Ohr HaMeir, Matot 5

או יאמר לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה יובן במה שקדם לנו כ"פ החיוב מוטל על כל א' מישראל בגשתו לתורה ותפלה יזהר במאוד לשים מגמתו להוציא דיבורים שלמים לבלתי יעשה את דברו חולין וללמוד לשונו לדבר לשון רמיה רם יה המורה הסתלקות החכמה ובינה שני אותיות יה משם הוי"ה ברוך הוא משני אותיות ו"ה המורים קול ודיבור וזה נקראת לשון רמי"ה כ"א ישים לבו ונפשו לעשות צרוף הוי"ה באמצעות הוצאות דיבורו באופן שנתבאר לנו כמה פעמים שחובת גברא לקשר פנימיות מחשבתו המורה אות יו"ד כי היו"ד על שם המחשבה נאמרה לה' מוצאות הבינה וקול המורה אות ו' לה' מוצאות הפה הכל במחשבה טהורה בקשר אמיץ וחזק מתחלת התעוררת המחשבה עד עת בא דברו ואזי תבנה ותכונן צירוף שם קדוש הוי"ה מול זה בא הרמז בכתוב אזהרה לצדיק הרוצה להשלים את נפשו באלהים ככל היוצא מפיו מוסב על בחי' הדיבור מצירופי אותיות מקדימת המחשבה עד שיוצאים מה' מוצאות פיו יעשה ויצרף צירוף שם הקדוש הוי"ה ברוך הוא ואזי האותיות והתיבות שיוצאים מפיו המה במילוי הארה עליונה ופורחים לעילא וקדוש יאמר לו בהוציא דיבורים קדושים וטהורים לשלול זולתו שאינו לומד לשונו לדבר ככה נעשה דברו חולין ותועלתו מעט כי תורתו וגם תפלתו תועבה לזה באזהרה בא הכתוב לא יחל דברו וכפירש"י שלא יעשה דברו חולין כנזכר ומעתה תשכיל לדעת בני גד ובני ראובן עם משה רבינו עליו השלום: