Translate this website
ב״ה
← Library

אור המאיר, מצורע 1

Ohr HaMeir, Metzora 1

Standard

AI-generated narration

1

וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית וצוה הכהן ופנו את הבית וגו' ופירש"י ונתתי נגע צרעת בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב וכסף בקירות בתיהם וע"י הנגע נותץ הבית ומוצאן. להבין מקראי קודש נראה ע"ד שכבר קדם לנו הדבור פ"ה והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי והאמורי וגו' ושם רמז ז' הפכיים כאשר אמרתי טעם לשבח למה נקט ז' תועבות כנעני חתי אמורי חוי כו' ע"ש במקומו ותוכן הדברים מלת והיה יגיד לשון שמחה כלומר שמחה לפניו יתברך כי יביאך ה' בעצמו אל ז' מדריגות הנ"ל המורים מדריגות התחתונים הנמוכים שיתקן אותם להעלותם לשורשם והוא יתברך צפוי לפניו שכחך יפה להעלות גם משם ואי אתה רשאי להכניס את עצמך במתכוון לעסוק במדריגות כאלו כי סכנה גדולה היא ואולי ילכד במצודת היצה"ר ולא יכול להעלות אפי' א"ע משם וישקיע ח"ו עם ראשו ורובו בקליפות ולכן טוב שיבור לו האדם הדרך כל שהוא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם לעשות לעצמו גדרים וסייגים ולכפול שמירתו שאל יבא חטא לידו ורומז הכתוב אשר הורה לנו אבינו מלכנו אלהינו דרך אמת וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר שקאי על עבר ועתיד כל מי שיש בו מדעת קונו נקרא משה והעובד ה' באמת נקרא כהן כי תבואו אל ארץ כנען כלומר תבואו מעצמכם במתכוון ולא מאת ה' היתה זאת להביאכם כנזכר והיה כי. יביאך ה' אל ארץ הכנעני וגו' אשר אני נותן לכם לאחוזה כלומר שאתם רשאים להכניס את עצמכם במתכווין כ"א מהראוי אשר אני נותן לכם ולפני גלוי וידוע מה תהיה אחריתכם כי הוא יתברך יודע לתקן עניינם יותר מהם מודיע הכתוב מה תהיה באחרונה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם כבר זכרנו כמה פעמים שאנו בני ישראל יש לנו אחיזה בארץ עליונה לערך קישוט מלא קומתם ופרטי איבריהם כמ"כ מתקנין ועושין בחינת איברים לשכינה כנזכר בתיקונים שיש מארי דידין ומארי דרגלין ומארי דצוואר הן המה המוציאים דיבורים של תורה ותפלה במלוי הארה עליונה מקדימת המחשבה וכאשר בארנו פ"ה בחכמה יבנה בית כלומר כשהאדם עדיין בסוד החכמה המורה מחשבה גם שם יבנה תחלה צירוף התיבה הנקרא בית בהתעוררות וההלהבות גדולה הבורא ב"ה ואח"כ נאות לו לגמור בכי טוב הביש משפה ולחוץ ואם לאו אין בניינו את התיבה חשובה למאומה ואותיות כאילו אינם פורחין לעילא אמנם יש לך אדם שמעורר לפעמים בתורה ותפלה להוציא דבור לפני אלהים בהתעוררות הגדול ואם תעיין עליו בהתבוננות השכל אין ממש בהתעוררותו ולא מאת ה' היתה זאת לעוצם הכרתו את גדלות הבורא כי אם מדבר שטות מאיזה הטבע שהשיג או לפעמים מחמת איזה מעיק ומיצר לו נתעורר ככה ודהע"ה רמז בנעים זמירותיו להכרית מעיר ה' כל פועלי און תיבת עיר משמעו לשון התעוררות כנזכר שמתעורר א"ע להוציא דיבור ממצוקת צר ואויב העומד נגדו לצער לו ובצרה קורא אל ה' להנצל מאויבו והנה אם היה לו שכל לעורר לבו בקרבו מגדולת האדון ה' ולא להמתין להתעורר ממצוקת האויב בודאי לא היה שום קיום והעמדה לאיש צר ואויב העומד נגדו אמנם מיעוט ערכו שאין תבונה בו לעורר לבו בקרבו זולתו מביא עליו פועלי און לעוררו ולזה רמז דוד המלך עליו השלום להכרית מעיר ה' ירצה מהתעוררות ה' פועלי און להתעורר לבו בקרבו בסיבתם כי אם משם הוי"ה ב"ה שהווה כל הויות הנשמע מהנ"ל מי שאין נוגה לו לעורר כ"א בסיבות מעיקים הגם שמוציא צירופי בתים בדו"ר עכ"ז זה נקרא נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם כלומר בצירופי תיבות שהיה ראוי לבנות כנאות להם לערך אחיזתם בקומת השכינה ארץ עליונה המה בונים בתים ומתעוררים בסיבת מעיקים. ומעתה תבין איך שהעמיק רש"י ונתתי נגע צרעת בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם כלומר הגם שנגעים באים עליהם עכ"ז בשורה הוא להם שבאמצעות זה יתכן להם לדעת איך לתקן במקום עליון מדה כנגד מדה וכאשר ביארנו פ"ה עד אשר יראה בצריו כלומר באמצעות צריו יראה איך לתקן מה שפגם בתחלה והקב"ה משלם לו מדה כנגד מדה ויכול לראות איך לתקן במקום עליון במדות הקדושים עיין במ"א הארכנו מזה וכן הענין כאן כאשר מתבונן האדם סיבת התעוררותו מאין נמשך לפעמים ממלאים בתיהם כסף וזהב זה הגורמת בחי' התעוררותם ולפעמים להיפך מאיזה צר ומעיק כנזכר וכיון שבא על שכל האמת שאין זה בית ותיבה להוציא לפני אלהים לזה מתחרט ונותן אל לבו לעורר לבו בקרבו מגדולת הבורא ושם הוי"ה ב"ה כמדובר ונותץ הבית ומוציא משם התעוררות פועלי און לזה רמז רש"י בדבריו הקדושים בשורה הוא להם שהנגעים באים עליהם לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כלומר אפילו כשמוציאים תיבותיהם מקירות לבם בהתעוררות המה מלאים במחשבה מטמוניות של זהב כמדובר ומי הגורם להם כ"ז ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם למלאות בתיהם כסף וזהב וככל הגוים בית ישראל המה באם משלימים מחשבתם למלאות בתיהם זהב וזהו שהטמינו האמוריים דייקא דבורים כאלו בקירות בתיהם ותיבתם של ישראל ואין לך בשורה גדולה מזה אשר ע"י הנגע נותץ הבית ומוציאין משם שלא יהיה שום אחיזה מפועלי און בצירופי תיבותיו. כ"א בהתעוררות גדולת אלהינו וכ"ז משיג ומבין מנגע הבית כמבואר והכל למיעוט ההכרה והכניסם א"ע במתכוון אל ארץ כנען זאת הגורמת שהקב"ה נותן להם נגע צרעת בבית אחוזתם כמבואר הגם שלבשורה יחשב כדברי רש"י עכ"ז הלא טוב להם לישראל להביט נפלאות מהתורה ולא באמצעות פועלי און ולא יהיה להם בשורה יוצאת בנגע הבתים ועתה תחזה מה שרומז הכתוב:

Text editions & licenses

Warsaw, 1883 · Public Domain · Edition source

Text supplied by Sefaria

Formatting adapted for this reader; original wording retained.

Study companion