ילך ובכה ונוהג באכזריות להתקוטט עם אנשים דברי ריבות ועליו נאמר מקרא כזה כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה ונתעוררו חכמינו זכרונם לברכה זה תלמיד חכם שלא הגיע להוראה ומורה ובזה נרמז בכתוב אזהרה לצדיק היושב על כסא הרבנות להבדיל בין דין לדין ובין טומאה לטהרה להתבונן על דרכיו: